20 שנה להפלת צ'אושסקו; האם נעשה צדק?
1,104 בני אדם נהרגו במהפכה שבה הופל אחד הרודנים האכזריים ביותר של העידן הקומוניסטי. 20 שנה אחרי שהוצתה אש המרד בטימישוורה, ובימים של משבר כלכלי חריף ביותר, הרומנים מביטים לאחור ונזכרים בגאווה. אך יש להם גם טענות
עד למהפכת 1989 נחשבה רומניה של ניקולאה צ'אושסקו, לאחת המדינות הקומוניסטיות השמרניות והריכוזיות ביותר בגוש המזרחי. צ'אושסקו שכיהן מ-1965 כמזכיר המפלגה הקומוניסטית ומ-1974 גם כנשיא רומניה, טיפח משטר חסר רחמים שדיכא כל ניסיון, ולו הקל שבקלים, להתנגד אליו.
בדומה למשבר הכלכלי שבו שרויה רומניה בימים אלה, גם בשלהי שנות ה-80 היתה נתונה רומניה במשבר קשה. ההידרדרות בכלכלתה הפכה אותה למבודדת יותר בזירה הבינלאומית, הן ממזרח והן ממערב. צ'אושסקו התנגד לרפורמות שעשה נשיא בריה"מ האחרון, מיכאיל גורבצ'וב, וגינה את התמורות שהתחוללו במזרח אירופה. הוא דבק בקומוניזם. אך ההתפוררות של הגוש המזרחי-סובייטי, לא פסחה גם על רומניה וב-22 בדצמבר 1989 - היום לפני 20 שנה בדיוק - הקיץ הקץ על על משטרו.
פעילי הדמוקרטיה והדגל עם החור, שסימל את המהפכה (צילום: AFP)
המהומות החלו בטימישוורה, על גבול סרביה, שם יצאו אלפי מפגינים לרחובות בדרישה לחופש ולדמוקרטיה. כ-100 נהרגו וכמה מאות נוספים נפצעו בעימותים עם כוחות הביטחון. טימישוורה הפכה לסמל המהפכה, ולמרות שהמהומות בה דוכאו ביד קשה, הן אלה שיצרו את "אפקט הדומינו" שהתפשט כמו אש בשדה קוצים גם ליתר ערי רומניה.
"עשו את המקסימום להסתיר את האמת"
בבוקרשט נהרגו ביומיים של הפגנות דמים 48 בני אדם, לאחר שהצבא והסיקורטטה - המשטרה החשאית שנודעה לשמצה -פתחו באש חיה לעבר מפגינים. אלפי נפצעו, נעצרו ועונו. צ'אושסקו ארגן כינוס תומכים המוני, אך בשעה שנאם רק הלכו המהומות וגברו. הקהל היסה אותו ולא נענה לקריאותיה של רעיית הרודן, אלנה, לשתוק.
צ'אושסקו נמלט עם רעיתו במסוק ובמכונית, אך נלכד בדרכו לגבול והובא בפני בית דין מאולתר. הוא ואלנה הואשמו בשחיתות ובפשעים נגד העם הרומני וב-25 בדצמבר 1989 הוצאו להורג על-ידי כיתת יורים. 1,104 רומנים נהרגו במהומות - 162 לפני הפלת צ'אושסקו, והיתר באנרכיה ששררה לאחר מכן.
הקהל מהסה את צ'אושסקו בנאומו האחרון
"לפני 20 שנה הרומנים הביסו את הפחד הנוראי והתקוממו נגד המשטר הקומוניסטי", סיפר תאודור מריאס, יו"ר ארגון "21 בדצמבר" שמאחד מפגינים שפעלו להפלת המשטר הרודני. "במבט לאחור, אנחנו חושבים שהרשויות שלנו עשו את המקסימום להסתיר את האמת סביב מאורעות המהפכה. ביקשנו שאלה שהורו על רצח המפגינים יישפטו, מעולם לא אמרנו שאנו רוצים אותם מתים".
כ-300 פעילי זכויות אדם ופעילים למען הדמוקרטיה ברומניה התכנסו אמש בכיכר האוניברסיטה בבוקרשט - אחד מסמלי המהפכה. הם הניפו שלטים בהם נכתבו שמות ההרוגים במהומות הדמים וקראו קריאות: "חופש חופש" ו-"תהילה לגיבורים".
(עדיין) מחפשים צדק
"אז, ב-1989, היו לנו המון אידאלים נשגבים. לחמנו עבור חופש ודמוקרטיה וקיווינו לחברה נקייה משחיתות, שבה מערכת הצדק עושה את עבודתה. ההקרבה של ההרוגים היא אבן דרך בדמוקרטיה שלנו היום. אני מצטער על כך שבחברה הרומנית יש היום את הרושם שהאמת לא נאמרה והנאשמים לא הוענשו", הוסיף מריאס. "אם הם לא יובאו למשפט - גינוי הקומוניזם יישאר בגדר גינוי סימבולי".
בגובה של לנין, השבוע בבוקרשט (צילום: AP)
ואכן, למעט צ'אושסקו, הועמדו לדין מאז המהפכה ברומנית רק שלושה מבכירי המשטר הקומוניסטי. הגנרל יון קולמן נשפט ל-25 שנות מאסר, ב-1997 עונשו הומתק ל-15 שנים וב-2000 הוא זכה לחנינה מהנשיא. ויקטור סטנסלסקו, שכיהן כסגן שר ההגנה, נשפט ל-15 שנות מאסר והגנרל מיחאי צ'יטאק נשפט ל-15 שנות מאסר גם כן.
20 שנה אחרי המהפכה, רומניה של היום חברה באיחוד האירופי, אולם בדברים מסוימים נראה שלא השתנה בה הרבה.
רומניה בשלהי 2009 שרויה במשבר כלכלי חריף, תלויה בהלוואות מקרן המטבע הבינלאומית, וסובלת מהפגנות ושביתות תכופות של עובדי הרכבות, משרדי הממשלה וחברות ציבוריות. היעד שלה ל-2010 - כפי שהגדיר אותו ראש הממשלה אמיל בוק - הוא צמיחה מזערית של 1.3% והורדת החוב הלאומי ל-5.9% מהתוצר המקומי הגולמי
חוסר היציבות הפוליטי והשחיתות שהאפילה גם על מערכת הבחירות האחרונה לנשיאות - הן בעיותיה הכרוניות האחרות של רומניה. לנשיא טריאן בססקו, הנכנס בימים אלה לקדנציה השניה שלו, תהיה עבודה קשה להוציא את ארצו מהבוץ, ולהחזיר לרומנים את אותה תקווה שהוציאה אותה לרחובות היום לפני 20 שנה.