דב בהרב: קצב המעבר של הייצור למזרח רק יגדל
מנכ"ל אמדוקס בתחזית קודרת: מעריך כי אף משרה או מוצר מאלה שעוברים כיום לסין ולהודו - לא יחזור. "הכל תלוי עכשיו בחדשנות ובאספקת שירותים טובים יותר. עלינו לשאול את עצמנו לאן הולכת הטכנולוגיה וללכת לכיוון הזה"
חולמים לעבוד באמדוקס? כדאי לכם לקרוא את הדברים הבאים, שאמר נשיא ומנכ"ל אמדוקס, דב בהרב, בנאום שנשא בוועידת ישראל לעסקים. בהרב לא אמר כי אין בכוונת אמדוקס לפטר עובדים, אך התחזית שהציב לעובד הפשוט בחברה קודרת למדי: "אנחנו רואים גידול במכירות בחודשים האחרונים, אבל לצערי, אף מנכ"ל של חברה מחו"ל לא התקשר אלי לאחרונה ואמר לי, זהו, המשבר נגמר, תתחילו להעלות מחירים. ליהפך, הם רוצים לראות יותר אווטסורסינג ויותר התייעלות".
לדברי בהרב: "אף ג'וב ואף מוצר מכל אלה שעוברים לסין ולהודו לא יחזור. ההיקף וקצב העברת המוצרים והשירותים, והעבודות הכרוכות בהם, למדינות המתפתחות, רק יגדל. ומה אנחנו צריכים לעשות? להתרכז בחדשנות. דל, למשל, הבינה שכל הייצור שלה יעבור לסין והשלימה עם כך. גם מנכ"ל נוקיה, אולי פקה, ישב אתי לא מזמן ואמר שאין להם שום תקווה לשמור על הייצור. הכל תלוי עכשיו בחדשנות ובאספקת שירותים טובים יותר של החברה".
בהרב ציין כי על החברה להיערך למצב זה וללכת אתו - לא נגדו. "עלינו לשאול את עצמנו לאן הולכת הטכנולוגיה וללכת לכיוון הזה. אני גדלתי כאן בשנות ה-50, בארץ שייצאה טקסטיל, יהלומים ותפוזים. אבל היום גם מה שטבע עושים, או התעשיות הכימיות או הביטחוניות, מבוסס כולו לא על ייצור אלא על ייצוא חדשנות".
דווקא כשדיבר על העולם הרחב, נשמע החזון של בהרב אופטימי להפליא. "היום יש בעולם 4 מיליארד מכשירים סלולריים", אמר. "בעוד עשור יהיו 7 טריליון, בגלל שבכל מקרר בבית יהיה מכשיר סלולרי שבאמצעותו ישלטו בו מבחוץ, ובכל כפר באפריקה ובהודו יהיה מכשיר סלולרי מחובר לאינטרנט. האינטרנט הסלולרי ישנה את העולם בדרך שאנחנו מתקשים כיום לדמיין. הילד בכפר, שהיום אין לו בית ספר, יוכל ללמוד דרך האינטרנט, והאישה ההרה או הקשיש יוכלו להזעיק עזרה רפואית שכיום אין להם", אמר.
