איך מכינים תקציב? באוצר מעדיפים שלא תדעו

רוצים לדעת איך מתקבלות ההחלטות על תקציב המדינה? באוצר לא רוצים שתדעו. ל-ynet נודע כי התנועה לחופש המידע מכינה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק ולבקש ממנו להורות למשרד האוצר להכין פרוטוקול לדיונים הפנימיים שנערכים בין פקידי המשרד לקראת הכנת תקציב המדינה לשנת 2011 - ולפרסם אותם.

הפנייה באה לאחר שנים שבהן האוצר מסרב לקיים פרוטוקולים מסודרים של הדיונים הללו, ובהעדר פרוטוקולים - גם אינו מוכן, או אינו יכול, לפרסם את תוכן הדיונים.

תקציב מדינת ישראל - החולש על כ-300 מיליארד שקל, שהם למעלה מ-40% מהפעילות במשק, כולל רוב פעילות צה"ל ומערכות החינוך והבריאות - מאושר בממשלה ובכנסת בסדרת דיונים מרתוניים הקרויה "דיוני התקציב" וזוכה לסיקור תקשורתי רחב.

אישור התקציב הוא תנאי להמשך כהונת הממשלה, ולכן ההצבעה על התקציב אף נחשבת להצבעת אמון בה. ואולם, את הצעת התקציב מכינים פקידי משרד האוצר, וברוב המקרים, התקציב שאושר לבסוף היה דומה מאוד ל"הצעה" המקורית.

הצעת התקציב כוללת גם את טיוטת חוק ההסדרים, הכוללת עשרות חוקים הנוגעים לחיי היום-יום של כל אזרחי המדינה ומאושרים בהליך חפוז. כל הניירת החשובה הזאת נכתבת בדיונים פנימיים בין הפקידים עצמם, ומסתבר שבאוצר מסרבים לחשוף את תוכן הדיונים הפנימיים ואפילו לתעד אותו.

לפני כשנתיים - במהלך הדיונים הפנימיים על תקציב שנת 2008 - פנתה התנועה לחופש המידע לאוצר, וביקשה לפרסם את הפרוטוקולים הנוגעים לדיונים הפנימיים על הצעת התקציב. אלא שבאוצר השיבו בתגובה לתנועה כי לא ניתן לפרסם את הפרוטוקולים, כיוון שאלו אינם קיימים.

בתנועה ביקשו מהאוצר לתעד את הדיונים על הצעת תקציב 2009. אולם, לטענת התנועה, באוצר לא הגיבו לבקשה ושוב לא תיעדו את הדיונים.

במכתב ששלחה הממונה על חופש המידע ופניות הציבור באוצר, אנט קליימן, למנכ"ל התנועה לחופש המידע, רועי פלד, נכתב בתשובה לבקשתו כי "לא נכתב כל פרוטוקול בנושא המבוקש".

"התשובות הלקוניות והסתמיות שקיבלנו מהאוצר מראות לנו כמה הנושא הזה מעניין אותם", אומר פלד ל-ynet, "כל מי שמכיר את ההתנהלות הכלכלית של ישראל יודע שרוב ההחלטות מתקבלות בתוך האוצר. עם כל הכבוד לממשלה ולכנסת, ההשפעה שלהם על התקציב היא בשוליים. וכל קבלת ההחלטות על הכסף הזה - מאות מיליארדי שקלים - מתקבלת בחדרי-חדרים בלי שהציבור יודע כיצד היא מתנהלת".

למה זה חשוב שהציבור ידע על הדיונים הפנימיים באוצר?

"זה כסף של הציבור, לא? המדינה היא לא חברה פרטית של האוצר. אני מבין שהפקידים מחזיקים את המידע קרוב לחזה, כי הם חושבים שהם עושים את העבודה הכי טוב שאפשר והם לא רוצים שנפריע להם. אני מאמין להם שהכוונה שלהם היא טובה. אבל בניגוד למה שהם חושבים, הם לא יודעים הכל. אולי לאנשים יהיו רעיונות יותר טובים שישפרו את התהליך? אולי החשיפה תאפשר לאנשים להתלונן על בעיות בתקציב ודברים שחסרים בו, וזה ייתן לפקידים עצמם רעיונות טובים שישפרו את עבודתם? ובכל מקרה, אולי אנשים פשוט חושבים, בצדק, שזאת זכותם לדעת מה נעשה בכסף שלהם?".

כדי לעורר את המודעות הציבורית לנושא, מתכננת התנועה לחופש המידע לערוך השבוע כנס ראשון בנושא השקיפות בדיוני התקציב. בכנס, שיתקיים מחרתיים (ד') בבית ציוני אמריקה בתל אביב, ישתתפו השר מיכאל איתן האחראי על שירות השירות לציבור בממשלה, וכן ח"כים ובכירים לשעבר באוצר, שיענו על השאלה "מדוע באוצר מנסים שהפוליטיקאים ידעו על התקציב כמה שפחות". 

תגובת האוצר: "אין חובה לדווח"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי ""אין כל חובה - ואף אין כל אפשרות מעשית - לתעד בפרוטוקול את כל הדיונים הפנימיים במשרדי הממשלה לקראת גיבוש הצעות החלטה המוגשות לממשלה".

"למעשה יש חריג ספציפי בחוק חופש המידע הקובע כי אין חובה - לפרסם תוכנם של דיונים פנימיים במשרדי הממשלה לקראת גיבוש הצעות החלטה המוגשות לממשלה (ראו סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע) וזאת על מנת לאפשר דיון פתוח. דברים אלו נכונים ביחס לכל הצעת החלטה המוגשת לממשלה, ובכלל זה ההצעות הנוגעות לתקציב המדינה".