האם כל נהג נכה גם לוקה בנפשו?

האם נהגים עם מוגבלות גופנית בלבד נשלחים ללא צורך לבדיקות פסיכיאטריות? בדיקה שנערכה על-ידי הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, יחד עם מרכז המחקר של הכנסת, מעלה חשש כי נהגים עם מוגבלות גופנית בלבד, וללא תיעוד של בעיות נפשיות כלשהן, מופנים לביצוע בדיקות פסיכולוגיות או פסיכיאטריות ללא כל סיבה. לכך אחראי המרב"ד - המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, המהווה למעשה "רופא מוסמך" של משרד התחבורה, ובוחן את כשירותם לנהיגה של בעלי או מבקשי רישיון, המופנים אליו על-ידי רשות הרישוי או רופאים.

• המכון הרפואי - לא השירות שחשבתם
  

"מחלות גופניות מלוות פעמים רבות בהפרעות נפשיות" (צילום: ablestock)

במשרד הבריאות, האחראי על המכון, לא הגיבו במישרין לטענה בדבר הפניית נכים שלא לצורך לבדיקות נפשיות, אך הסבירו ל-ynet כי "הצורך בביצוע בדיקה פסיכולוגית נקבע על-פי שיקול דעת מקצועי - מידע רפואי, התרשמות רופא בודק ביום הבדיקה, ומידע שהתקבל מהנבדק". עם זאת, בהמשך הדברים קובעים שם כי "מחלות גופניות מלוות פעמים רבות בהפרעות נפשיות או קוגניטיביות, אותן חייבים לברר טרם מתן רישיון נהיגה". אמירה זו אינה מפיגה - ואף מחזקת - את החשש כי נהגים עם מוגבלות עלולים להיות מופנים לבדיקה נפשית ללא הצדקה. 

"גוזרים עליהם ישיבה בבית"

התנהלות זו של המכון מעוררת לא מעט שאלות ובעיות. עו”ד קארין אלהרר, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, קיבלה פנייה של בחורה בעלת מוגבלות פיזית, שנדרשה על-ידי המכון לעבור בדיקה פסיכולוגית, בנוסף לבדיקה הגופנית. "מהו הבסיס לדרישה לבדיקה פסיכולוגית לאדם שמוגבלותו הינה גופנית, ומכוח מה נובעת הדרישה לבדיקה נוספת?", ביקשה לדעת אלהרר.

אין הנחות, אין פטור

בעיה נוספת אותה העלו מרכז המחקר של הכנסת והקליניקה, היא גובה האגרות שנדרשים לשלם נהגים עם מוגבלות. כך למשל, הגשת ערר על החלטה של המכון, כרוכה בתשלום אגרה בגובה 954 שקל. זו הסיבה, כך טוענים בדו"ח של הקליניקה ומרכז המחקר, למיעוט הפניות לוועדת הערר של המכון: ב-2007, כ-1.5% בלבד מכלל הנבדקים במכון פנו לוועדה. זאת, למרות שחלק ניכר מהפניות מסתיימות בהחלטה לטובת הנבדקים: כ-40% מהפניות לוועדה הסתיימו בהחלטה שונה מזו שקיבלו בתחילה רופאי המכון.

אם כן, מדוע לא הוקמה ועדת הנחות עד היום? במשרד הבריאות מסבירים ל-ynet כי "הקמת ועדת חריגים אינה בסמכות המכון. למכון אין כל שיקול דעת לוותר או לתת הנחה על אגרה". אם כן, למי נתונה הסמכות? למשרדי הבריאות והאוצר, כמובן - אלא שנראה כי יש להם סיבה טובה להימנע מהקמת הוועדה: "המכון מתנהל כמשק כלכלי סגור", ממשיכים בהסברם במשרד הבריאות. "פטור או הנחות באגרות יחייב מציאת מקור תקציבי חלופי למימון פעילות המכון".

ובמלים פשוטות: הנחות או פטור מלא מתשלום אגרות יחייבו את משרדי הבריאות והאוצר להעביר כסף למכון - וזה כנראה הרבה פחות נוח ומשתלם מגביית אגרה מלאה מהנכים.