המנהיגים מרוצים; הארגונים הרבה פחות

נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, כינה אמש (שבת) את ההסכמה שהושגה בוועידת קופנהגן כפריצת דרך שתוביל לפעולה. עם זאת, אובמה אמר כי יש עדיין הרבה דברים לעשות כדי שניתן יהיה באמת להפחית את פליטות גזי החממה ולהאבק בהתחממות כדור הארץ.

"פריצת הדרך הזו מציבה את הבסיס לפעולה בינלאומית לשנים הבאות", אמר אובמה, שעות לאחר ששב לוושינגטון מהגיחה שלו לקופנהגן, שעיקר זמנה הוקדש לפגישות רצופות וקשות בדלתיים סגורות עם מנהיגי מדינות המפתח. אובמה מקווה שהעובדה שההסכמה שלו הצילה את הוועידה מכישלון מביך, תסייע לו להעביר בסנאט חקיקה שתאלץ את המגזר הפרטי בארה"ב להפחית פליטות גזי חממה.

מבחינתו של אובמה, ההסכמה היא הישג משום שבפעם הראשונה ישנה הכרה מצד מדינות מתפתחות צומחות כי עליהן לקבל אחיות לצמיחה שלהן, ולפליטות גזי החממה הכרוכות בה.

"אם לוקחים בחשבון מדינה כמו הודו, שם יש עדיין מיליוני אנשים שאין להם אפילו חשמל ומאות מיליונים שחיים בעוני קשה. עבורם, גם הבטחה להאטה בקצב פליטות גזי החממה היא צעד ענק. אנו משבחים אותך בשל כך".

"אנו צריכים לעבוד ולבנות את האמון בין מדינות מפותחות, מדינות מתפחות צומחות ואחרות, ומדינות בלתי מפותחות לפני שניתן יהיה לחתום על מסמך מחייב", אמר אובמה. "זוהי דוגמה קלאסית למצב בו אם היינו מחכים רק להסכם מחייב, לא היינו מתקדמים כלל. למעשה, לדעתי יש כל כך הרבה תיסכול וציניות שאם היינו נוהגים כך, היינו חוזרים שני צעדים לאחור במקום לקחת צעד אחד קדימה".

גם בסין ברכו על ההסכמה שהושגה בקופנהגן. "הודות למאמצים של הצדדים, הוועידה הניבה תוצאה חיובית", אמר שר החוץ יאנג ג'ייצ'י. הוא אמנם לא התייחס מפורשות להסכמה, אך אמר שהוועידה כולה הייתה הצלחה משום שהיא שמרה על העיקרון של "אחריות משותפת אך נבדלת" (של מדינות לשינוי האקלים), והעירה בשוני בנסיבות הכלכליות בין מדינות עשירות ומדינות מתפתחות בצמיחה. הוועידה, לדבריו, עשתה צעד חשוב בנוגע להפחתת פליטות גזי חממה מצד המדינות המתפתחות, שעד כה לא היו מחוייבות לעשות זאת. הוא אמר גם שהושג קונצנזוס בנושאי הליבה כמו הצבת יעדים ארוכי טווח להפחתת פליטות, מימון וסיוע למדינות העניות, העברת טכנולוגיה ושקיפות של מנגנון הפחתת הפליטות.

ארגוני סביבה: המנהיגים שכחו את העניים והחלשים

ארגוני סביבה ברחבי העולם קיבלו את ההסכם בפחות התלהבות. "ההסכם אינו מחייב משפטית. זו סתם הצהרה פוליטית", אמר נימו באסי, יושב ראש ארגון "ידידי כדור הארץ". "זהו אסון עבור המדינות העניות. הדחיפות של שינוי האקלים לא נלקחה בחשבון כלל".

יושבת ראש ארגון הסיוע הבריט אוקספם, דיים ברברה סטוקינג, מסכימה. "מנהיגי העולם בקופנהגן שכחו כנראה שהם לא מנהלים משא ומתן על מספרים; הם מנהלים משא ומתן על חייהם של מיליוני אנשים".

רוברט ביילי, איש הארגון, הוסיף: "למנהיגי העולם הייתה בקופנהגן הזדמנות להגיע להסכם הוגן, מחייב ושאפתני שהעולם זקוק לו. אבל כשרקחו את העסקה, ההוגנות ירדה מהשולחן והשפאתנות הידלדלה. בהמשך, כל תקווה להסכם מחייב נעלמה גם היא. אולי היה כבר מאוחר מדי להציל את הוועידה הזו, אבל עוד לא מאוחר להציל את כדור הארץ ותושביו. אין לנו ברירה אלא להתקדם לעבר הסכם מחייב ב-2010. זו חייבת להיות עבודה מהירה, החלטית ושאפתנית - לא עוד 'עסקים כרגיל'".

קים קארסטנסן, מקרן השימור העולמית (WWF) אמר: "הבטחות עם כוונה טובה אך ללא אמונה אמיתית להגן על כדור הארץ מסכנות שינוי האקלים לא מספיקות כדי להתמודד עם המשבר הזה, שדורש דרכים חדשות לשיתוף פעולה בין מדינות עשירות ועניות. מיליוני בני אדם, מאות מיליארדי דולרים ושפע של הזדמנויות עומדות בתווך, בין דיבורי רהב ופעולה אמיתית נגד שינוי האקלים".

"היינו צריכים הסכם עכשיו, אבל אולי נתחיל לעבוד על אחד כזה בעוד חצי שנה. מה שיש לנו אחרי שנתיים של דיונים (מאז ועידת באלי) הוא מסמך לא בשל ללא תוכן ברור".

מי שעורר את הסערה הבולטת ביותר בוועידה, נציג המדינות המתפתחות לומומבה סטניסלאו די-אפינג, היה, כצפוי, בוטה יותר: "ההסכמה הזו היא כמו לבקש מאפריקה להסכים לשלוח יד בנפשה... זו ברית שנועדה לשמר את התלות הכלכלית של כמה מדינות".