האולימפיאדה הלבנה: מה לנו ולספורט החורף?
למרות שאנו חיים במדינה בה שלג בירושלים נחשב ליום חג, מתחת לפני השטח יש לא מעט מתעניינים בענפי החורף וספורטאים המייצגים את ישראל בחו"ל בכבוד. אך גם כאן בעיית התקציבים (דלים) והמתקנים (כמעט אין) מרימה את ראשה
בין ה-12 ל-28 בפברואר 2010 לא צפויה תכונה ספורטיבית מיוחדת בישראל. הברים לא יתמלאו בחובבי ביאתלון, קפיצות סקי והחלקה אמנותית, מהדורות החדשות לא ייפתחו עם דיווחים על אירוע הספורט הגדול שיתקיים בוונקובר, והדבר היחיד שיזכיר חורף אמיתי עשוי להיות שלג בירושלים.
ובכל זאת, אלפי אנשים בישראל יגיעו לעבודה טרוטי עיניים אחרי שצפו בתחרויות המתקיימות בשעות הלילה. הם ידברו על מפגש מרתק שצפוי בטורניר ההוקי, על שערוריית שיפוט תורנית בהחלקה האמנותית או על האפשרות שהביאתלט אולה איינר ביורנדאלן ישבור את שיא סך מדליות הזהב שצבר ספורטאי כלשהו באולימפיאדות חורף.
מה מאפיין את אותם חובבי ספורט החורף בישראל? רובם עלו ארצה ממדינות בעלות תשתית מפותחת של ספורט חורף ובראשן ברית המועצות לשעבר, ארצות הברית וקנדה. חלקם הוא ישראלים ששהו במדינות בהן ספורט חורף מפותח ונדבקו בחיידק. אך קיימים גם צברים שלא ראו חורף אמיתי מימיהם והתמכרו לריגוש של ספורט השלג והקרח, ולו באופן פאסיבי.
הזוג זרצקי, מתקיימים גם בתנאים הקיימים (AFP)
מעבר לאלה שמסתפקים בצפייה באירועים מרחוק, ניכרת התעניינות הולכת וגוברת מצד אלה שרוצים לראות את הדבר האמיתי בשטח. לדברי יואב ברוק, שחיין אולימפי בעבר ומנכ"ל איסתא ספורט, המשווקת הרשמית של החבילות לאולימפיאדת החורף: "למרות הדעה הרווחת, רבים מישראל ייסעו לאולימפיאדה כצופים. יש מגמה של אנשים לצפות באירועי שיא מבוקשים ואולימפיאדה היא אחד מאירועי השיא בעולם. לכן אנשים אלה, שצמאים להיות בחזות הקדמה רוכשים כרטיסים לאירוע".
ספורטאים יש, מתקנים (כמעט) אין
יחד עם העלייה במודעות, עלתה גם כמות העוסקים בענפים אלה באופן פעיל. אם עד סוף שנות ה-80 לא היה בישראל ספורט חורף כלל, כיום מתקיים עיסוק בענפים שאינם תלויי מזג האוויר ובראשם החלקה אמנותית, החלקה מהירה על הקרח, והוקי קרח.
ענף החורף המוביל ללא ספק, הן מבחינת כמות העוסקים בו והן מבחינת הישגים, הוא החלקה אמנותית על הקרח. בכל אולימפיאדה מאז 1994 מייצגים את ישראל מחליקים, שזוכים להישגים מכובדים ומקדימים במקרים רבים מחליקים ממדינות בעלות מסורת גדולה בהרבה.
נבחרת ההוקי קרח של ישראל במתקן המתיישן במרכז קנדה (אביהו שפירא)
המחליקים המובילים של ישראל הם הזוג אלכסנדרה ורומן זרצקי, שהבטיחו את מקומם בונקובר וצפויים להיאבק על היכללות בעשירייה הבכירה של זוגות הריקוד בעולם. תמר כץ היא התקווה הצעירה של ישראל בתחרות הנשים הנחשבת ליוקרתית מכולן, אך התחרות הקשה במקצוע זה מונעת ממנה להשיג את הקריטריון. מקסים שיפוב נתקל באותו מכשול בתחרות הגברים. מעבר לכך קיימת עתודה טובה של מחליקים בגילאי הנוער בכל קטגוריות ההחלקה האמנותית.
הוקי קרח החל להתפתח בישראל בתחילת שנות ה-90, עם הגעת עולים מבריה"מ. כיום מתקיימת ליגת הוקי המורכבת משמונה קבוצות הממוקמות ממטולה עד רחובות, כשכל המשחקים מתקיימים ב"מרכז קנדה" שבמטולה. נבחרת ההוקי משחקת פעם בשנה באליפות העולם דרג 2 (השלישי בעולם). למעט שנה אחת, לא הצליחה הנבחרת להתקדם מעבר לכך ודירוגה העולמי הנמוך אף לא מאפשר לה להשתתף במוקדמות האולימפיאדה.
בהחלקה מהירה (מסלול קצר) בולטים שני מחליקים, ולדי ביקנוב ואלכס סלזנוב, שמתאמנים בחו"ל וטרם הצליחו לקבוע קריטריון אולימפי. מי שעשוי להצליח בכך בסבירות גבוהה הוא גולש הסקי האלפיני, מיכאל רנז'ין, המתמחה בסלאלום ובסלאלום ענק. רנז'ין ייצג את ישראל באולימפיאדה הקודמת וסיים במקום ה-32 בסלאלום ענק ובמקום ה-37 בסלאלום. הוא ישמח לשחזר את ההישג, מכיוון שמעשית הוא נמצא רחוק מהצמרת העולמית. גולש הקרוס קאנטרי, דניאל קוזמין, רחוק מהקריטריון האולימפי.
אך לצד המודעות וההשתתפות הגוברת של ישראלים בענפי החורף, בעיה אקוטית של מחסור במתקנים מונעת את התפתחותו העתידית של ספורט
החורף ואף עתידה להחזיר את הגלגל לאחור. למעשה, קיים בישראל מתקן אחד העומד בתקנים בינלאומיים - מרכז קנדה במטולה הרחוקה.
מתקן זה סובל מהתיישנות ולא שופץ מאז הקמתו, לפני כמעט 20 שנה. לדברי מרגרט אייזנשטיין, דוברת ההתאחדות הישראלית להחלקה על הקרח, "על מנת להמשיך להיות ברמה בינלאומית גבוהה, יש צורך במתקן במרכז הארץ שישמש בסיס לאימונים של הדור הצעיר. כל עוד לא יהיה מתקן כזה, יהיה קשה מאוד לגדל כישרונות חדשים, במיוחד במדינה קטנה כמו שלנו. זה שהצלחנו לגדל כמה ספורטאים ברמה עולמית בכל זאת, זה הישג כנגד הנסיבות".
נקודה בולטת לאופטימיות מתבטאת בתוכניות לבנייה מחודשת של "היכל הקרח" בבת ים, הפעם בכפוף לתקנים אולימפיים. במידה והמתקן ייבנה, תהיה זו הפעם הראשונה בה תהיה תשתית לפיתוח ספורט חורף במרכז הארץ. ועד אז, לא נותר אלא לקוות להצלחה של ספורטאי החורף בתנאים ובתקציבים הקיימים.
לפנייה לכתב/ת 
