נפתח-נסגר: "טיק" בבית הדין הרבני

לאה מנסה להתגרש מבעלה קרוב ל-15 שנה. חייה עם בעלה הפכו לבלתי נסבלים - הוא התנהג כלפיה באלימות פיזית ומילולית, ולפני שנתיים אף הורחק בשל כך למן הבית בצו בית משפט. בנוסף לכך, הבעל הוא מהמר ולא ממש יציב מבחינה נפשית. יש סיבות להתגרש? יש.

אבל בית הדין חושב אחרת. כל נסיונותיה של לאה להתגרש עלו בתוהו. בית הדין בירושלים מתעקש כל השנים הללו לפעול באיטיות, ולקבל החלטות חסרות תועלת. כך למשל הוא שלח את לאה ובעלה לשלום בית. בשביל מה? האם הם חושבים שלאה לא ידעה מה היא רצתה כשהיא ביקשה להתגרש? בית הדין הציע שהשניים ייבדקו במכונת פוליגרף. בשביל מה? האם בית הדין יכפה על הבעל לתת גט אם הוא יימצא שקרן? בית הדין ניסה לנהל משא ומתן בין הצדדים, שבו הציע לאישה לוותר על פסקי דין למזונות הילדים. בשביל מה? האם בית הדין חושב שראוי לאישה לקנות את הגט שלה תוך ויתור על פסקי דין מבית המשפט?

עצוב לעיין בתיק של אישה שמנסה להתגרש מבעלה 15 שנה. בזבוז כל-כך גדול של זמן, כסף ואנרגיה, ללא שום התקדמות - אבל עם הרבה החלטות חסרות תועלת. ההחלטה "דוחים ללא קביעה" למשל, חוזרת על עצמה כל כמה שנים. איזו מן החלטה זאת? גם ההחלטה לסגור את התיק חוזרת על עצמה כל כמה זמן, למרות שהאשה טוענת: "מעולם לא נתתי להם רשות לסגור את התיק".

אבל החלטה משנת 1995, החתומה בידי שלושה דיינים, תפסה את עיניי באופן מיוחד. ההחלטה קובעת כך: "על הבעל לעזוב את משחקי הקלפים וההימורים ועליהם לחיות בשלום, ועם סיום העבודה - על הבעל לחזור לבית ולבלות בחיק המשפחה". האם לזאת תיקרא החלטה? האם לשם כך ישבו שלושה דיינים, המקבלים משכורות עתק, על המדוכה? האם זוהי אמירה של ערכאה משפטית?! אני נבוכה.

"אני עדיין צעירה", אומרת לי לאה, "אני רוצה להתחתן ולחיות את החיים שלי. במקום שהם יעזרו לי – הם דוחקים בי לחטוא. אני חזרתי בתשובה לפני 14 שנה אבל הדיינים מרחיקים אותי. ככל שאני מתקדמת, ככה בית הדין דוחק אותי אחורה. אני מתחננת על נפשי. כבר פעמיים קרסתי והגעתי לבית חולים. אני לא יכולה יותר להחזיק מעמד".

הנה האמת המרה: לאה יכולה להיות פרודה למשך עוד 15 שנה מבעלה, ולא תינתן לגביה שום החלטה בעלת משמעות. היא יכולה לבוא וללכת. היא יכולה לפתוח שוב ושוב את התיק שבית הדין סוגר לה. היא יכולה אפילו לקרוס עוד אלף פעם. האמת היא שלאה יכולה להעביר את שארית חייה בהידפקות על שערי בית הדין הרבני לשווא. המערכת חזקה מדי. המערכת בלתי מנוצחת. אם יוחלט ביום מן הימים לקבל את ההלכה שפירוד הינו עילה לגט לאה כבר תהיה אישה בלה וזקנה. מי יחזיר לה את שנותיה?

תחי היעילות

את המקרה של לאה הפניתי לדוברת בתי הדין הרבניים לתגובה. הדברים שמובאים כאן בשמם, מילה במילה, משקפים את הנעשה בבית הדין:

"1. המידע שהוצג בפנייך איננו מבוסס, להלן פרטי התיק של בני הזוג בבית הדין הרבני בירושלים.

2. בני הזוג פתחו תיק גירושין בשנת 1994, התיק נסגר בהסכמת הצדדים, לאחר שהושג שלום בית.

3. בשנת 1999 פתחו בני הזוג תיק גירושין בשל מריבות וטענות הדדיות בין בני הזוג. בני הזוג הופנו לייעוץ נישואין והתיק נסגר בהסכמת הצדדים.

4. בשנת 2002 נפתח תיק גירושין ונסגר לאחר כחודש.

5. בשנת 2007 נפתח תיק תביעת גירושין על ידי האישה בטענה לאלימות הבעל, הימורים, ובעיות נפשיות.

6. בית הדין הרבני החליט במאי 2009 כי בני הזוג יגיעו להסכם גירושין ביניהם ולאחר מכן יסודר גט. על החלטה זו לא הוגש ערעור על ידי אחד הצדדים.

7. אם בני הזוג אינם יכולים להגיע להסכם גירושין, המקובל על שניהם, על האישה לחדש את תביעתה בפני בית הדין.

8. בהנהלת בתי הדין הרבניים הביעו תקווה כי בני הזוג יגיעו להסכם גירושין בהקדם ולאחר מכן יסודר גט".

ורק לסיום. שימו לב שעל פי השיטה של סגירת תיקים ללא רשות מן הצדדים יש תועלת רבה לבית הדין: יש פחות מסורבות גט כי ברגע שהתיק נסגר הן כבר לא מסורבות גט, אין מסורבות גט לשנים רבות כי בכל פעם האישה היא מסורבת גט רק כמה חודשים, ותיקים נסגרים מאוד מהר בבית הדין. תחי היעילות!

רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390