דרושה להקת בנים, עבור קשר רציני ביותר
גם אני עברתי בגיל ההתבגרות את שלב ההערצה לבוי בנדז. עכשיו כשבגרתי, אני לא מבינה למה גברים אמיתיים לא רוקדים בגשם במעיל פתוח עם ארבעה מלווים מסוקסים
אני מזן האנשים החופרים. המחשבות לא מפסיקות להתקיף אותי אפילו לרגע ומכל כיוון, ולהוביל או לא להוביל אותי לתובנות ומסקנות חסרות משמעות, שבדרך כלל גוררות רק עוד הרבה מחשבות ועוד עינוי עצמי.
התובנה האחרונה הגיחה ממעמקי ארונות ישנים, כשביומיים האחרונים עשיתי קצת סדר במקומות נידחים שיד אדם לא הגיעה אליהם שנים רבות. כיאה למאורע מסוג זה נתקלתי בקצת נוסטלגיה ובהרבה אבק, לא בהכרח בסדר הזה.
זה הזמן לווידוי: מי שמכיר אותי מילדות יודע שלא משנה כמה אנסה להדחיק זאת היטב במעמקי המגירות הסודיות, ואלוהים יודע שניסיתי, בדומה לרבות מבנות מיני גם אני עברתי את שלב הערצת להקות הבנים בשלבי ההתבגרות הנשית והאנושית שלי.
אמנם מגיע לי קרדיט על כך שעברתי אותו בשלב מאוד מאוד מוקדם ועד כיתה ח' הוא כבר הסתיים, ונכון שהוא אף פעם לא היה אבסולוטי. על כך יעידו בני משפחתי המורחבת, שכשהייתי ביסודי היו נוהגים לקנות לי בחגים קלטות (לבני ה-22 ומטה שבינינו: תמונה של הפלא הטכנולוגי עתיק היומין לצד הסבר על שימושו הקיקיוני זמינה בגוגל לכל דורש) של Take That לצד של קלטות של REM שהעידו על חיבתי למוזיקה שנכתבת ומבוצעת גם על ידי גברים שלא מפזזים בעירום חלקי בגשם. אבל בכל זאת, רק בעקבות היומיים האחרונים הפנמתי כמה שלב הבוי-בנדז היה מהותי ומשפיע בחיי.
הוא אומר "אני אוהב אותך", אבל שום מוזיקה לא מתנגנת
אחרי שתי מערכות יחסים ארוכות ומשמעותיות הבנתי מה הבעיה האמיתית שלי, זו שמהווה את הבסיס לכל הבעיות שצצות בעקבותיה: הציפייה שלי שגברים בעולם האמיתי, זה של אחרי גיל 18, יתנהלו מולי וירגישו כלפי בדיוק כמו שמארק אואן הרגיש כלפיי אותה "בייב" מסתורית.
כמו המון נשים שהיו נערות מתבגרות בתקופתי, גם אני ציפיתי שיגיע הבחור שיבקש סליחה על הכל וירצה שאקח אותו בחזרה לתמיד כפי שמבקש גארי בארלו, שיאמר לי שאני המפתח לחייו כפי שהצהיר סטיבן גייטלי (ז"ל), ואפילו השתוקקתי להישאר רק עוד יום כמו שטוני מורטימר מתחנן שאעשה, וכן, כמעריצת East-17 נאמנה בעבר אני מודעת לזה שהשיר בכלל נכתב על אחיו, אבל ההתרגשות לנוכח הבקשה הספיקה בהחלט.
ואז, מגיעה מערכת היחסים הרצינית הבוגרת הראשונה. את מתאהבת לחלוטין בבחור שעושה רושם של חמוד וטוב לב, ואחרי כמה שבועות של מחמאות כנות הוא אפילו מרשה לעצמו להתוודות על אהבתו. הוא אומר את שלוש המילים האלה בצורה הכי אמיתית וכנה שיש - אבל רק אותן.
מרגע שהוא אמר אותן לא מתחילה להתנגן ברקע מוזיקה קיטשית ולא מתווספים עוד ארבעה גברים מסוקסים שעשו שעווה בחזה ומאשרים לך שהוא מאוהב רק בך. כשהוא פוגע בך הוא לא תמיד מצליח לבקש סליחה, ואחרי שאתם רבים בפעם הראשונה הוא לא מגיע אל סף דלתך בדמעות זולגות ופרחים. לא שרציתי פרחים אי פעם, אני לא אדע מה לעשות איתם, אבל הייתי שמחה אם הוא היה מגיע עם משהו שימושי כמו קופסת שוקולית ופתי בר.
את הרובי וויליאמס שלי אני כבר לא אמצא
כשאתם ביחד את לא באמת הבחורה היחידה שמעניינת אותו. את לא מכירה שום שיר של להקת בנים חמודים שהתוכן שלו מדבר על בחור שמתעקש שאת אהבת חייו כי "אין קשר לזה שאני עדיין רוצה לשכב גם עם הבחורה הזאת, אבל העיקר שאני לא עושה את זה - וזאת אהבה!"
לא, אני ממש לא חושבת ולא מקבלת את דבריו שזאת אהבה, אבל אני כן מודה שהגיע הזמן להתבגר ולהתפכח, כי את הרובי וויליאמס שלי אני כנראה לא אמצא. הם מעטים מדי ומתחבאים בשקט בכל מיני מקומות מסתור שעוד לא גיליתי, שלפי היסטוריית הבוי בנדז - נמצאים רובם אי שם ברחבי בריטניה.
התפשרתי בקשרים הקודמים שלי, וסביר שאמשיך להתפשר, אבל הפעם זה יקרה עם יותר שלוות נפש ובוודאות עם הרבה פחות ציפיות. מערכות יחסים אמיתיות לא באות בחרוזים.
אבל בכל זאת, אם מישהו מכם נתקל במקרה באיזה מארק אואן מסתובב עם זר פרחים ברחוב גשום במעיל פתוח, החליפו לו את הפרחים בשוקולית ושלחו אותו אליי.
