לנצל את משבר האקלים - ולהוביל לעולם ירוק
"ישראל חייבת לנצל את משבר האקלים וההזדמנויות הכלכליות שנוצרו בעקבותיו כדי להפוך למרכז ידע להובלת תהליכי הסתגלות לשינוי האקלים בתחום המלחמה במידבור, בחקלאות, בטכנולוגיות מים וכו'". מה עושים אחרי ועידת קופנהגן?
בימים האחרונים טרודים בעולם בשאלה עד כמה ועידת קופנהגן מהווה כשלון. התשובה לשאלה טמונה בגודל הציפיות שתלו בוועידה לגבש הסכם עולמי, מחייב ושאפתני. הדבר לא קרה, אולם במהלכה קרו פעולות שהאופטימים שבינינו יכולים להיאחז בהן. כך לדוגמא, ארה"ב וסין, שתי הפולטות הגדולות, הצליחו לגשר על הפערים ולהגיע להסכמות ביניהן. כמו כן, המדינות המפותחות הצהירו כי הן מוכנות להכניס את היד עמוק לכיס כדי לתמוך במדינות המתפתחות, ועוד.
הישג נוסף, שהוא אמנם בעל השלכה צנועה ברמה העולמית אך מרשים ביותר ברמה הלאומית, הגיע מהמשלחת הישראלית: לראשונה הציבה ממשלת ישראל יעד מספרי, הפחתה בשיעור 20% בגידול פליטת גזים עד 2020. כדי להשיג יעד זה, שהוצג בקופנהגן על-ידי הנשיא שמעון פרס, תידרש המדינה להשקיע משאבים רבים. אך עדיין מדובר ביעד בר-השגה. ולא פחות חשוב מכך - לפנינו הזדמנות פז להעמיד את ישראל במקום מכובד במסגרת ההיערכות העולמית להקטנת פליטת הגזים.
לרובנו, הפחתת הפליטות לא אומרת הרבה, אולם ממחר תשתנה המציאות בה אנו חיים. כדי לעמוד ביעד שהוצב, על ממשלת ישראל מוטלת האחריות לעבור לשימוש רחב באנרגיות נקיות ובעיקר באנרגיה סולארית ורוח, על חשבון ייצור
ועידת האקלים הוכיחה שהשעה דוחקת ועלינו לפעול מיד לשינוי. ממשלת ישראל, המגזר העסקי, הרשויות המקומיות וכמובן הציבור צריכים להירתם כמקשה אחת, להתעלות מעל לחילוקי הדעות ולהציב את הנושא בראש סדר העדיפויות הלאומי. שינוי זה אינו דבר פשוט. למרות שאיפתנו להידמות למדינה מפותחת בכל הקשור לפליטת גזים, משק האנרגיה של ישראל מוגבל, ולקצב הצמיחה וגידול האוכלוסין בארץ אין אח ורע במדינות המפותחות בעולם. כל זה יחייב אותנו לחדשנות ומציאת פתרונות יצירתיים.
ההישג בהצבת היעד אינו רק לאומי אלא גם בינלאומי. בסוף השבוע הראשון לוועידה, הניח יו"ר קבוצת העבודה שדנה בהסכם החדש, את טווח ההפחתה המצופה מהמדינות המתפתחות (וישראל בכללן) שעומד על 15-30% הפחתה מהגידול שצפוי עד שנת 2020. בשלב ההצהרות של המדינות עלה כי חלק מהמדינות המתפתחות לא הציבו יעדים כלל, אחרות הציבו יעדים המבוססים על מימון חיצוני והיו כאלה שהציבו יעד של אחוזים בודדים. הנשיא פרס הצהיר על יעד מכובד שתואם את הציפייה של מדינות העולם מאתנו.
ישראל סימנה לעצמה את המטרה וכעת עלינו לעשות הכל בכדי להגיע אליה ולממשה. בעוד שבעולם מדברים על "פיתוח ירוק" (green growth) מתוך הבנה שזהו נתיב הפיתוח היחידי האפשרי לאור איום משבר האקלים, יעד ההפחתה עליו הצהרנו מסמן את תחילת המעבר של הכלכלה הישראלית לכלכלה בעלת טביעת פחמן נמוכה. ישראל חייבת לנצל את משבר האקלים וההזדמנויות הכלכליות שנוצרו בעקבותיו כדי להפוך למרכז ידע להובלת תהליכי הסתגלות לשינוי האקלים בתחום המלחמה במידבור, בחקלאות, בטכנולוגיות מים וכו', לצד פיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחום החלופות לדלק "מאובן" ואנרגיות מתחדשות.
קשה לומר אם בחודשים הקרובים יצליח העולם למצוא את דרך המלך לפתרון המשבר אך דבר אחד ודאי – בהצבת יעד ההפחתה, מדינת ישראל הוכיחה כי היא לא ממתינה להסכם עולמי כדי להיערך למשימה.
לפנייה לכתב/ת 
