עונשים זה רע. ומה עושים במקום?
שימוש בפרסים לא עוזר, הטפות מוסר זה רע ועונשים זה פשוט גרוע. שוב ושוב אנחנו שומעים את המומחים אומרים לנו איך לא לחנך את ילדינו, מה לא לעשות. ומה נשאר? איך בכל זאת מציבים גבולות? בסדרת כתבות ננסה לבחון את כל האופציות. כתבה שנייה בסדרה: חוקים וגבולות
פרסים יוצרים עולם מפנק ומשחית, עונשים הם שליטה לטווח קצר והטפות מוסר לא מובילות לשום מקום. זו בערך תמצית המאמר הקודם בסדרה, שדיבר על כל מה שלא מועיל בחינוך הילדים. שללתי מכם את האפשרות להעניק פרסים, להטיף מוסר ולהעניש את ילדיכם.
אני מודעת לעובדה שהשארתי אתכם מעט מתוסכלים. נוצר צורך לדעת מה כן ניתן לעשות כדי לעזור לילדים לשמור על החוקים והגבולות בהם אנחנו כהורים מעוניינים. אני מקווה שכבמאמר זה ובמאמר הבא בסדרה אוכל לספק את סקרנותכם ולהציע אלטרנטיבות חדשות שתתקבלנה על דעתכם.
המטרה, להזכירכם, היא למצוא דרכים לשכנע ולא לכפות, להגיע להידברות ולהבנה עם הילדים ולגרום להם להיענות לדרישות מתוך רצון, שיקול דעת והבנה. מכיוון שהזכרתי את המושגים חוקים וגבולות, אולי כדאי שנגדיר מהם חוקים ומהם גבולות.
חוקים
החוקים משקפים את המטרות, הערכים והנורמות של המשפחה. הם ידועים לכולם וחלים על כל בני המשפחה. הם מייצגים את סדרי הקבע של המשפחה ומכאן נובע שהחוקים יכולים להיות שונים ממשפחה למשפחה.
לדוגמא: חוק המבטא את הערך של שמירת הרכוש והניקיון בבית. בעקבות חוק זה ההורים יכולים להחליט שלא אוכלים בסלון. או למשל, חוק הקשור לבריאות קובע שההורים צריכים לדאוג לכך שלילדיהם יהיו מספיק שעות שינה במהלך הלילה. בעקבות חוק כזה מחליטים ההורים על שעת השינה של ילדיהם.
אנו מבחינים בין שני סוגי חוקים:
- חוקים מעשיים: אלו החוקים ההכרחיים לצורך תפקוד יומיומי, שהפרתם יוצרת בעיות במילוי משימות יומיומיות, כגון: שעת קימה, שינה, ניקיון, אכילה וכו'.
- חוקים ערכיים: כללי יסוד חברתיים המחייבים את כולם, כגון: לא מדברים בגסות, לא משקרים, לא מקללים וכו'.
גבולות
גבולות הם הביטוי המעשי והיישומי של החוקים. הגבול נקבע על ידי ההורים וניתן לשינוי בהתאם לגיל הילדים. לדוגמא: ההורים קובעים את שעת השינה של הילדים על פי גילם. כלומר, חוק שעות השינה תקף, אך הגבול משתנה בין הפרטים במשפחה. כך זה יהיה למשל עם שעת החזרה מבילוי שתהיה שונה מילד לילד בהתאם לגיל. עדיף לראות את הגבול כגבול שלנו ההורים, גבול אותו אנו מציבים לעצמנו ולא לילד. ניתן להיכנס עם הילד למשא ומתן לגבי הגבולות.
מדוע קשה להורים לאכוף חוקים וגבולות? ישנן כמה סיבות:
- חוקים רבים, חלקם נוקשים מדי, שמונחתים בכפייה.
- הורים רוצים "שקט תעשייתי" ובוחרים לוותר.
- הורים חוששים להיתפס כהורים לא טובים.
- אנחנו רוצים לפצות על מה שלא היה לנו כילדים.
- הורים מפחדים לעשות שגיאות.
- חוסר הסכמה בין בני הזוג.
- הורים רוצים להיות חברים של ילדיהם.
- ההורים לא שלמים לגמרי עם החוק. טון הדיבור הופך לא ענייני ותקיף והמסר לא עובר.
מדוע חשוב שיהיו חוקים וגבולות?
הדרך שבה לומד הילד את חוקי החיים מעצבת את ההיגיון שלו ואת התייחסותו למציאות. הדרך שבה הילד מתאמן בביצוע הכללים מאמנת אותו בקבלת חוקים בכלל. חוקיות וסדר הם דפוסים קבועים החוזרים ונשנים ועצם הקביעות שבהם היא שהופכת את העולם לברור ומובן ומאפשרת לילד לצמוח, לגדול, לתפקד וללמוד בבטחה, לכן מאד חשוב שההורים ינהגו בעקביות.
לילדים יש צורך פסיכולוגי שנגביל אותם. כך אנו עוזרים להם לדעת מה צפוי. הורים לא עקביים מבלבלים את הילד. מערכת חוקים יעילה עוזרת לשייכות בטוחה. ילד זקוק לגבולות באותה מידה שהוא זקוק לאהבה. ילד ללא גבולות הוא ילד עם חסך, ילד שלא יודע למצוא את מקומו בחברה. מי שלא עומד בגבולות לא בא במגע עם תסכולים שהם חלק מהאימון לחיים.
מה לעשות כדי שיהיה קל יותר לקיים את החוקים?
עדיף לקבוע מעט חוקים ולעמוד בהם, מאשר הרבה חוקים שלא עומדים בהם. כל משפחה צריכה להחליט מהם ה"ייהרג ובל יעבור" המתאים לה. החוקים צריכים להיות הגיוניים וברורים לכולם ולהתאים להגיון של הבית. על חוקים לא תמיד מדברים, אך מרגישים אותם. חוקים המבוצעים בהתמדה הם חוקים שההורים משוכנעים בנחיצותם, ברלוונטיות שלהם לדרישות החיים ובכך שנועדו לשרת את טובת ילדיהם.
איך עושים את זה?
צריך להקדיש זמן להדרכה ולהסביר לילדים את ההגיון שמאחורי החוקים. רוב הילדים נתקלים בחוק אחרי שמפרים אותו. מה שקורה בדרך כלל בבית הוא שקודם עושים משפט לילד ואחר כך מיידעים את החוק. רצוי שהילדים יכירו את החוק לפני כן. המטרה היא להפנים את החוקים ולא לכפות. להגיע למצב בו הילדים יגידו "אני רוצה" (כוח פנימי) ולא "אני צריך" (כוח חיצוני).
את החוקים כדאי לנסח על דרך החיוב ולהגדיר מה כן מותר לעשות. המילה "לא" גורמת ל"דווקא". יש הבדל בין חוק לאיסור. חוק צריך להיות הגיוני ובעל הסבר. לאיסור הרבה פעמים אין הסבר הגיוני. חוקים עוזרים ליצירת אווירה טובה יותר בבית, במידה ואכן הוסברו כיאות. ההסבר עוזר לשתף פעולה ולא לעבור על חוקים ולכן זה תורם לאווירה נינוחה יותר. אם משתמשים בשיטות חינוך נכונות של עידוד, פחות ביקורת והטפת מוסר ופחות סנקציות יש סבירות גבוהה שבצורה הדרגתית הילד יכנס לרוטינה של שמירת חוקים. דברו עם הילדים ולא אל הילדים.
מה לומדים הילדים דרך שמירת החוק?
להתאמן בהכרת גבולות, בחירה ונשיאה בתוצאות, התחשבות בזולת, משמעות החופש, שיתוף פעולה, שיוויון ערך והשתלבות בחברה. החוקים עוזרים לילדים להיכנס למסלול חיים המעניק ביטחון עצמי.
החוק שומר עלינו
מערכת חוקים יעילה היא גשר בין מערכת ההיגיון הפרטי לבין ההיגיון החברתי. זו מערכת שעוזרת ליצירת סדר חברתי שבו כולם יכולים לחיות. זה לא נגד אף אחד אלא בעד. לשם המחשה, ניתן להשוות זאת לרמזור שעושה סדר בכביש. הרמזור עושה היגיון בין הרצון שלי לנסוע לבין הסדר של התנועה על הכביש. הרמזור מאפשר, למעשה, לכל אחד להרגיש בטוח. הוא שומר עלינו.
קביעת החוקים היא בסמכות ההורים. חשוב לתת משמעות לחוקים ולהסביר לילדים את המשמעות הערכית של החוק. החוקים מושתתים על ערכים שמחייבים את כולם. יש חשיבות לניסוח החוק. המצב האופטימלי הוא מצב בו הילדים מבצעים את החוקים מבחירה עצמית מבלי לפחד מעונש. הפנמת חוקים היא ההפך מכפיה.
כעת, משהכרנו את המושגים חוקים וגבולות, כל שנותר הוא לערוך היכרות עם מושגים חדשים אשר יחליפו מרגע זה והלאה את מושג העונש ועל כך בכתבה הבאה בסדרה.
נתקלתם בבעיה עם הילדים? לא יודעים איך להגיב בלי להעניש? כיתבו לנו את הבעיה ואת הניסיונות שלכם לפתרון וננסה לעזור בטורים הבאים.
- ציפי גלזר, Msc, מנחת קבוצות הורים ואימון להורות בשיטת מכון אדלר
.