דוד מלך ישראל - חי, חי ומשופץ

מאז מלחמת ששת הימים ועד לימינו פועלים במתחם קבר דוד המלך שבירושלים גופים שונים; ישיבת התפוצות מחזיקה ברוב החללים הבנויים מסביב למבנה המרכזי, משרד הדתות מתחזק ומפעיל את חדר ציון - הקבר וחדרי המבוא, ומשרד הפנים מחזיק באולם הסעודה האחרונה ובחדרים הנלווים.

אל אלה יש להוסיף גופים קטנים כדוגמת הישיבה הספרדית, וכן עמותות ואנשים פרטיים. גם מוסדות דת נוצריים ובראשם נציגי הוותיקן במדינת ישראל מגלים עניין במקום.

מתחם קבר דוד והסעודה האחרונה: ציוני דרך עיקריים

תולדות היישוב על הר ציון מתחילים בסוף ימי הבית הראשון, אז נכללה הגבעה המערבית בתוך תחומי העיר שהוקפו בחומה. מתקופה זו נותרו על הגבעה המערבית שרידי מבנים, קטעים מהחומה ומגדל מבוצר.

עם שיבת ציון נותרה הגבעה המערבית מחוץ לחומת ירושלים, אולם שטח זה "סופח" לעיר בתקופה החשמונאית. לקראת סוף ימי בית שני שימשה הגבעה המערבית כרובע המגורים של עשירי ירושלים. על פי מקורות היסטוריים שאמינותם מוטלת בספק, לאחר חורבן הבית נבנו כמה בתי כנסיות של קהילות יהודיות בשטח ההר.

לקראת סוף המאה הרביעית נבנתה על הר ציון כנסייה גדולה ומפוארת ששמה ציון הקדושה (Hagia Zion). ככל הנראה, בכנסייה זו התפתחה כבר במהלך התקופה הביזנטית המסורת הנוצרית המזהה כאן את קברו של המלך דוד.

קבר דוד ואולם הסעודה האחרונה (צילומים: באדיבות רשות העתיקות)

בשלהי התקופה המוסלמית הקדומה נהרסה כנסייה זו, כמו גם החומות שהקיפו את ההר. באותה עת נזכר לראשונה קבר דוד בהר ציון במסורת המוסלמית, בחיבורו של הגאוגרף הערבי אל-מוקדסי, תושב ירושלים משנת 985.

על חורבותיה של הכנסייה הביזנטית ציון הקדושה הוקמה בתקופה הצלבנית כנסיית גבירתנו של הר ציון. באותה עת נזכר קבר דוד בהר ציון לראשונה במקור יהודי (רבי בנימין מטודלה, 1170 בקירוב).

ב- 1335 הגיעה אל ההר, בתמיכת מלכי נפולי, קהילה של נזירים פרנציסקנים שהקימו בתוך שרידי כנסיית מרים הקדושה את מרכזם הראשון בארץ הקודש. לקראת סוף המאה ה-14 נבנה גם הח'אן על הר ציון ביזמתו של הסולטאן הממלוכי ברקוק.

עם הכיבוש העות'מאני, וכתוצאה ממאבקים בין היהודים והנוצרים על בעלות על המתחם, קבע בשנת 1549 הסולטאן סולימן (המפואר) כי ההר כולו הוא הקדש מוסלמי. אזור הר ציון כולו הוגדר כוואקף משפחתי והועבר ב-1550 לניהולו של שיח' אחמד א-דג'אני (1561-1496).

במלחמת העצמאות נכבש הר ציון בידי כוח של חטיבת הראל של הפלמ"ח והפך לבסיס חשוב בקו החזית אל מול העיר העתיקה ולעמדה בקו העירוני שחצה את העיר לשניים, עד מלחמת ששת הימים.

ראשיתו של המיזם: מעורבותה של רשות העתיקות

מיד לאחר קום המדינה פעלו המוסדות הארכאולוגיים (אגף העתיקות ולימים רשות העתיקות) במתחם קבר דוד. מעורבות זו נועדה לתת פתרון לבעיות מזדמנות של פגיעה בעתיקות.

בדרך כלל מדובר היה בחפירה ארכאולוגית מקומית לשם הסדרת תשתית. לעתים, כדוגמת ערב ביקור האפיפיור באתר בשנת 2000, ביצעה רשות העתיקות גם פעולות שימור נקודתיות בנקודות מסוימות. אולם, כאמור, היו אלה פעולות נקודתיות ללא יומרה להוביל לטיפול כולל באתר.

בשנת 2007 נודע למפקחי רשות העתיקות כי מדרום לקלויסטר (חצר קבר דוד) נעשות, על ידי ישיבת התפוצות, עבודות בנייה וחפירה באופן העלול למוטט את אגפו הדרומי של המבנה.

העבודות הופסקו, ולאחר דין ודברים חויבה הישיבה להגיש תכניות אדריכליות והנדסיות המציעות הן פתרון הנדסי (כולל שיקולי ניקוז ואיטום) והן פתרון אדריכלי-שימורי. פעולה זו הייתה צעד ראשון ביצירת דפוס פעולה תקין הכולל תכנון מוקדם ומסודר ותיאום עם רשות העתיקות.

שיקום חדרי הח'אן ושילוב פרטים אדריכליים קדומים

מכלול החדרים כולל סדרת חדרים קטנים (שטחם הממוצע כ- 12 מ"ר) המסודרים סביב חצר פתוחה, בשתי קומות. מערך החדרים, והחצרות הקטנות שביניהם, יוצרים מראה של קסבה בזעיר אנפין.

בקירות המבנים שולבו פרטים אדריכליים קדומים בשימוש משני, ביניהם מצבות קבורה ארמניות. גם במקרה זה הופסקה העבודה. היא חודשה רק לאחר שהמחזיקים בנכס הגישו תכניות אדריכליות ושימוריות מלאות.

החדר ב"חא'ן" לפני הטיפול (למעלה) ואחרי (למטה)

בנוסף לכך, העבודות התבצעו על ידי קבלן בעל ניסיון בשימור וכללו הסדרת תשתיות (בין השאר התקנת שירותים בכל חדר), הסרת טיח ישן, כיחול מחודש של קירות המבנים ועוד. החדרים משמשים עתה כחדרי אירוח בתנאי פנימייה.

שילוב גורם ציבורי בשימור ושיקום המתחם

בעקבות הצלחת שני המיזמים הנקודתיים שילבה הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) את שימור ופיתוח האתר במסגרת פרויקט העיר העתיקה של ממשלת ישראל, כחלק מההשקעה הכוללת בעיר העתיקה ובאגן העיר העתיקה.

שילוב זה אפשר לראשונה ראייה כוללת של המתחם כיחידה אחת, הן בכל הנוגע לניתוח המתחם והבנתו מבחינה ארכאולוגית והיסטורית, הן להבנה כוללת פיזית-שימורית, והן לבחינה מעשית של שלבי עבודת השימור והשיקום בפועל. בהתאם לכך, הוחל בהכנת תיעוד מלא של המתחם כולו, ובמקביל נבחרה כפיילוט לשיקום ושימור החצר המרכזית, הכוללת גם את פרוזדור הכניסה הצפוני למתחם.

החצר, ששימשה במקור ככל הנראה כחלק ממבנה הח'אן העות'מאני שנבנה בסמוך לקבר דוד, משמשת כיום כחצר המרכזית של המתחם כולו. שטחה כ- 120 מ"ר וגובה הדפנות שלה כתשעה מ'. מצבה של החצר המרכזית, לפני תחילת הפרויקט, תאם את מצבו המוזנח של המתחם כולו: היעדר תשתיות מוסדרות תחת ריצוף החצר (למעשה, מערכת הביוב והניקוז הייתה משותפת), היעדר ניקוז עליון, חיווטים רבים ותשתיות חשמל וטלפון על שטח ארבע חזיתות החצר, ספסלי אבן מאולתרים ועוד.

הטיפול במתחם זה נעשה לראשונה באמצעות חברת ניהול פרויקטים, וזאת לאחר תכנון אדריכלי ושימורי מלא. עבודות השימור והשיקום כללו הסרת תמיכות הנדסיות ישנות והחלפתן: החלפת קורת המתכת המסיבית, שחצתה את החזית הצפונית, בכבל המוסתר בעובי הקיר, הסרת תומכות האומנה לאחר ייצובה באמצעים מודרניים, ניקוי יסודי של קירות החצר וכיחול המישקים בין אבני הקירות, התקנה של סורגי חלונות חדשים ומעקות, הסדרת תנועה לנכים, בניית ספסלי אבן ועוד.

העבודה כללה גם את שימור ושיקום הפרוזדור המקורה הרחב (רוחבו כשישה מ'), המוביל משערו הראשי של המתחם אל החצר. בפרוזדור זה גובלים חדרים קטנים בעלי תקרה צולבת ממערב, ומבנה קבר דוד ואולם הסעודה האחרונה ממזרח. העבודה כללה ניקוי יסודי של קירות הפרוזדור משכבות רבות של צבע, החלפת כיחול וחידוש שכבת הטיח בקמרונותיו.

שיקום אולם הקימרונות (ח'אן) וחדרי השירותים

לקראת בואו של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 לביקור בארץ, יזמה הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) פעולות שונות לשיקום האתרים לאורך מסלול הביקור המתוכנן. במסגרת זו מומנו פעולות נוספות במתחם קבר דוד, שלא נכללו מראש בפיילוט שתואר לעיל.

חדרי השירותים לפני הטיפול (למעלה) ואחרי (למטה)

פעולות אלו התרכזו באולם הקמרונות הגדול ממערב לחצר המרכזית (בתכנית הכללית, מתחם 5), אולם ששימש בעבר כחלק מח'אן (ככל הנראה מהתקופה העות'מאנית), וכן בשיקום ושדרוג בית השימוש הציבורי שהותקן לפני שנים סמוך לאולם.

מפלס הקרקע של אולם הקמרונות, שטחו כ- 400 מ"ר, והוא מחולק באמצעות אומנות למעין שלוש רצועות הבנויות מצפון לדרום. הרצועה המערבית חולקה באמצעות דפנות בנויות לחדרים. שניים מהם משמשים כשירותים ציבוריים.

בנוסף, ניתן להבחין בשקתות מים שנבנו בשטח האולם להשקיית בהמות. המבנה סבל מחוסר תשתית ניקוז וביוב, מריצוף רעוע, מחיווטים ותשתיות על פני הקירות ועוד. שיני הזמן והיעדר תחזוקה פגעו בו, ולקירותיו נגרם נזק רב מחדירה של מי גשמים דרך הגג. סורגי מתכת חילקו את שטח האולם ליחידות משנה קטנות.

לראשונה נעשה תכנון אדריכלי לריצוף מחודש באולם הקמרונות, להסדרת מערכות התשתית התת-קרקעית, ולמערכת חשמל ותאורה חדשה. בצד אלה הכינה רשות העתיקות תכנית שימור לאולם. לקראת בואו של האפיפיור יושמה התכנית לריצוף מחודש של כל אולם הקמרונות, הותקנה תאורה חדשה לאולם כולו ובסיוע חברת החשמל הוסרו כל תשתיות החשמל הישנות ורוכזו ביחידה קטנה אחת סמוך לחזית הדרומית של האולם. מלאכת שימור ושיקום קירות האולם והסדרת איטום גג המבנה טרם בוצעה.

שימור אולם הסעודה האחרונה: לקראת ביקור האפיפיור בוצעו עבודות רחבות היקף לשימור חללו הפנימי של אולם הסעודה האחרונה. אולם זה, המזוהה בקרב הנצרות הקתולית כמקום הסעודה האחרונה של ישו ותלמידיו (לצד מקום צליחת רוח הקודש על השליחים), הוא חלק מהקומה השנייה של כנסיית גבירתנו של הר ציון שנבנתה בתקופה הצלבנית על חורבותיה של הכנסייה הביזנטית ציון הקדושה.

האולם הוא אחת הדוגמאות האדריכליות היחידות בישראל שבהן השתמר הסגנון הגותי. בשל בעיית ניקוז בגג המבנה חדרו לתוכו מי גשמים, וטיח הפנים של הקמרונות הצולבים החל להתקלף. בהיעדר תחזוקה שימורית קבועה, נעלמו חלק מהחרותות והכתובות שצוירו על קירות המבנה, העמודים כוסו בשכבת לכלוך ועוד.

אולם הקימרונות לפני הטיפול (למעלה) ואחרי (למטה)

לפיכך חלק ניכר מעבודות השימור הופנו לאיטום חלקו הצפון-מערבי של גג המבנה, מבחוץ ומבפנים, להסרת שכבות הלכלוך ולטיוח מחודש. בתוך כך שוקם גם חדר המבואה לאולם הסעודה האחרונה, וכן הפרוזדור הפתוח המוביל מחדר המבואה לאולם עצמו. חדר זה נבנה כתוספת מאוחרת (עות'מאנית) למבנה המקורי, מצפונו. לאחר ביקור האפיפיור, בוצעה עבודת שימור נרחבת גם ברצועה הצרה של חזיתו הצפונית של אולם הסעודה האחרונה.

מחיצות סורגים הוסרו ופונו מהמתחם

מחיצות סורגים רבות, שהוצבו במתחם לאורך השנים, הוסרו ופונו ממנו, בין השאר סורגים שחסמו את המעבר לאורך השביל הצפוני המוביל מהמבואה הצפונית לסנקולום, לאורך בית הקברות המוסלמי, סורגים במפלס הביניים במתחם וכן כל הסורגים שהוצבו באולם הח'אן.

ביזמת הרשות לפיתוח ירושלים הוחל בתכנון שילוט מחודש למתחם כולו, במטרה להחליף את בליל השלטים שנוצר לאורך עשרות השנים האחרונות. מערכת השילוט החדשה חולקה לארבע קבוצות: שלטי כניסה למתחם, שלטי הכוונה, שלטים לחדרים השונים ושלטי סיפור ותצוגה.

בעקבות הפיילוט: שימור ושיקום בהתאם לתכנון כולל

לאחר השלמת העבודות בפיילוט הוחל בתכנון, שימור ושיקום שאר השטחים הפתוחים לציבור במתחם הקבר: חדר ציון, הקבר וחדרי המבואה לחדר קבר דוד, הקלויסטר, חדר המבואה ממזרח לקלויסטר המשמש כחלל להדלקת נרות, השלמת העבודות באולם הח'אן (קמרונות השירותים), שימור מפלס הביניים מעל הקלויסטר, המשמש כרחבת היציאה מאולם הסעודה האחרונה וגג המבנה. אחת הפעולות החשובות שיש לעשות לפני שאר עבודות השימור במכלול היא איטום כל הגגות והחצרות העיליות.

במקביל להשלמת תכנית העבודה העקרונית לשטחים שצוינו, הושלם תיעוד המבנה וניתוח הצרכים הפיזיים, ההנדסיים והשימוריים הנדרשים במתחם. עם השלמת מלאכה זו ניתן להתחיל בתכנון מפורט של כל השטחים הציבוריים שצוינו לעיל.

• שחר פוני, רשות העתיקות
  

• הכתבה פורסמה בגיליון דצמבר של הירחון "טבע הדברים"