איך קונים ביגוד סקי? מורה לגולשים נבוכים

אל תיתנו לטמפרטורות הנמוכות באתרי הסקי להרתיע אתכם - לא צריך ללבוש שמונה שכבות ביגוד כדי לא לרעוד מקור. הרבה דברים השתנו מאז הימים בהם יצאנו לשלג בחרמוניות וגרבי צמר צבאיים (ועם ג'ינס ושקית ניילון במקרה הרע), ופיתוחים טכנולוגיים בתעשיית הטקסטיל הפכו את ביגוד הגלישה לקל, נוח, אטום ומחמם מתמיד.

משום שגלישה משלבת פעילות מאומצת ומנוחה לסירוגין בתנאי קור, שיטת הלבוש המומלצת כוללת שלוש שכבות, שכל אחת מהן ממלאת תפקיד ייעודי אחר. השכבה הראשונה היא הצמודה לגוף, ומטרתה לנדף זיעה ולשמור אתכם יבשים. השכבה השנייה נועדה לספק בידוד וחימום ואילו השכבה השלישית נועדה לספק הגנה מפני שלג, רטיבות ורוח.

איך בוחרים את הביגוד המתאים? (צילום: Gettyimages)

כללי

• לאט לאט. ממש לא חייבים לקנות הכל לחופשה הראשונה. אפשר בהחלט לשאול חולצה תרמית או פליס מחברים ואפילו לשכור חליפת סקי ברמה בסיסית מחנויות ציוד בארץ (דווקא בחו"ל קשה למצוא ביגוד להשכרה). אחרי שתראו כי טוב, ותרצו להמשיך לגלוש כל שנה, שווה להשקיע ולבחון קניית ביגוד איכותי שיחזיק לאורך שנים.
  

• מותגים. כולנו אוהבים שמות מוכרים, ומספרים לעצמנו שאנחנו מסכימים לשלם יותר בגלל האיכות, ולא בגלל השוּפוּני. אבל בכל הקשור לביגוד תרמי ופליסים - אין סיבה. חברת Polartec, שנחשבת לתו תקן של איכות בתחום, מספקת בדים כמעט לכל התעשייה והפריטים בכל מקרה נתפרים במפעלים במזרח הרחוק. תתפלאו, אבל יש גם חברות ישראליות שמשתמשות בבדים של Polartec, ואפשר למצוא אצלן חולצות תרמיות החל מ-150 שקלים.
  

• כובע. אחוז גבוה מהחום שהגוף שלנו פולט נפלט מהראש. אם קר לכם ברגליים זה לא בהכרח אומר שהגרביים לא טובים, יכול להיות שפשוט בורח לכם הרבה חום מהגוף ואתם מתחילים להרגיש את זה בנקודות הקיצון. גם אם אתם מחליטים לוותר על קסדה משום מה - למרות שזה בהחלט לא מומלץ - אל תוותרו על כובע. רצוי כזה שמכסה היטב את האוזניים.
  

• סקי/סנובורד. ביגוד סנובורד לרוב רחב יותר (גם עניין של אופנה, אבל גם כי תנועות הגלישה מצריכות את זה) ועשוי מבדים חזקים יותר. לגולשי סנובורד מומלץ להשקיע יותר באטימות של המכנסיים והכפפות, שכן הם יבלו יותר זמן על השלג בתור מתחילים, ובכלל. יש הבדל גם בין גרבי סקי לסנובורד, בריפודים המותאמים למבנה נעל הגלישה.
  

שכבה ראשונה

חולצה תרמית מכונה גם Base Layer, שכן היא מהווה את הבסיס לשמירה על חום הגוף בגלישה. מטרתה להרחיק את הזיעה מהעור מהר יותר מהקצב שבו הזיעה "לוקחת" את החום מהגוף. חולצות מנדפות זיעה הפכו למחזה נפוץ גם בענפי ספורט אחרים (ריצה, אופניים וכו'), וההיצע בשוק גדול, אז איך תדעו לבחור את החולצה הנכונה לחופשה שלכם?

ליאור יעקובי, אחראי מחלקת ההדרכה של The North Face בארץ, מסביר: "חולצה תרמית עשויה מפוליאסטר, אבל יש כל מיני סוגים. הסיב שנחשב למתקדם ביותר הוא פוליפרופילן (Polypropylene), שכן הוא נותן את יכולת הבידוד הגבוהה ביותר ביחס למשקלו".

אחד ההבדלים בין חולצות תרמיות שונות קשור בריח. המגע בין סיבי פוליאסטר או פוליפרופילן לזיעה גורר עמו ריח לא נעים, שניתן למנוע באמצעות טיפול אנטי-בקטריאלי לבד. בדים שמטופלים בצורה כזו בד"כ גם יעלו בהתאם. גדעון גתרי, מנהל מותג Marmot בישראל: "יש חולצות תרמיות שמשלבות סיבי קוקוס, שמשפרים את הנידוף ועוזרים למנוע ריח רע ללא צורך בטיפול כימי".

מה לחפש: על החולצה התרמית להיות צמודה ככל האפשר לגוף (רק כך יכולת הנידוף תבוא לידי ביטוי בצורה מקסימלית) מבלי להגביל את חופש התנועה. רון הספל, מנהל מותג Columbia בישראל: "יש לשים לב שהתפרים לא מפריעים ולהשתדל שהבד יהיה דק ככל הניתן. ככל שחולצה תרמית עבה יותר היא תבודד טוב יותר אך תנדף זיעה פחות טוב".

אגב, אם אתם סובלים במיוחד מקור או שצפוי לכם שבוע גלישה עם טמפרטורות נמוכות במיוחד - שקלו ללבוש מכנסיים תרמיים. וכן, הם אמורים להיות צמודים יחסית לגוף, כמעט כמו טייטס.

שכבה שנייה

המטרה של השכבה השנייה היא לספק בידוד, והיא עשויה לרוב מפליס (בקבוקי פלסטיק ממוחזרים, כך שאתם גם תורמים לסביבה). היתרונות המרכזיים שלו: מחמם הרבה, שוקל מעט, מנדף זיעה, סופג פחות לחות מצמר וניתן לכיבוס ללא חשש. חסרונות: הפליס לא עמיד ברוח ולא אטום למים, ולכן משמש רק בתור שכבת ביניים ולא בתור שכבה חיצונית.

שכבת ביניים. פליסים בחנות לציוד גלישה (צילום: חנה יגר)

מה לחפש: חשוב שהפליס יתאים לקווי המתאר של הגוף ויהיה הדוק יחסית (אם כי פחות מהחולצה התרמית, ועדיין יאפשר חופש תנועה). הספל: "במיקרו פליס, להבדיל מפליס, הסיבים הרבה יותר דקים, צפיפותם גדולה בהרבה ולכן הוא שומר טוב יותר על חום הגוף. בגלל העובי שלו הוא גם נוח יותר". יש גם פליסים שמטופלים בחומרים כימיים שמספקים הגנה טובה יותר מפני לחות או דוחים כתמים, אך למתחילים זה בהחלט לא הכרחי.

שכבה שלישית

מעיל ומכנסי הגלישה מהווים את שכבת הביגוד החיצונית, זו שאמורה להוות חיץ בין הגולש לבין השלג, הרטיבות ורוח שבחוץ. מעילים מורכבים מבד חיצוני, ממברנה (כמו גורטקס, למשל) ושכבה שבאה במגע עם הגוף. במעילים המקצועיים שלוש השכבות מולחמות יחד. יש גם מעילים עם שכבה רביעית פנימית - רשת בד או פליס - שאינה מולחמת.

הממברנה שמובנית במעיל היא האחראית המרכזית להשאיר אתכם יבשים, אבל הבעיה מתעוררת כשהבד החיצוני סופג מים ונהיה כבד. יעקובי: "אם מדובר במעיל עם שלוש שכבות מולחמות אין ממש מקום למים להיספג בשכבה החיצונית. אבל כשמדובר במעיל שבו השכבות לא מולחמות, והשכבה החיצונית עשויה מפוליאסטר, בדר"כ דרוש ציפויDWR (ציפוי דוחה מים) כדי שהמעיל לא ייספג. ככל שהממברנה איכותית וטובה יותר - דרוש פחות ציפוי על הבד החיצוני".

מה לחפש: חשוב שהמעיל יהיה נוח ויאפשר תנועה חופשית. מעיל בלי חצאית שלג (רצועה אלסטית בתחתית המעיל שמתהדקת סביב לגוף ומונעת כניסת שלג במקרה של נפילה) לא מתאים לגלישה, ולא משנה מה ינסו לספר לכם בחנות. רצוי שיהיו כמה שיותר פתחי איוורור וגם כיס פנימי לגוגלס. אם יש לכם את האפשרות הכלכלית, בחרו מעיל עם תפרים מודבקים, שכן החורים של המחט מהווים נקודת תורפה באטימות של כל מעיל.

טיפ (בעיקר לגולשי סנובורד): כדי לדעת אם המידה טובה לכם רכסו את המעיל כולו (כולל חצאית השלג) והניפו במהירות את שתי הידיים למעלה. אם כל המעיל מתרומם לכיוון החזה ויחד איתו החצאית, הוא לא מתאים לכם. בנפילת אמת כל השלג ייכנס פנימה וירטיב את השכבות התחתונות.

אגב, יש מעילים שמאפשרים חיבור בין חצאית השלג ללולאות החגורה של המכנסיים, כדי למנוע מצבים כמו זה שתואר למעלה.

אטימות

אף גולש לא רוצה לחזור למלון כשהוא ספוג מים, ולכן מדובר בנקודה קריטית. אטימות של בד נמדדת לפי כמות המים במ"מ שהוא מסוגל להחזיק מבלי שהם יחלחלו דרכו. כלומר: בד שרמת האטימות שלו היא 10,000 יכול להחזיק עמודת מים בגובה של 10 מטר.

התקן האמריקני קובע שבכדי שבגד ייחשב אטום למים ב-100% הוא חייב לעמוד בלחץ של 25 PSI שהם 17,500 מ"מ, ושיהיו לו תפרים מודבקים. אבל בתור גולשי סקי וסנובורד, אפשר להסתפק בשקט גם בפחות. הספל: "לא צריך יותר מאטימות של 5,000-10,000 מ"מ, מה גם שברמות גבוהות יותר האטימות באה על חשבון הנשימה".

נוסף לאטימות למים, גם עמידות לרוח אמורה לעניין אתכם (במיוחד ברכבלים פתוחים). גתרי: "מודדים כמה נפח אוויר עובר בדקה דרך הבד, כשהוא מוזרם במהירות של 30 מייל בשעה. התוצאות נעות בין אפס ל-20, כשאפס זה Wind Proof ו-20 זה רק Wind Resistant".

מה לחפש: דווקא למתחילים כדאי להשקיע בביגוד אטום יותר. לגולשי סנובורד לא כדאי להתפשר על מכנסיים ברמת אטימות של פחות מ-10,000 מ"מ. אם התקציב מוגבל, העדיפו להשקיע באטימות של המכנסיים וקצת פחות בזו של המעיל. אל תשכחו לבדוק את התחייבות היצרן לגבי עמידות האטימות לאורך השנים והכביסות.

מרגישים שאטימות המעיל הוותיק שלכם כבר לא מה שהיא הייתה? יש תרסיסים לחידוש שכבת ההגנה שאפשר לקנות בכ-70 שקלים.

נשימה

מכירים את הטיפות שנוצרות על מכסה הסיר הסגור בזמן הבישול? זה בדיוק מה שיקרה אם תלבשו ביגוד גלישה שאינו נושם. במהלך הגלישה הגוף שלכם יתחמם ויפלוט אדים, ועקב הטמפרטורה הנמוכה מחוץ למעיל, אדים אלה יתעבו בחלקו הפנימי של המעיל וייצרו תחושת רטיבות.

מי שמספקת את יכולת הנשימה במעיל/מכנסי הגלישה היא הממברנה. הנקבוביות שלה אמורות להיות קטנות מספיק כדי לא לאפשר חדירת מים מצד אחד, וגדולות מספיק כדי לאפשר נידוף אדים. בניגוד לאטימות, אין סטנדרט אחיד לבדיקה של נשימה, והיצרנים מפרסמים נתונים שונים בהתאם למה שיקדם את מוצריהם טוב יותר.

חברת גור למשל, שמייצרת את ממברנת גורטקס המפורסמת שאטומה מאוד למים, לא ששה לפרסם נתוני נשימה שכן הם נפגעים בשל רמת האטימות הגבוהה.

עם זאת, רוב החברות המובילות משתמשות בבדיקה שנקראת MVTR - שבודקת כמה גרמים של מים (בטמפ' זיעה של גוף האדם) התאדו בתוך 24 שעות דרך מטר רבוע של הממברנה. אפילו את הנתונים הללו, כדאי לקחת בעירבון מוגבל. גתרי: "הנשימה תלויה גם בריכוז הלחות באוויר. אם נמצאים באזור עם אחוז לחות גבוה קשה לאוויר לקלוט לחות והנשימה תהיה פחות אפקטיבית".

מה לחפש: חבל שתלכו לאיבוד בתוך סבך המספרים ושיטות המדידה השונות, רמת נשימה של 5,000 ומעלה תספיק בהחלט. בוריס בבייב, מחנות Alpine Style לציוד גלישה וטיולים, ממליץ לבעלי תקציב מוגבל: "תרגישו חופשי להתעלם מנתוני הנשימה, והסתפקו במעיל ומכנסיים שיש להם פתחי איוורור בבתי השחי וברגליים".

מרוב מספרים לא רואים את הפתיתים (צילום: Marmot) 

כפפות

ככל שאתם גולשים מתחילים יותר, או במיוחד אם אתם גולשי סנובורד, כדאי להשקיע בכפפות כמה שיותר אטומות. אם חם לכם גם כשלכל העולם קר, מומלץ לבחור בכפפות עם פנימית מתפרקת, אותה תוכלו להוציא ביום אביבי. לגולשי סנובורד מומלץ לקנות כפפות עם מיגון קשיח לשורש כף היד. 

מה לחפש: כפפות נוחות, שמאפשרות מרחב תנועה מבלי להיות גדולות מדי. כדאי שהן יהיו בעלות מעין "חצאית" שמכסה חלק קטן מהזרוע ורצועת הידוק על פרק היד, כדי לוודא שלא ייכנס פנימה שלג במקרה של נפילה. החומרים שמכסים את כף היד אמורים להיות עמידים בפני שפשופים ותפורים היטב.

גרביים

אצבעות רגליים קפואות יכולות להרוס כל יום גלישה, וכדי להימנע מכך יש להשקיע בגרביים איכותיים ולא להסתפק חלילה בגרבי צמר או כותנה (שסופגים זיעה ונשארים רטובים). ההבדל בין גרבי סקי לסנובורד נעוץ בריפודים, שמותאמים לנקודות עליהן לוחצות הנעליים בענפים השונים. הספל: "ככל שהגרביים יותר מקצועיים הם יהיו דקים יותר - אך עדיין עם ריפוד באזורים החשובים - וזאת כדי להעביר את התנועות של הגולש טוב יותר".

מבחינת חומרים, הגרביים הכי איכותיים משלבים צמר מרינו וסיבים סינתטיים למיניהם. "יעקובי: קיים סיב בשם PrimaLoft, שפותח במקור עבור הצבא האמריקני ונחשב לאחד המובילים בתחום. הוא ממשיך לבודד יותר טוב מכל סיב אחר גם כשהוא רטוב".

בעוד שסיבים סינתטיים מספקים את יכולת נידוף הזיעה, לצמר מרינו יש יתרונות אחרים. בבייב: "הוא אנטי בקטריאלי, כלומר לא מסריח בעקבות מגע עם זיעה כמו פוליאסטרים למיניהם, מספק בידוד טוב גם בתנאים של רטיבות ומאוד נעים ולא מגרד".

מה לחפש: גם אם אין לכם כוונה לקנות שום ביגוד מזה שהוזכר בכתבה, גרבי סקי איכותיים הם פריט שאסור לכם לצאת לשלג בלעדיו. אם אין לכם ממי להשיג, רכשו זוג אחד (טוב) וכבסו אותו מדי ערב. הוא יתייבש בקלות על התנור בחדר המלון.

חנה יגר היא עורכת תוכן בחברת תיירות הסקי SkiDeal