55% מהישראלים: המתנחלים - המכבים של ימינו

הם חשים כי התקשורת והציבור עוינים כלפיהם, אך כעת זוכים לצל"ש חוצה מגזרים: סקר ynet ועמותת "יסודות" מגלה כי רוב הציבור - ובתוכו 51% מהחילונים - סבור שהמתנחלים הם "המקבילה החשמונאית" של ימינו. הסקר, שנערך לרגל חג החנוכה, בדק גם מיהו מתיוון לדעת הישראלים, ואיך היתה נתפשת מדינת ישראל בעיני המכבים.

 הסקר נערך על ידי מכון המחקר "פאנלס" בקרב 498 מרואיינים, שהיו מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המירבית היא 4.4%±.

לשאלה "מי הם המכבים של ימינו?" הוצגו בפני הנסקרים חמש תשובות אפשריות. 55% בחרו בתשובה "המתנחלים", 20% ביכרו את הפעילים החברתיים, 13% את קציני צה"ל, 6% את חברי הכנסת ו-6% את פעילי איכות הסביבה. פילוח להגדרות דתיות מלמד כי בכל אחד מהמגזרים נמצא רוב התופש את המתנחלים כחשמונאים בני זמננו. כך השיבו 50% מהחרדים, 51% מהחילונים, 58% מהמסורתיים ו-69% מהדתיים.

ומיהם המתיוונים של המאה ה-21? 30% סבורים כי "הכנסת מילים משפות זרות לתוך העברית, או קריאת שמות לועזיים לילדים" הוא המעשה המבטא יותר מכל את ההתיוונות בימינו. 28% אמרו כי רצון האנשים להתפרסם בכל מחיר מסמל אותה יותר, 26% בחרו ב"רדיפה אחר מותגים" ו-16% בחרו בצפייה מוגברת בטלוויזיה.

מניתוח התוצאות עולה כי אצל החילונים "ניצחה" תאוות הפרסום (31%). המסורתיים ציינו אותה ואת השימוש במילים או שמות לועזיים בשני המקומות הראשונים (32% לכל אחת מהאפשרויות) , הדתיים הצביעו על הרדיפה אחר מותגים (31%) והחרדים על הצפייה בטלוויזיה (44%).

המכבים ומדינת ישראל

החשמונאים נודעו, בין היתר, בכך שהפרו בסתר את חוקי השלטון היווני שאסר על קיום מצוות התורה. איך יגיב הציבור כיום נוכח גזירות מטעם המדינה המנוגדות לערכיו ולאמונותיו? רוב מובהק מהנשאלים (59%) ענו כי ישתתפו בפעולות מחאה חוקיות כמו הפגנות והסברה תקשורתית. לעומתם, 18% אמרו כי לא יעשו דבר "מאחר שהפעולות לא ישפיעו", 8% ינסו לערב גורמים בינלאומיים לביטול הגזירות ו-4% יבחרו במחאה אלימה ולא חוקית. 11% השיבו כי אינן יודעים כיצד ינהגו. בכלל המגזרים ביכרו את אפשרות המאבק החוקי – 66% מהדתיים, 59% מהמסורתיים, 58% מהחילונים ו-39% מהחרדים. 

ולסיום, הנשאלים התבקשו להעריך "מה הייתה דעתם של החשמונאים על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית?". 33% סברו המכבים היו רואים במדינה כזו אידאל, 25% חשבו שהמדינה הייתה נראית בעיניהם סמל להתיוונות משום שחוקיה אינם בהכרח על פי ההלכה, 21% אמרו כי החשמונאים היו מקבלים אותה בלית ברירה ו-21% נוספים לא השיבו.

פילוח התוצאות לא מפתיע: החרדים והדתיים משוכנעים כי מדינת ישראל הייתה נתפסת בעיני החשמונאים כסמל להתיוונות (67% ו-42% בהתאמה), המסורתיים סבורים כי היו משלימים איתה בלית ברירה (31%) והחילונים חושבים כי המדינה הייתה בעיניהם אידאלית.

"אין טעם בכפיית מצוות"

מנכ"לית עמותת יסודות, שושי בקר: "כל יהודי צריך לשאוף לקידום החוק העברי, אך בוודאי שלא ניתן לכפות קיום מצוות על ציבור גדול שאינו חפץ בכך. אני רוצה להעמיד כמסר לדורנו את דברי הרב

שאול ישראלי זצ"ל, שטען כי אין טעם בכפיית מצוות על חילוני באמצעות חוק המדינה אם הדבר לא עשוי לגרור אצלו עשייה מתוך הזדהות בעתיד".

לציבור הדתי והחרדי, הסבור שבעיניים "חשמונאיות" מדינת יהודית דמוקרטית היא התיוונות, ביקשה בקר להזכיר כי "החשמונאים יצאו למאבק על כך שנמנע מהם לקיים את מצוות דתם, בעוד שמדינה דמוקרטית בנויה על חופש דת, שלרוב ניתן במדינת ישראל".

על שלילת מחאה אלימה ולא חוקית, כפי שהשתקפה בנתונים מכלל המגזרים, אמרה בקר: "זו הפנמה משמעותי של מהות הדמוקרטיה". עם זאת הזהירה מפני התחושה כי מאבק ציבורי לא יועיל, הרווחת בקרב כחמישית מהציבור החילוני, המסורתי והחרדי: "תפקיד מערכת החינוך וההורים להבהיר לדור הצעיר כי נשמת אפה של הדמוקרטיה היא מעורבות ואמונה כי ניתן לשנות".