יום מתוח ושמח ב"מוליתן": "יש מקום לטקסטיל"
כתב ynet הצטרף לעובדי המפעל שניצל מסגירה, ביום המותח ביותר במאבקם על מקום עבודתם. בתום שעות מורטות עצבים בבית המשפט, זלגו מעיניי העובדים דמעות של אושר והתרגשות, והם ישובו אל עמדות הייצור כבר בשבוע הבא. עובדת מאושרת: "היו כאן אמהות חד-הוריות שראו מקררים ריקים ולא יכלו להסתכל לילדים בעיניים"
"זו לא סתם אמרה. באמת קורים ניסים בחנוכה". כך סיכמה אתמול (ה') בהתרגשות יפה איפרגן טל, יו"ר ועד עובדי "מוליתן" שבנהריה, את תחושות חבריה, זמן קצר לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה אישר את העברת המפעל מידי כונס הכנסים לידי התעשיין צביקה מאיר, בעל מפעל למחזור טקסטיל באזור תעשייה ברקן שבשומרון.
מאיר יפעיל את "מוליתן" במשך שלושה שבועות. בתקופה זו יתקיים הליך התמחרות, שבסיומו צפוי המפעל לעבור לצמיתות לידי קבוצת ניהול שתיבחר מבין כמה מועמדים, אחד מהם הוא מאיר בעצמו.
כמה שעות קודם לתקווה החדשה שנפתחה בפניהם, התכנסו עובדי המפעל ברחבת מועצת הפועלים בנהריה. גשם שוטף ורוחות עזות קיבלו את פני העובדים, שעלו זה אחר זה לאוטובוס שהסיע אותם לדיון המכריע בגורל מקום עבודתם. יו"ר ההסתדרות בנהריה ובמרחב הגליל המערבי, אשר שמואלי, התקשה להסתיר את העייפות שניכרה על פניו אחרי ימים של משא ומתן אינטנסיבי למען הצלת המפעל. "יש תחושה טובה, ומקווים שלמרות ניסיונות הבנקים לשבש והתעלמות הממשלה, אנחנו ננצח".
העובדים הביטו מחלונות האוטובוס שקטים ועצבניים. בתום שעה של נסיעה, עצר האוטובוס בפאתי בית המשפט בחיפה.
עיכובים ברכבות גרמו לאחור בהגעתו למקום של המפעיל הפוטנציאלי, והדיון נדחה בשל כך ביותר משעה. לבסוף התייצבו הצדדים, כאשר כל אחד מהם העלה את טיעוניו והסתייגויותיו. השופט, ד"ר עדי זרנקין, נראה חד וברור לקבל עוד היום הכרעה ולהפסיק את הסחבת. "יש הזדמנות שיש לנצל וללכת עם זה קדימה. יש כאן שעת רצון שיש לנצלה. לנגד עיניי עומד אינטרס העובדים, דמם אינו היתר והם יקרים לליבי. אני אדע להגן עליהם עם אישורו של ההסכם", אמר השופט וריגש עד כדי דמעות את העובדים שישבו בהיכל המשפט.
הצדדים התבקשו לצאת להפסקה שבמהלכה יגובש ההסכם ויובא לאישור בית המשפט. המהלך, שאמור היה להמשך שעה, נמשך לבסוף שלוש שעות מורטות עצבים, שבסיומן הגיעה הבשורה עבור העובדים: שני הצדדים הגישו לשופט זרנקין את ההסכם שגובש, שיאפשר לקיים מיידית פגישות בין ההנהלה לבין המפעיל החדש, תוך חידוש ההזמנות לחברות השונות, שלהן מספק "מוליתן" שירותים. בתחילת השבוע צפויה להגיע למפעל סחורה מנמל חיפה וכבר בעוד כמה ימים צפויים עובדי הייצור לשוב איש איש אל עמדתו.
"מחכים כבר לחזור לעבודה"
יונתן מולר, בן 85, שהקים את המפעל יחד עם אשתו, התקשה להסתיר את ההתרגשות וההקלה. "גם בתחילתה של שנת 2010 יש מקום לטקסטיל בישראל ואני מקווה שהמפעל הזה ימשיך להתקיים עוד שנים רבות", הוא אמר. עובדים רבים נגשו אל המפעיל החדש, צביקה מאיר, שברך אותם והבטיח לקיים את פעילות המפעל כסדרה בתקופת ההתמחרות. הוא גם הצהיר לפני העובדים על כוונתו להביא לחתימה כבר בימים הקרובים הסכם קיבוצי שיאפשר את עבודתם.
אלינה הרטמן, עובדת המפעל, התקשתה להסתיר את שמחתה. "עברנו תקופה קשה.
הייתה כאן קבוצת עובדים שרצתה לכל אורך הדרך לעשות רק דבר אחד - לעבוד ולפרנס את המשפחות. יש כאן אמהות חד הוריות שראו מקררים ריקים ולא יכלו להסתכל לילדים בעיניים. הבנקים הביאו כונס וגירשו אותנו מהמפעל, אבל בזכות התערבותה של ההסתדרות והגעת המשקיע החדש, נחזור לעבוד במקום שהוא כמו בית עבור כולם כבר שנים רבות".
יאנה, עובדת אחרת, הודתה נגשה למאיר והבטיחה בשם חבריה למפעל כי יעמדו לרשותו ויעשו את העבודה על הצד הטוב ביותר. "אנו גאים במפעל שלנו ולא נאכזב, אנו מחכים כבר לחזור לעבודה", אמרה בהתרגשות.
מי שחייכה גם היא לנוכח המעמד היתה עו"ד גלילה הורנשטיין, נציגת ההסתדרות, שסייעה רק לפני פחות משנה גם למאבקם של עובדי "פרי גליל" נגד סגירת המפעל. את הדרך חזרה צפונה, למרות עומסי התנועה הכבדים, עשו העובדים במצב רוח מרומם, לאחר שהתברר כי חודשיים ללא מקור הכנסה מגיעים לקיצם.
