מבעד לעדשה של חנה ואפרים דגני - פרק ז'

1. הפוסטה, בית הדואר האוסטרי ליד שער יפו, נבנה בשנות ה-80 של המאה ה-19 בזיכיון שניתן לקיסר אוסטריה, פרנץ יוזף . ליד הבניין: ה"אוטו האדום" של אותם ימים 

2. ב-1882 עלו יהודים מתימן לירושלים. הואיל ולא מצאו מקום בעיר שבתוך החומות עברו להתגורר במערות שבמורדות הר הזיתים. נכבדי העיר היהודים נזדעקו לעזור למשפחות התימנים, וישראל דב פרומקין, בעל עיתון "החבצלת", הקים את אגודת "עזרת נידחים", שגייסה תרומות לעזרת התימנים.

מדרום לכפר סילואן היו שטחים לא בנויים בבעלות בעז הבבלי, אשר תרם אותם לטובת הקמת בתים ליהודי תימן (מסומנים בחצים צהובים). לבתים קראו כפר השילוח. למקום התקבצו משפחות יהודים נוספות, ובשיא התגוררו שם כ-200 משפחות.

במאורעות תרפ"א , 1921, תקפו ערבים את יושבי השכונה, פגעו בנפש ושרפו בתים. מה שלא "השלימו" סיימו במאורעות תרפ"ט , 1929. שלטונות המנדט , שלא רצו מקור לסכסוכים, דרשו מתושבי השילוח לפנות את המקום

4. ימי מלחמת העולם הראשונה . ב-23 באפריל 1916 התחולל קרב בין הצבא הבריטי לטורקים בקטיה, סמוך לתעלת סואץ. בקרב זה שבו הטורקים 1,500 חיילים בריטים. במאי העבירו קבוצה מבין השבויים ברחובות ירושלים (בתצלום) - 130 חיילים ו-21 קצינים, בהם אלוף משנה. עם החיילים בקבוצת שבויים זו נמנו הודים רבים. למחרת שלחו אותם ברכבת לדמשק. זמן קצר לאחר מכן צעדו החיילים האוסטרלים הראשונים לירושלים

5. במלחמת העולם הראשונה פעל חיל משלוח גרמני בא"י לצד צבא טורקיה. מטוסים גרמניים עסקו בצילום והפצצה בארץ. בתצלום אויר (תצ"א) של הטייסת הגרמנית מס' 304 מ-15 באוגוסט 1918 מעל ירושלים נראות שכונותיה הצפוניות: מאה שערים, הבוכרים ובית ישראל

7. תצ"א טייסת 304, 26 מאי 1918. רחוב יפו; מגרש הרוסים; רחוב הנביאים ומזרח ירושלים  

8. תצ"א טייסת 304, ספטמבר 1918. רחוב סולימאן ושער שכם

9. תצ"א נוספת מ-1918. מכלול שער יפו, בריכת הסולטן, ימין משה ושכונת שמעא 

10. תצ"א טייסת 304, 3 ביוני 1918. המושבה הגרמנית; אבו טור; בקעה ותחנת הרכבת

11. תצ"א הטייסת הגרמנית 300 (או 302), נובמבר 1917. העיר העתיקה וסביבותיה

12. 11 בדצמבר 1917. בטקס העברת השלטון על העיר לידי הבריטים, עומד גנרל אלנבי על אותה רמפה בקרבת שער יפו, שעליה עמד קיסר גרמניה וילהלם השני בהיכנסו לעיר ב-1898

13. ירושלים, תצלום אויר אלכסוני משנות ה-30 לעבר ימק"א ומלון המלך דוד

14. תצ"א, הר הצופים, שנות ה-30

15. תצ"א, תל אביב, שנות ה-20. רחוב אלנבי, רחוב בן יהודה ובית העלמין הישן 

16. תל אביב, סוף שנות ה-30

17. תל אביב, סוף שנות ה-30

18. מושב נהלל, שנות ה-30

19. חומת העיר ירושלים, והדרך לשער יפו שבה צמחו קוצים - לפני מלחמת ששת הימים . "ואין עולה להר הבית..." 

* הסבר לתמונת צד ה': 11 בדצמבר 1917, טקס כניסת הגנרל סר אדמונד אלנבי לירושלים דרך שער יפו. את מגדל השעון הנראה מעל השער בנן הטורקים רק חמש שנים קודם לכן, לרגל 30 שנות שלטון הסולטן עבדול חאמיד השני. ב-1922 הורה מושל ירושלים הבריטי, רונלד סטורס, להסיר את השעון  

• באחרונה החל תהליך של סריקת ארכיב "הגימנסיה העברית הרצליה" לדורותיה. הארכיב נמצא בבית הספר, רחוב ז'בוטינסקי 106, תל אביב. נודה מראש למשפחות שיש אצלן אלבומים או אוספי תצלומים ותעודות הקשורים בעברה של הגימנסיה, אם יביאו אותם לצורכי סריקה לביה"ס ביום שבו מתבצעות הסריקות.
  

ניתן לתאם את העניין עם נדב מן, אשר נמצא יום בשבוע בביה"ס. טלפון: 052-3638077, 04-6598992

פקס 04-6404999, דוא"ל: info@bitmuna.com

• לכתבות הקודמות בסדרה: פרק א' , פרק ב', פרק ג', פרק ד', פרק ה', פרק ו' 
• לכל הכתבות במדור טיול לעבר