אחינו, איפה אתם?

בשנות התשעים הם כיכבו על כל במה אפשרית וברדיו להיטיהם הושמעו ללא הרף. כיום חלקם ממשיכים בקריירת סולו, חלקם מנסים לחזור למעמד שלהם בעזרת אלבומים חדשים ואחרים, בעיקר אחרות, עזבו לחלוטין את תחום המוזיקה. כולם חסרים עד מאוד. הזמנה לגעגוע.

ג'מירוקוואי

הכובעים המוזרים, הריקודים היצירתיים, הסאונד הסטיבי-וונדרי: פעם ג'יי קיי ולהקתו, ג'מירוקוואי, לא משו מהמסך של MTV. עכשיו, קיי מוזכר בעיקר בגלל אוסף מכוניות הספורט המרשים שלו, ומיני גימיקים שהוא עורך. אבל איפה המוזיקה?

ג'יי קיי, האיש והכובע. שבר שיא גינס (צילומים: Gettyimages)

ארבע שנים תמימות עברו מאז האלבום האחרון של ג'מירוקוואי, "Dynamite", ומאז מה? אז ככה: בפברואר 2007 הצליחה הלהקה לשבור שיא גינס. היא קיימה הופעה במהלך טיסה בין מינכן לאתונה ובכך שברה שיאים עבור הופעה במקום הגבוה ביותר בעולם וההופעה המהירה ביותר, מה שזה לא אומר.

באותה הזדמנות הכחיש ג'יי קיי שמועות שהוא עוזב את עסקי המוזיקה, למרות שחוזה ההקלטות שלו עם סוני נגמר. "אנחנו לא ממהרים לשום מקום ומעדיפים ללכת על בטוח". אנחנו מחכים.

טראוויס

מי היה מאמין: בתחילת העשור היתה הלהקה הזאת כל כך פופולרית, שכשהגיעה להקת "קולדפליי", היו מי שכינו אותה "טראוויס לעניים". עם פרוס 2010, קולדפליי היא אחת הלהקות הכי גדולות בעולם (לאן היא תגיע במצעד העשור שלנו? בואו להשפיע), ואילו הלהקה הסקוטית נשתכחה לה בצד.

שלא תהיה כאן טעות, הלהקה המשיכה לפעול לאורך העשור, עם אלבום חדש כל שנה-שנתיים. אבל הפרופיל הציבורי שלה צלל עמוק לתוך לוך נס.

פראן הילי מ"טראוויס". פעם היה גדול יותר מכריס מרטין 

בשנה שעברה הוציאה "טראוויס" אלבום אחרון, "Ode to J. Smith", שבילה בסך הכל שלושה שבועות במצעד האלבומים הבריטי. לטענת הלהקה, זה היה האלבום הראשון, מאז אלבום הבכורה ב-1997, שאותו הלחינו על גבי גיטרה חשמלית ולא אקוסטית. לא נראה שזה עזר.

אשר

כשאשר (Usher) עלה להופיע בטקס האשכבה למייקל ג'קסון בקיץ האחרון, היה זה אחד השיאים באירוע המרגש. אשר ירד מהבמה במהלך ביצועו לשיר "Gone Too Soon", שקיבל משמעות חדשה לגמרי, הניח ידו על הארון של ידידו ואלילו ופרץ בבכי.

אשר ומייקל ג'קסון בחזרות משותפות. ידיד ואליל

אשר ריימונד הוציא את אלבום הבכורה שלו ב-1994, כשהוא בן 16 בסך הכל. הקריירה שלו הלכה ופרחה, וב-2001 הוא כבר עשה את המעבר המתבקש מאליל פופ לזמר אר אנ' בי רציני ומוערך. ב-2004 הוא היה אחראי ללהיט "Yeah" שסייע להעלות על המפה את סגנון ה"קראנק" והביא לאשר את פרס הגראמי לראפ הטוב ביותר.

אבל אז החלה הירידה: שנה אחר כך הוא השיק קריירה קולנועית עם הסרט "In The Mix", שהפך לכישלון מפואר. גם האלבום שהוציא ב-2008, "Here I Stand", התחיל מבטיח אבל החמיץ מהר. גם בתחום האישי הוא אכל מרורים, ואת אלבומו הבא, "ריימונד נגד ריימונד", הוא עתיד להקדיש לגירושיו.

ג'ניפר לופז

את העשור הזה התחילה לופז כלהיט לוהט, הן בקולנוע והן במוזיקה. אלבום הבכורה שלה, "On The 6" שיצא ב-1999, זכה להצלחה אדירה, והלהיט מתוכו "Waiting For Tonight" הפך בעיני רבים להמנון הלא-רשמי למסיבות המילניום. שרשרת ההצלחות המשיכה עם האלבומים "J.Lo" (עם הלהיט "My Love Don't Cost a Thing") ו-"This Is Me... Then", שהניב את המנון הבלינג "Jenny From The Block".

ג'ניפר לופז. נאחס קופתי ולהיטי (צילום: AFP)

נדמה שהרומן עם בן אפלק, שהוביל לנקודת שפל מבחינה קופתית (הכשלון הקולנועי "ג'ילי"), העביר את הנאחס גם לתחום הלהיטי, והאלבומים הבאים לא התקרבו לקודמיהם מבחינת הצלחה. גם הוצאת אלבום בספרדית בלבד, "Como Ama una Mujer", לא בדיוק היה צעד שישרוף את המצעדים הגדולים של דוברי האנגלית.

באפריל 2010 עתיד לצאת אלבומה הבא, שיהיה אלבום האולפן השביעי. האם הוא יצליח להחזיר את האישה והבוטי למצעד הלהיטים? נחיה ונראה. (אילת יגיל)

איגי וקסמן

בשנות ה-90 התברר פתאום שאיגי וקסמן היא לא רק כוכבת מדורי הרכילות בזכות דוגמנותה והתרועעותה עם הרוקיסטים הנכונים, אלא זמרת ויוצרת בזכות עצמה. חמי רודנר, שהיה אז בן זוגה, הפיק לה ב-95' אלבום ראשון בשם "אדום", שהיא כתבה לו את המילים, ועד מהרה שירים מתוכו הפכו ללהיטים מוצדקים: "אין לי מה לומר לך", "תישא אותי לאישה" ו"מאוד פרוע".

איגי וקסמן. פופ מתוק-מתחכם (צילום רועי וייס)

במשך השנים היא הוציאה שלושה אלבומים נוספים וזכתה למעריצים בזכות הפופ המתוק-מתחכם שלה ושירים מצליחים כמו "בדרך למילווקי" ו"מחכה לדוור". כיום, לתשומת לב המתגעגעים אליה, היא עובדת על אלבום חדש ובין לבין מתפרנסת כדי.ג'יי.  

זקני צפת

בניגוד בוטה לשמם, להקת הנערים והנעורים התל אביבית הזאת הפציצה את שנות ה-90 בטונות של רוח שטות מעובות בכישרון, ביצירתיות וגם בפרובוקציה. מאור כהן, ושאר חברי ההרכב שהתחלפו במשך השנים – יוני בן-טובים, אורן לוטנברג, רע מוכיח, תום מוכיח, יובל קיינר, גיא עמיר, עדיאל פורטוגלי ואביב פאפו – השתוללו על הבמות והעתירו על הרדיו להיטים כמו "ריקי", "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" בחידוש פרוע, "שישי שבת", "השכן" ועוד.

הלהקה המרעננת הזאת התפרקה בשנת 96' והתפזרה אחרי ארבעה אלבומים. המוזיקה השובבה והחיננית שלהם אמנם חסרה, אבל מרכיביה לא הלכו לאיבוד. משתתפיה הם יוצרים מוערכים עד היום ועובדים עם מיטב יוצרי המוזיקה בארץ, וגם שיתפו פעולה בינם לבין עצמם בלהקות "צמד ראות", "הבליינים", "ישראלים/פעולה/סקס" ו"הזבובים". מאור כהן, מנהיג הלהקה והרוח החיה בלהקות, ממשיך במקביל בקריירת סולו מעניינת ופורייה, שכוללת עד עכשיו שלושה אלבומים משובחים. עכשיו רק נותר לראות אם האיחוד שהובטח לפני חודשיים אכן יקרה במהלך השנה. או העשור.

השמחות

בשנת 98' אי אפשר היה להתחמק מהשיר "יהודה יהודה". הוא היה בכל מקום. להקת השמחות, בכיכובו של מנהיגה, ישראל ברייט, פרצו בזכותו ובלטו הודות להצלחתם לשלב בין מוזיקה ערבית לאירופאית וליצור אתניות חמה ומרקידה, לעיתים גם מרעידה.

בלהקה היו חברים גם צחי הר נבו, אלעד כהן-בונן, ויטלי פודולסקי וסמי בדרה. "יהודה יהודה" לא היה להיטם היחיד. מלבדו הושמעו גם "היו לי פעם חברים" והשיר היפה "בדרך הביתה". כיום, השיר הזה, בשני ביצועים מחודשים – של רונה קינן ושל הדרה לוין ארדי, הוא שיר הנושא של הסדרה שאימצה את שמו, "בדרך הביתה" המשודרת ב"יס", וברייט גם יצר את שאר הפסקול לסדרה.

במשך השנים ברייט הלחין מוזיקה מוערכת לקולנוע ולתיאטרון והוציא אלבום סולו (שלישי במספר). למרות ש"השמחות" הפסיקו את פעילותם המשותפת בשנת 2001, אחרי אלבום נוסף בשם "אנשים מספרים", למעשה הם מעולם לא הודיעו על פירוקם הרשמי. האם יש כאן פתח לקאמבק מתבקש?

שרון ליפשיץ

בשנת 84' שרון ליפשיץ התגלתה עם הלהיט "גידי", שכתב לה דן תורן והיא הלחינה. אחר כך באו להיטים נוספים: "קשה בלעדיך", "הלו" ו"קולנוע" באלבום הבכורה שלה, "קולנוע", ובעקבותיהם אלבום שני - "שתי בובות על חוט".

שרון ליפשיץ. הלו? לאן נעלמת (מתוך הקליפ)

במהרה ליפשיץ זכתה למעריצים בזכות קולה, שהיו בו ריחוק מזמין, אלגנטיות ושמץ מיסתוריות. בשנת 93' יצא אלבומה "קו האושר", ובו הלהיטים "האיש מהים", שכתבה צרויה להב, "מעיל הגשם הכחול", שכתב לאונרד כהן בתרגומה של להב, הדואט עם מיכה שטרית "סלואו ירח" ושיר הנושא. ואז זה נפסק. ליפשיץ, שדווקא נראתה כאילו נועדה לבמות, עזבה לחלוטין את תחום המוזיקה וכיום היא עוסקת ברפואה טבעית. או כמו שהיא שרה על "גידי": התפוגגה ברקע, נעלמה בשקע.

אורלי פרל

"מסתכלים עלי כל הזמן. מה הם רוצים? מה אכפת לי בעצם". הדואט "זה כל הקסם" של נמרוד לב ואורלי פרל, לא חדל להישמע ברחבי הארץ בשנת 99' כמעט בכל רגע נתון. בשלב מסוים השניים הפרידו כוחות והתפצלו. נמרוד לב המשיך לעסוק במוזיקה, וגם הפגין מעורבות פוליטית וחברתית, ואורלי פרל התמקדה במשחק – בקולנוע ובטלוויזיה, תחום שעוד לפני כן זכתה בו לשבחים בזכות תפקידיה בסרט "עפולה אקספרס" ובסדרות "מרחב ירקון" ו"זינזנה".

במקביל, פרל לא זנחה את המוזיקה. היתה לה להקה בשם "ראלי צ'ופר" ובמסגרתה היא עבדה על אלבום, שבסופו של דבר לא יצא. קולה הייחודי - בזכות שבריריותו הילדותית, שמעוררת רצון לגונן עליה - חסר במציאות שבה הקולות הנשיים נשמעים מלוטשים מדי, או לחילופין מחוספסים באופן בוטה.

יהודית תמיר

"הו רומיאו זו היתה פנטזיה נהדרת" - אבל זאת לא היתה פנטזיה, אלא המציאות של יהודית תמיר בשנת 91', כשאלבומה הראשון זכה להצלחה עם הלהיט הענק "רומיאו" שכתבו

צרויה להב ויהודה פוליקר. פוליקר הפיק לה את האלבום והלחין אותו, ובמובן מסוים היא היתה מקבילתו הנשית בקולה מלא ההבעה, עתיר החום והייסורים.

שיריה היפים "סירנה", "שומר האש" ו"אנחת האדמה", הושמעו רבות, והיא הוציאה אלבום נוסף בשם "פרחים אדומים". בניגוד לקודמו, הוא הצליח פחות. לאט לאט תמיר נעלמה, וכבר שנים שאינה פעילה בתחום המוזיקה. וזה כל כך חבל. אולי שיבתו של בעלה, שפי ישי, למרכז הבמה יוביל גם להחזרתה. (תימורה לסינגר)