זקוק לעו"ד? חשוב לחתום על הסכם שכר טרחה
כולם, בשלב זה או אחר בחיים, נזקקים לשירותיו של עורך דין. לפעמים, מסכימים על סכום קבוע, לפעמים על אחוז מהכספים שיצליח עוה"ד להניב ללקוחו. אך מה קורה כשפורצת מחלוקת בין הלקוח ועוה"ד? לכך נועדו הסכמי שכר הטרחה. מדריך
המעידה של שרון הביאה לנפילה כה חזקה, עד שאיבדה את הכרתה. היא אמנם התעוררה כבר בשטח המפעל, עוד לפני שהועלתה לאמבולנס, אך בביה"ח החליטו לאשפזה לבדיקות נוספות ולמעקב. בסוף השבוע התקשרה למעסיקה, שחר, סיפרה לו שתיעדר מהמפעל בשבועיים הקרובים, וזה איחל לה החלמה מהירה: "תשובי אלינו רק כשתבריאי, ולא דקה אחת קודם".
כשביקשה שימלא את הטפסים הנדרשים להכרה בנפילה כתאונת עבודה, השתתק להפתעתה, ואז השיב בטון רשמי כי אינו מבין להיכן היא חותרת... כשהזכירה לו שנפלה בזמן העבודה, אמר לה שחר שהיא "מבלבלת במונחים המשפטיים", ושהוא חייב לנתק, יש לו שיחה נוספת...
עו"ד חיים, מומחה בתחום הנזיקין, הבטיח לשרון הנסערת שביחד הם "יוציאו מהשחר הזה" פיצויים נכבדים. הם סיכמו כי שכר טרחתו של חיים יעמוד על 20% מסכום הפיצוי שייפסק לשרון, והתביעה הכספית נגד שחר נוהלה ביד רמה.
במקביל, טיפלה שרון בעצמה בהליכים הנפרדים מול המוסד לביטוח לאומי. היא ביקשה הכרה בנכותה, ולשם כך הגישה טפסים, עמדה בפני וועדות רפואיות, והגישה את חוות הדעת הנוירולוגית שעו"ד חיים השיג עבורה במהלך המשפט מול שחר.
בעקשנותה הרבה הצליחה לקבל הכרה בנכות זמנית בשיעור מסויים, ובהתאם – זכתה בתגמולים מהביטוח הלאומי. כאשר הסתיים ההליך האזרחי, ופסק הדין חייב את שחר הרשלן (כך נקבע בפסק הדין) לשלם לשרון מאה אלף שקלים, עו"ד חיים גבה את אחוזיו כמוסכם, אך להפתעתה הרבה של שרון, ביקש לקבל ממנה, בנוסף, גם אחוזים מתגמולי הנכות שקיבלה מהביטוח הלאומי.
שרון סירבה. היא טענה בפני עו"ד חיים שזהו לא הסיכום, ושהיא טיפלה בהליך מול הביטוח הלאומי בעצמה ולא מגיע לו שכר טרחה על כך, אך עו"ד חיים מתעקש ומאיים בהגשת תביעת שכר טרחה כנגדה.
מה שרון יכולה לעשות?
הסכמי שכר טרחה
אתחיל ב-2 הנחות יסוד:
כל אחד מאיתנו נזקק מתישהו בחייו לשירותי עורך דין, וכל עורך דין גובה שכר מסוים על עמלו. שתי הנחות אלו מביאות אותנו למסקנה האחת והיחידה: כל אחד מאיתנו יצטרך לשלם מתישהו שכר טרחת עורך דין.
למרות שכיחות הנושא, קיימת איזושהי רתיעה, אצל רבים מאיתנו, מהסכמי שכר טרחה בכלל, ומהסכמים ארוכים, בפרט.
כעורך דין, אתה חושש "להפחיד" את הלקוח בסעיפים רבים מדי, וכלקוח, אתה מעדיף לחתום תמיד על הוראה ברורה וקצרה שאין לה פוטנציאל "הסתבכות".
אך כפי שנראה בהמשך, חשש זה שגוי ביסודו, ולשני הצדדים ייטב בהחלט, שכמה שיותר נושאים וסיטואציות יוסדרו בכתב ועל דעת שניהם.
ואם סיכמנו בע"פ?
עו"ד שונים מתמחים בתחומים שונים, ובהתאם משתנה אופן תשלום שכר טרחה:
לעיתים יבקש עורך הדין לגבות מכם אחוז מסוים מסכום זכייתכם, ופעמים אחרות - סכום אחיד ללא תלות בתוצאה; במקרה אחד יסגרו אתכם על חיוב לפי שעות עבודה, ובאחר, החיוב יהיה חודשי. בתיקים מסויימים יגבו מכם שכר בהתאמה לאחוזי הנכות, ובאחרים - לפי מספר ישיבות הגישור.
אך מה קורה כשהסיכום לא עולה על הכתב? הגיעה עת התשלום, והצדדים אינם מסכימים:
עוה"ד טוען שסוכם על תשלום X, בעוד שהלקוח מתעקש שנקבע תשלום Y, אם בכלל. עוה"ד מגיש תביעה לתשלום שכר טרחתו, הלקוח מגיש כתב הגנה, והשופטים מנסים להבין, בדיעבד, על מה בדיוק הסכימו הצדדים בעל פה?
הם שומעים את השניים, בוחנים את מסמכי התיק המשפטי והתכתובות תוך ניסיון לדלות משם רסיסי מידע, בודקים את סוג העסקה הספציפית, מורכבות העבודה המשפטית, הוותק של עוה"ד בתחום ואת השיטה המקובלת לקביעת שכר טרחה בתחום.
עד לאותה נקודה 2 הצדדים הוציאו כבר הרבה יותר כסף וזמן ממה שהיו מוציאים לו היו חותמים על הסכם ברור ונהיר, שניתן לפרשו בקלות, ועד שניתן פסק הדין, לאף אחד מהשניים לא מובטח שגרסתו היא שתתקבל.
שפת גוף? עדיף הסכם בכתב
במקרה מסויים נאלץ בית המשפט לקבוע, בדיעבד, האם תנועת גוף מסויימת היוותה הסכמה לשכר טרחה מסויים, ובאיזה גובה: עו"ד שהוזמן לארוחת שישי למכרה שלו, על מנת להכיר זוג צרפתיים שהתארח אצלה, הציע לטפל עבורם ברכישת נכס בארץ. עוה"ד ביקש לקבל שכ"ט בגובה 1%, אך מאחר ואינו דובר צרפתית, השיחה התנהלה באמצעות המארחת שתרגמה את דברי הצדדים. למשמע דרישתו – כך טען עוה"ד - הצרפתים הנהנו בראשם.
העסקה לא נחתמה לבסוף, ועוה"ד הגיש תביעה ובה דרש לחייב את הצרפתים ב- 1% מסך העסקה. הצרפתים טענו שהסיוע שנתן להם היה ידידותי בלבד, שמעולם לא סוכם על תשלום, ושבכל מקרה – הבית לא נרכש. טענותיו של עוה"ד שזו שיטת עבודתו עם הידידים הצרפתים של המכרה שלו, לא סייעה בידו: בית המשפט ציין שחבל שההסכמה לא הועלתה על הכתב, וקבע כי הנהון-לקוח-שאינו-דובר-עברית בראשו אינו מספיק להוכחת הסכם שכר טרחה, ובטח שלא ניתן להוכיח בהנהון כי הצרפתים הסכימו לשלם 1% גם אם לא תתבצע מכירה בפועל... תביעת עוה"ד נדחתה.
ומה עם המועד לתשלום?
בין גברת X - שתבעה מגוף מסויים פיצויים בגין נזקיה בתאונה – לבין עורכי הדין שלה הייתה הסכמה מלאה: הם יהיו זכאים לשכר הטרחה המלא שייפסק בפסק הדין שיינתן לטובתה, במידה ויינתן. ואכן, גב' X, שזכתה ב-150 אלף שקל, הייתה מאד שמחה לשלם לעורכי דינה הנאמנים את שכרם כפי שנפסק, אך היא נתקלה בבעיה קלה. קלילה. הגוף אותו תבעה, זה שחויב לשלם לה, פשט רגל, ולא ניתן היה לקבל ממנו את הכספים בשום אופן.
עוה"ד הנחמדים לא ידעו את נפשם מרוב תסכול: הם טיפלו בתביעה למרות שלגב' X לא היה הכסף הדרוש לנהל המשפט, הם שילמו בעצמם את כל הוצאות התביעה, כולל אגרות, הוצאות מסירה ואפילו חוות דעת, והנה עתה - אינם יכולים "לגזור" את שכרם.
פנו השניים לבית המשפט וביקשו שיפסוק להם שכר ראוי, מאחר והם - את חלקם – ביצעו, אך כאן התברר להם, שלא מספיק לסכם את גובה שכר הטרחה. חשוב מאד לכתוב בפירוש מתי בדיוק ומאיזה כספים ישולם שכר הטרחה, ומה קורה במצב שאין ממי לגבות את פסק הדין.
בעניין זה חשוב להבין שבהיעדר הסכם בכתב, השופט צריך לנחש מה חשבתם אז, בתחילת הדרך, כשסוכמו תנאי הטיפול. מאחר ולפי ההיגיון הכלכלי, אחוזים "נגזרים" כאשר כספי הפיצויים מתקבלים "פיזית", ולא לפני כן, לא נותר לביהמ"ש אלא לקבוע שלא מגיע לעורכי הדין שכר עד שלא ייגבה הכסף בפועל.
בית המשפט אמנם הביע אמפטיה כלפי עוה"ד המסכנים, שעמלו רבות ויצאו בהפסד (ההוצאות שהוציאו והתשלומים ששילמו), אך עם אמפטיה – כידוע - לא הולכים למכולת, והלקח של כולנו הוא, שיש לעגן כל סיטואציה אפשרית בכתב, ומראש.
וכשסוכם שכר שעתי?
עורכת דין שטיפלה בתיק מסוים ביקשה מעו"ד מומחה לרשלנות רפואית שיחווה דיעה על התיק. סוכמה ביניהם עלות שעת עבודה של המומחה, וזה הגיש בסוף ההליך חשבון סופי על 18 שעות עבודה. עורכת הדין פנתה ללקוח שלה, אך זה סירב לשלם עבור חוות הדעת. המומחה הגיש תביעה לקבל את שכרו, ואחת מטענות ההגנה של מזמינת חוות הדעת הייתה, שלא הגיוני לדרוש על חוות דעת כזו 18 שעות עבודה: לה עצמה, כך הסבירה לבית המשפט, לקח רק 6 שעות לעבור על אותו חומר.
בית המשפט קבע שחוות דעת בתיק כה גדול ובעל משמעות כלכלית כה גדולה אכן מחייבת לימוד לעומק, ולכן 18 שעות זה סביר בהחלט. עורך הדין זכה בכל הסכום שביקש ואפילו פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו כשנאלץ לרדוף אחרי כספו.
כשהולכים על שכר שעתי:
קחו בחשבון שלעו"ד קשה בדרך כלל להתחייב מראש על מספר שעות ספציפי. על מנת שבכל זאת תהיה לכם שליטה על הוצאותיכם, בקשו שיידע אתכם בהתקדמות הטיפול ובמספר השעות שנותרו לכם ב"בנק" השעות.
ניתן גם לנסות להגיע לתשלום "גלובלי", אך במקרה זה גם אתם כלקוחות לוקחים סיכון (ייתכן והטיפול יארך פחות שעות מהמוערך, ותשלמו יותר מאשר במסלול שעתי).
ברחל בתך הקטנה
בניגוד לדוגמאות שהובאו עד עתה - שרון ועו"ד חיים היו ממש בסדר. הם חתמו על הסכם שכר טרחה ברור, קריא ומפורט. מדוע בכל זאת הם מתוכחים?
עו"ד חיים, שקבע מפורשות כי ישולם לו: "20% מסכום הפיצוי שייפסק לשרון", טוען שהכוונה הייתה ל-20% מכל הפיצויים ששרון תקבל, בכל ההליכים. לעומתו טוענת שרון, כי במינוח "20% מסכום הפיצוי", התכוונו הצדדים לתביעה הכספית בלבד, בה טיפל עו"ד חיים, וזאת מאחר והיא טיפלה בהכרת נכותה לבדה.
עו"ד חיים טוען, שגם בלי קשר למינוח בכתב, הוא סייע לשרון במערכה מול הביטוח הלאומי (הפנה אותה לבדיקה הרפואית, זירז את חוות הדעת שתהיה מוכנה למועד הוועדה הרפואית וכולי) – ולכן זכאי לשכר בכל מקרה. שרון טוענת, שסיועו האגבי לא מצדיק תשלום שכר טרחה נוסף, ושיעזוב אותה במנוחה.
לעו"ד חיים כדאי לדעת, שבמקרה שנסיבותיו דומות, שהגיע לערכאות, קבע בית המשפט כי עורך הדין לא יקבל אחוזים מהתגמולים שהלקוחה זכתה בהם, ואפילו חייב אותו לשלם ללקוחה שלו הוצאות משפט, בגין הדרישה.
נקבע שם כי:
א. עוה"ד לא נדרש לייצג הלקוחה מול המל"ל.
ב. חוות הדעת הרפואית לא הוכנה לצורך הוועדה הרפואית, אלא דווקא להליך האזרחי שניהל עורך הדין, ושבגינו שולם לו שכרו.
ג. הלקוחה היא ששילמה עבור חוות הדעת ולכן יכלה לעשות בה שימוש.
ד. והחשוב ביותר: עוה"ד באותו מקרה לא טרח ליידע את הלקוחה כי בכוונתו לדרוש בעתיד שכר טרחה מתגמולי הביטוח הלאומי. היה ביניהם הסכם שכר טרחה ברור לגבי אחוזים מהסכום שייפסק בביהמ"ש בלבד.
כמובן שבמקרים בהם עוה"ד כן ניהל אקטיבית את ההליך מול מל"ל, על דעת לקוחו, הלקוח יצטרך לשלם לו חלק מהתגמולים שקיבל, אך מומלץ לקבוע הכל מראש ולא להשאיר מקום להתכתשויות בנושא, במיוחד בתחום הנזיקי-רפואי, שהוא קשה רגשית מעצם טיבו.
בכל מקרה, אם אתם כבר הולכים על "עשה זאת בעצמך", עדכנו את עורך הדין המטפל בענייניכם: "למען הסדר הטוב הריני לעדכנך כי במקביל לטיפולך האדיב בתיקי בעניין X, אני עצמי מטפל בעניין Y, ובהתאם, בגין הטיפול ב- Y לא ייגבה ממני שכ"ט עו"ד". כך לפחות, אם תהיה חוסר הסכמה תדעו על כך מראש, והדברים יסוכמו.
הגדרת הטיפול ותיחום גבולותיו
כדאי להסדיר מראש מה יהיה גובה שכר הטרחה במקרים בהם יידרש טיפול נוסף בעניינכם:כך למשל, אם שכרתם עו"ד שיטפל בהליך מכירת דירתכם, וסיכמתם על אחוז ממחיר המכירה: האם השכר שקבעתם כולל גם טיפול מול רשויות המס, למשל, בסוגיית מס השבח הגבוה שנדרשתם לשלם? ואם הנכם רוכשים בית, ולא ניתן לרשום אותו על שמכם, האם הטיפול בפסק הדין ההצהרתי שאתם זקוקים לו כלול ב"דיל" הראשוני, או לא? כן כדאי להגדיר אם השכר שקבעתם ימשיך לחול גם בהליך הערעור, למשל.
ומה קורה כשהטיפול המשפטי מסתיים טרם זמנו?
לקוחות עוזבים, עסקאות מתפוצצות טרם חתימה. האם באותם מקרים מגיע לעוה"ד את מלוא התשלום או רק חלק? ואולי כלום? מאחר ובשעת רתחה ואכזבה יהיה קשה להגיע להבנות, חשוב להסדיר זאת מראש.
הוצאות
האם אתם יודעים אילו סכומים נוספים תידרשו להוציא במהלך הטיפול (מלבד שכר הטרחה עצמו)? לעיתים לא ישתלם לכם להגיש תביעה, אם כרוכה בהגשתה, למשל, חוות דעת מומחה שעלותה גבוהה מערך התביעה. מן הסתם, ההוצאות השכיחות כגון: אגרות, שליחויות, מסירות משפטיות, פרסום בעיתון, תרגום וכולי – חלות עליכם. אך כדאי לברר אם אתם משלמים גם על נסיעותיו של עורך הדין, שיחות הטלפון שהוא מבצע וכולי.
מומלץ לבקש שעוה"ד יעדכנם בכל הוצאה, על מנת שתוכלו, אולי, להביא אנשי מקצוע זולים יותר מטעמכם, או לבצע מסירות בעצמכם, וכך לחסוך בהוצאות.
"קצת יקר לי"
למזלכם הרב, התחרות בכל תחומי המשפט כמעט היא עצומה, וביכולתם לבחור את עוה"ד הספציפי שיתאים לכם ולתקציבכם "בול". עורכי הדין, מצידם, כפופים לחובות נאמנות, כללי התנהגות ואיסורים שונים, ובין השאר מחויבים לגבות שכר טרחה מידתי, ראוי ומקובל, שעומד בקריטריונים שקבעה לשכת עורכי הדין (הקובעים תעריף מינימלי או מקסימלי מומלץ בתחומים מסויימים).מה קורה כשעוה"ד או הלקוח קצת... מגזימים? מישהו עלול לשלם על כך, וביוקר.
כשעו"ד מגזים: עו"ד מסויים, שגבה מלקוחו הנכה שכר טרחה בסך שעלה לכמעט 70% מכספי הפיצויים שהלקוח זכה בהם (בהליכים שונים), זכה לשטיפה צוננת ביותר מבית המשפט, אליו פנה הלקוח העשוק. למרות שהוצגו הסכמי שכר טרחה חתומים על ידי הלקוח, השופט חשב שמדובר בהגזמה פרועה, ופשוט פסל את חלקם. עוה"ד חוייב להשיב ללקוח סך של 1מיליון שקל פלוס הפרשי הצמדה וריבית, אגרת משפט ושכ"ט עו"ד, ונכסיו עוקלו.
כשהלקוח מגזים: לקוח שהתגרש חשב שעוה"ד שלו גבה ממנו יותר מדי כסף עבור מעט מדי עבודה (התיק הסתיים בפשרה), והחליט למחות בדרך מקורית, אך מוגזמת: הוא ניסח "גילוי דעת", ציין בו את שם עוה"ד המלא, פרטי הסכם שכר הטרחה ואת דעתו האישית, כי היה צריך לבנות במקרה שלו הסכם שכ"ט מדורג (נקודת יציאה בפשרה). בסוף ציין גם את שמו המלא, למי שרוצה פרטים נוספים. גילוי הדעת הודפס והוצמד לשמשות רכבים שחנו בחניון ביהמ"ש.
עוה"ד ששמע על העניין, דאג לאסוף בבהילות את הכרוזים משמשות המכוניות, והגיש תביעה נגד הלקוח. מסקנת בית המשפט הייתה שאכן הפרסום נגד עוה"ד מהווה לשון הרע, והלקוח חויב לשלם לעוה"ד פיצוי.
דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il
לפנייה לכתב/ת 
