כחום הלוף

בדרך כלל קשה לי עם משחקי מלחמה. רבאק, מי שהיה שם זוכר את האבסורד, הבלגן ותחושת חוסר האונים, ומי שלא היה אולי חושב שהמשחקים האלה מדמים איזשהי מציאות. בשביל החבר'ה האלה המציאו את Operation Flashpoint: Dragon Rising, שמצליח להתקרב קצת יותר ממשחקים אחרים למה שקורה במלחמה אמיתית. כזאת שבה צלף יכול להוריד אותך מ־200 מטר רק כי הצצת שנייה יותר ממה שמותר, ומקלען ירסס לך את האמא כי רצת לתוך שטח פתוח בלי לדפוק פזצט"א.

במלחמה הספציפית שלפנינו נאבקים צבאות ארצות הברית וסין על השליטה באי הדמיוני "סקירה". צבא העם הסיני החליט שרזרבות הנפט שעל האי מצדיקות את כיבושו מידי הרוסים, וכחיילים בצבא האמריקאי תפקידכם לבעוט אותם משם בשם הדוד סם והביזנס. לשם כך תעברו שלב אימונים קצרצר שבמהלכו תלמדו איך להתמצא במרחב ואיך לתת פקודות לחברי החוליה שלכם, ומיד בתום ההכשרה תוצבו על האי ותיכנסו לעניינים.

"אמא, כבר מצאת את המשקפיים הרגילים שלי"?

המשחק מסתמך בצורה רחבה על אינטליגנציה מלאכותית, אבל באופן מעט מרגיז, זאת גם החולשה הגדולה שלו. חברי החוליה שלכם הם לא חכמים גדולים, בלשון המעטה, והאויב - שמצויד גם הוא ב־AI, ובאורח תמוה מפגין אינטליגנציה גבוהה יותר מזאת של החבר'ה שלכם - לא נותן להם ליהנות מהספק. רגע אחד מיותר עם הראש מחוץ למחסה, והופ: כדור בראש, ואתם נשלחים בחזרה לתחילת השלב. כל הזין.

למרות הטינה המיידית שמעוררים תעלולים כאלה, ב־Dragon Rising קורה דבר מעניין: החשש מפני פסילה דווקא מוסיף לתחושת האתגר, וגורם לכם לחשוב טוב יותר. כל החלטה שתיקחו תשנה קצת את התוצאות, וכל שינוי קטן יכול להפוך הפסד לניצחון ולהפך. זה משחק פתוח במובן הטוב של המילה: לא כזה שרק מאפשר לכם לחקור את השטח כרצונכם, אבל בעצם כובל אתכם לקו עלילה ליניארי, אלא כזה שבאמת מציב בפניכם אפשרויות כמעט אינסופיות לכיבוש היעד. ואני אומר, תביאו עוד כאלה.

Operation Flashpoint: Dragon Rising.

379 שקל ל-PS3

389 שקל ל־Xbox360

199 שקל ל-PC 

סיור רטוב

ב־WET יש אקשן, אבל הגרפיקה מעפנה. בול הבעיה של "אוטו", חוץ מזה שאין בו אקשן

קחו את האווירה האלימה שהכרתם בסרטים של טרנטינו, תעיפו את הדיאלוגים המתחכמים, ותכניסו במקומם מכות וזוויות צילום של סרטי אקשן עם מעט יומרה והרבה דם. מה יצא? WET, זה מה.

הגיבורה הראשית כאן היא רובי מאלון, חרב להשכיר שלבושה כמו ביאטריקס קידו מ"להרוג את ביל", ואכזרית לא פחות ממנה. אחרי משימת רצח שמתפקששת והופכת למרחץ דמים, היא מחליטה לגלות מי בגד בה ולבוא איתו חשבון. זה כל מה שאתם צריכים לדעת על עלילת המשחק, המיותרת כקונדום בכיסו של כתב טק ב"בלייזר".

הכיף הגדול פה הוא האקשן: ממשק השליטה קל להפליא, ורוב הקרבות בנויים על העיקרון של אחת מול המון בתוך תאי שטח צפופים. זוכרים את הקרב של ניאו מול שלל השכפולים של הסוכן סמית ב"המטריקס"? אז זה בערך ככה. החלק הפחות כיפי הוא הגרפיקה: הסרטונים מגורענים, רמת הפירוט של הדמויות נמוכה, ומדי פעם תיתקלו אפילו בגליצ'ים ובפריימים תקועים. אלה שטויות שכבר באמת לא אמורות להטריד אותנו במשחק שמיועד לקונסולות מודרניות, אז באסה.

WET. מחיר: 309 שקל ל־Xbox360 ול־PS3