הבעיה בישיבה התפוצצה לנו בפנים
מטעמי נוחות והישרדות פוליטית, מופז, פרץ וברק בחרו להתעלם מהכתובת על הקיר ונהגו בשיטת "יהיה בסדר". עד עכשיו. ומה יהיה עם חיילי הישיבה? יש להם שלוש אפשרויות
התנהגותו המתנשאת וחסרת הנימוס של הרב מלמד לא הותירה ברירה לשר הביטחון. ראש ישיבת הר ברכה לא רק הסית בכתב ובעל פה את תלמידיו ואת הנוהים אחריו למרוד ולעבור על חוקי המדינה והצבא, אלא גם נתן להם "דוגמא אישית": הוא סירב להשתתף במפגש ראשי ישיבות ההסדר עם שר הביטחון, העמיד תנאים למפגש עם סגנו מתן וילנאי
ואף סירב להיענות לדרישה
לחזור בו מיד ובאופן חד משמעי מקריאתו לסרבנות ומהעלבונות שהטיח בצמרת צה"ל. מעשיו אלה כשלעצמם היו התרסה ברורה וזלזול בוטה בסמכות הממשלה והחוק שמכוחם פועל הצבא. לכן, נאלץ שר הביטחון לעשות מעשה שאיש משרי הביטחון הקודמים לא העזו לעשות והחליט על הוצאת הישיבה בהר ברכה מההסדר
עם צה"ל.
לכאורה, מדובר במעשה שהיה צריך להיעשות כבר לפני ארבע שנים. בעת ואחרי הנסיגה מרצועת עזה, כשהרב מלמד וכמה ראשי ישיבות אחרים קראו לסירוב פקודה ואף עודדו התנהגות אלימה מצד תלמידיהם כלפי מפקדי וחיילי צה"ל שבאו להידבר עמם ואחר כך לפנותם. הרמטכ"ל דאז, רב אלוף דן חלוץ, טען בצדק, כי לא ייתכן שמערכת הביטחון תממן ישיבות ותעניק הטבות מפליגות לתלמידיהן, שרובם נהנו משירות צבאי מקוצר, בשעה שהרבנים ראשיהן מסיתים לסרבנות ומעניקים תמיכה וסיוע לסרבנים. אבל שרי הביטחון מאז ועד היום מסמסו את הדרישה מפני שחששו מההשלכות הפוליטיות של עימות עם ציבור המתנחלים החבול והכועס בעקבות ההתנתקות. מופז, פרץ וברק העדיפו, מטעמי נוחות והישרדות פוליטית, להתעלם מהכתובת על הקיר ונהגו בשיטת "יהיה בסדר", עד שאירועי הנפת השלטים שקראו לסרבנות בחטיבת "כפיר" הכריחו את צמרת צה"ל ואת שר הביטחון להתמודד חזיתית עם הבעיה ועם מחולליה. כשלא מטפלים בבעיה, בסופו של דבר היא מתפוצצת לך בפנים - וזה מה שקרה.
בין הגורמים שהביאו את שר הביטחון לפעול, היתה גם הביקורת שנמתחה עליו בתוך מפלגתו על שאינו מפנה מאחזים בלתי חוקיים. אבל ברק והרמטכ"ל, גבי אשכנזי, לא נחפזו לפעול, אלא למדו את הנושא והכינו את הקרקע. מצוידים במידע אמין שסיפק השב"כ על ממדי המרד, על מניעיו ועל הרבנים מחולליו, הם ידעו שהבעיה מתמקדת בשתי ישיבות מתוך החמישים הפועלות במסגרת ההסדר: הישיבה בהר ברכה וזו שבאלון מורה. הם גם ידעו שלא יתקשו לשכנע את הרוב המכריע של ראשי הישיבות ואת מנהיגם, הרב דרוקמן, לצאת בפומבי נגד גילויי הסרבנות. לא מאימתו של הקיצוץ בתקציביהם ובהטבות לתלמידיהן, אלא מתוך שכנוע פנימי עמוק בקרבם כי לא ייתכן שחיילי צה"ל יצייתו לשתי היררכיות נפרדות: זו של המדינה ופקודות הצבא וזו של הסמכות הדתית הנשענת על פרשנות כמה רבנים להלכה היהודית.
שריפת המסגד העניקה את הדחיפה הסופית
במפגשים שהיו בין ראשי הישיבות לראש אכ"א גובשה הסכמה רחבה שצריך למנוע מהחיילים מלהיקרע בין סמכות המדינה לבין הסמכות הרבנית. מה שעלול להביא לקרע מסוכן בעם ולהתגברות גילויי הסרבנות מימין ומשמאל. מצויד בהבנה זו שהושגה עם הרב המכריע של ראשי הישיבות, המליץ הרמטכ"ל בתמיכת אלוף פיקוד מרכז אבי מזרחי וראש אכ"א זמיר, לשר הביטחון לנתק את ההסדר עם שתי הישיבות הסוררות. בעוד תהליך זה נמשך פרסם ראש הממשלה את החלטתו, בתמיכת הקבינט להקפיא את הבנייה בהתנחלויות. ברק העריך כנראה, כי תגובתם המתריסה של המתנחלים להחלטת הממשלה תעניק לו רוח גבית מהציבור להתמודדות עם שני ראשי הישיבות הסרבנים. הטקטיקה הזו הצליחה בעיקר עם הרב מלמד מהר ברכה, שבינתיים כבר בודד ציבורית מעמיתיו הרבנים. שריפת המסגד בכפר יאסוף, כנראה בידי פורעי "תג מחיר" העניקה לברק את הדחיפה הסופית להחלטה.
השאלה כעת היא איך יגיבו תלמידי הישיבות. ברק נתן להם אורכה של כמה שבועות להחליט על דרכם. פתוחות בפניהם שלוש אפשרויות האחת, להמשיך במסלול ההסדר ולהצטרף לישיבות הסדר אחרות. השנייה, להתגייס לשרות מלא וארוך בצה"ל כחיילים וקצינים מהשורה. השלישית, לסרב לשרת בטענה ש"תורתם אומנותם" וכי הם זכאים לפטור משרות כמו בחורי ישיבות חרדים אחרים.
ההערכה בצה"ל היא שרוב תלמידי הר ברכה וגם רוב תלמידי אלון מורה יעדיפו בסופו של דבר לקבל את מרות המדינה ויישארו במסלול ההסדר. יהיה אמנם מיעוט שיסרב לשרת אבל הוא יהיה מיעוט מבוטל שלא יקבל גיבוי מציבור ההתייחסות שלהם בהתנחלויות. אם כך יקרה, הרי שצה"ל והממשלה השיגו את מבוקשם והתוו קו אדום ברור שמי שחוצה אותו הוא סרבן ו"מורד במלכות". במיעוט זה אפשר יהיה לטפל באמצעים המנהליים והמשפטיים העומדים לרשות המדינה והצבא. אבל אם יתברר כי המרד תפש תאוצה ומקיף ציבור תלמידים גדול מכפי ששיערו, תצטרך מערכת הביטחון להיערך לטיפול מקיף ודווקני יותר באמצעים חינוכיים ומשפטיים ותוך גיוס הנהגת המתנחלים ודעת הקהל בישראל למשימה.
יש עוד אפשרות, והיא שהרב מלמד יתקפל וייענה לדרישת שר הביטחון לחזור בו מסורו ומהטפתו לסרבנות. במקרה כזה תיחסך הדילמה מהצעירים המשחרים לפתחו ואפשר יהיה לפתוח דף חדש ביחסים שבין צה"ל לישיבות ההסדר שבהן לומדים כאלף מהטובים וחדורי המוטיבציה שבין הלוחמים חובשי הכיפות.
פורסם לראשונה 14/12/2009 00:13
הרב מלמד. לא הותיר ברירה
צילום: הלל לדרמן
ברק. שרי הביטחון לא התמודדו
צילום: עידו ארז
מומלצים
