אז מה נהיה עם הבלו־ריי?

בתחילת 2008 הוכרעה בנוק־אאוט מלחמת הפורמטים של סרטי ה־HD. ה־Blu-ray של סוני נשאר לעמוד, וה־HD-DVD - הפורמט המתחרה מבית טושיבה ומיקרוסופט - עבר מהעולם. בשלב הזה נראה שהעתיד הכלכלי של המנצח מובטח: ממש כמו שקרה בסוף העשור הקודם, כשהדי.וי.די הכחיד את קלטות ה־VHS, היצרניות ציפו מהצרכנים להפנים שהגיע הזמן להמשיך הלאה לסטנדרט החדש. אבל כמעט שנתיים אחרי, זה פשוט לא קורה.

מה שכן קרה מאז המלחמה ההיא זה שרוחב הפס של משתמשים פרטיים באינטרנט עלה, ואיתו שיעור ההורדות הלא חוקיות. במקביל נכנסו לשימוש בארה"ב גם שירותי מדיה סטרימינג בתשלום כמו Netflix, שמאפשרים צפייה בסרטים בלי לצאת מהבית ולשכור סרט ובלי להיות פיראט. עם האופציות האלה על המדף, הקהל לא ממש הבין לשם מה נחוץ לו פורמט מבוסס־דיסקים נוסף - שעוד דורש ממנו לשלם יותר תמורת אותם סרטים, ולשחרר סכומי עתק על נגנים יעודיים במקום להשתמש במכשיר הדי.וי.די הטוב והלא כל כך ישן שלו.

"תמיד נמשכתי לנגנים" (צילום: אימג' בנק/ GettyImages)

קונסולת המשחקים של סוני, פלייסטיישן 3, תפסה במשך די הרבה זמן את המשבצת של נגן בלו־ריי במחיר שפוי יחסית. אבל למרות שיווק אגרסיבי (בין השאר חילקה סוני חמישה כותרי בלו־ריי עם קניית המכשיר), ה־PS3 נחל כישלון מסחרי בשנותיו הראשונות, בעיקר בגלל עלויות חומרה יקרות ומחסור בכותרים תחרותיים, ואפילו גרר את סוני לשנה רצופת הפסדים. רק בחצי השנה האחרונה, אחרי הורדת מחיר דרסטית, התחילה הקונסולה להראות סימני התאוששות משמעותיים. אבל מה זה עשה לפורמט עצמו? ובכן, ממש לאחרונה הפיק איגוד הבלו־ריי האמריקאי דו"ח על הביצועים שלו במלאות שלוש שנים להשקתו; השורה התחתונה קבעה ששיעור החדירה שלו עומד על תשעה אחוזים מבתי האב בארצות הברית.

שלא תהיה טעות: תשעה אחוזים זה נתון יפה לכל הדעות. לשם השוואה, הדי.וי.די הצליח להגיע בשלוש השנים הראשונות שלו רק לארבעה אחוזי חדירה, והקומפקט דיסק רק לשניים. אלא מה, בנתונים האלה יש קאץ' שהאנשים הטובים באיגוד הבלו־ריי שכחו להזכיר: בארצות הברית משווקים רוב המחשבים האישיים והניידים על ידי חברות כמו דל ו־HP, שעל פי רוב מספקות מפרטים קבועים. בשנה־שנתיים האחרונות כוללים רוב המפרטים האלה כונן בלו־ריי פנימי, והכוננים האלה אחראים לחלק ניכר מהמספר הנאה שמוצג בדו"ח. גם העלייה המדוברת במכירות ה־PS3 - שמשמשת בעיקר למשחקים, ורק באופן שולי לצפייה בסרטים - נכללת בסקר כקנייה של נגן בלו־ריי לכל דבר ועניין. בקיצור, אל תאמינו להייפ.

הבעיה עם הבלו־ריי נעוצה במידת האטרקטיביות של הערך המוסף שהוא מציע. בסך הכל ברור שההבדל העיקרי בינו לבין הדי.וי.די הוא באיכות הסרט, ועכשיו כבר ברור שהקהל לא תמיד מוכן לשלם יותר רק על רזולוציה גבוהה יותר. גם העלות של הנגנים - לפחות כפליים מנגן די.וי.די טוב - לא משחקת לטובת הפורמט החדש. וזה כבר משאיר ליצרניות רק את הטריק השיווקי העתיק ביותר: הגימיק.

הקלף החזק של הדי.וי.די עם השקתו היה האפשרות לקבל תוכן נוסף מעבר לסרט עצמו: סצנות שירדו בעריכה, ערוצי פרשנות, ראיונות, דיבוב לשפות שונות. בבלו־ריי יש הרבה יותר מקום, אז אפשר לדחוף תוספים אפילו פחות חשובים - למשל תוכן אינטראקטיבי מהרשת שמוזרם ישירות למסך באמצעות טכנולוגיית BD-Live. לא נגנבים מהאפשרות לצ'וטט דרך הטלוויזיה עם עוד חסרי חיים? לאולפנים יש כמה סוכריות אחרות להציג לכם, כמו חיפוש מידע באתר IMDB ואיתור אוטומטי של כל השחקנים בסרט, וכמובן תמיכה בתלת־ממד - הקלף המנצח הנוכחי של הקולנוע, שצפוי להגיע גם לסלון הביתי עם דור חדש של מסכים ונגנים תומכים. האם גימיקים כאלה יעשו את העבודה ויביאו את הבלו־ריי למעמד שבו נמצא היום הדי.וי.די? אל תבנו על זה.

לצד אופציית הסטרימינג, שהופכת את המדיה הפיזית למיושנת, עצם השימוש בדיסק הפך בשנים האחרונות לארכאי עם העלייה בקיבולת של זיכרונות הסוליד־סטייט (יש לכם דיסק און קי? אז כזה). ושתי המגמות האלה לא מנבאות הרבה טוב לפורמט מבוסס־דיסק שדורש נגן מורכב ועדין יחסית. גם אם האולפנים יחליטו להוציא את רוב הסרטים בפורמט בלו־ריי בלבד - צעד שהן עשויות לנקוט כאקט דרסטי במטרה לדחוף בכוח את הפורמט המועדף עליהן - לא בטוח שבעוד חמש שנים לא נסתכל על הבלו־ריי כעל דינוזאור שזמנו עבר.

הצקה יומית

ה־PC Prankster יעשה שמות במחשב של חברך לעבודה. אבל פייר, אין כמו לקחת תמונה של שק אשכים קמוט וללחוץ Set as Desktop Background

אם אתם חולקים חלל משרדי עם טיפוס מאוס ונוח להצקה, הגיע הזמן שתכירו את ה־PC Prankster - אביזר קטן ודיסקרטי שיהפוך את חייו של שותפכם לסיוט, ויאיר את יום העבודה המשמים שלכם.

מה שיש לנו פה זה מכשיר בעל מראה תמים ושגרתי של דיסק און קי. אבל אם תתקעו אותו במחשב שאינו שלכם, הוא יעשה בו שיגועים שלא חלמתם עליהם.

 הוא יכול למשל להשתלט על הסמן של העכבר, להעלים את כל אותיות האהו"י מתוכנת וורד, לגרום להשהיה של כמה שניות בהקלדה או לתקוע את המחשב במצב Caps Lock קבוע. קורע, לא? אם עניתם בשלילה, כנראה שאתם לא חנונים אותנטיים. במקרה כזה אנחנו מאחלים לכם שקוד הכניסה למשרד לא יעבוד, שיהיה תור לקפה במטבחון, שייגמר הנייר במדפסת ושמישהו יתקע לכם משהו חשוד ב־USB.

• PC Prankster. מחיר: 20 פאונד