גילוי הנפט: מה יצא לנו מזה?

האם גילוי הנפט אמש (ד') בקידוח של גבעות עולם בין בית אריה לראש העין עומד לשנות את משק האנרגיה הישראלי? יו"ר מכון הסביבה והאנרגיה (לשעבר מכון הנפט), עמיר מקוב, אינו שולל את האפשרות הזאת. "הגילוי מהבוקר, אם להסתמך על הפרסומים של החברה, הוא בשורה טובה", אומר מקוב ל-ynet, "אני מקווה שהנפט יהיה בכמות מסחרית. בכל מקרה, ההערכה היא שיש פוטנציאל למציאה וקידוח של נפט בישראל. כנראה שלא ממצאים גדולים, אבל שדות מוגבלים בהחלט כן".

למעשה ישראל כן מייצרת נפט - בשדה חלץ שבין קריית גת לאשקלון. השדה פעיל מאז 1955 הוא משתרע על 229,600 אלף דונם והפיק עד כה כ-18 מיליון חביות נפט - כשההערכה היא שנותרו בו בין 2 ל-10 מיליון חביות נוספות. עד שנת 2007 הוא הופעל בידי חברת לפידות, ומאז הועבר לשותפות של חברת טומקו של שעיה בוימלגרין ולחברת Avenue האמריקנית. עד הבוקר, שדה חלץ היה המקום היחיד בישראל שנמצא בו נפט בכמות מסחרית.

כיום מתבצעים חיפושי נפט בעיקר בים המלח, במערב הנגב ובקידוח של גבעות עולם. חיפושי הנפט, במדינה שרוב שכניה-אוייביה מחזיקים נפט בכמויות ענק, כבר הפכו לחלק מההווי הישראלי. כמעט כל ישראלי זוכר את "גילוי" הנפט בגבעת חלפון, בסרט המיתולוגי של הגשש החיוור. אבל במקום נפט, הופיעו במשך השנים שורה ארוכה של יזמים וספסרים, שפיזרו הבטחות גרנדיוזיות למצוא את הזהב השחור. חלקם חולמים ויזמים כושלים, שגייסו מיליונים בחיפושי נפט ולא מצאו, וחלקם נוכלים שהנפיקו חברות בבורסה על סמך ההבטחות, גרפו מיליונים ונעלמו עם הכסף.

"גילוי הגז בים התיכון מחזק את ההערכה שיש כאן נפט, שכבר נמצאה בסקרים ססמוגרפיים שנערכו ברחבי הארץ", אומר מקוב, "בדרך כלל, במקומות שיש בהם נפט יש גם גז, כיוון שהנפט והגז נוצרים באותו תהליך כימי - ריקבון והתפרקות של חומרים אורגניים בתוך האדמה. עם זאת, הם מתקיימים בנפרד, וייתכן מצב שבו הגז נשאר בשטח והנפט מתפרק ונעלם. הארץ לא נסקרה כולה, כך שיכול להיות שיש אזורים שיש בהם נפט ואנחנו לא יודעים על כך, אבל הסקרים הקיימים מלמדים על כך שיש פוטנציאל לנפט במקומות שבהם מחפשים אותם כיום, כולל המקום הזה".

מדוע לא מצאו את הנפט עד עכשיו?

"קשה לתת לכך תשובה ברורה. זה תמיד צירוף של טכנולוגיה, שבעבר איפשרה למצוא פחות נפט מאשר הטכנולוגיה היום, מחיר הנפט, שכאשר הוא עולה זה מגביר את הפוטנציאל המסחרי ואת המוטבציה של היזמים, בעיות תכנוניות שצריך להתגבר עליהם, כמו הוויכוח התכנוני שמעכב את חיפושי הנפט בים המלח, והעובדה שיזם ספציפי החליט לקחת על עצמו קידוח מסויים, כמו במקרה הזה".

"בעזרת השם, תוך 3-4 שנים יהיה פה נפט"

היזם הספציפי שעומד מאחורי גבעות עולם הוא טוביה לוסקין, גיאולוג שעלה מארצות הברית ב-1990, ומאז הוא מחפש נפט בארץ הקודש. לוסקין עוסק בחיפושי נפט ברחבי העולם מאז שנות ה-70, ועבד באחדות מחברות הנפט הגדולות בעולם, בהן "של" ו"סאן". בשנת 1990 עלה לישראל, לאחר שהגיע למסקנה שיש סיכוי למצוא כאן נפט. כיום לוסקין הוא אחד מ-3 השותפים בגרעין השליטה בגבעות עולם.

"הדבר היחיד שאני יודע בקשר לשדה הנפט שאנחנו קודחים בו כעת, הוא שעבדתי שם כל הלילה, ושאני עייף עכשיו" כך אמר היום ל-ynet היזם והגיאולוג לוסקין, בראיון לרגל מציאת הנפט.

לדבריו, "אני לא יודע מה פוטנציאל הנפט שיש שם וגם לא יודע מתי נדע מה הפוטנציאל. אנחנו לא מייצרים נפט ולא מפיקים נפט, אבל אנחנו כבר לא מחפשים נפט, כי מצאנו שם. השאלה הגדולה היא אם ומתי יהיה שם נפט בכמות מסחרית, ולכך אין לנו עדיין תשובה. מה שכן, אני יכול להגיש שהולך לנו טוב, שזה צעד יפה בכיוון הנכון ושאנחנו מסתכלים קדימה כדי להמשיך ולנסות להגיע לפוטנציאל מסחרי".

בראיון ל-ynet לפני כחמש שנים אמר לוסקין: "הגענו למסקנה שבמאגר יש כמיליארד חביות נפט. בשדות נפט טובים אפשר לשאוב כ-35% מהנפט שנמצא במאגר. מכיוון שלשדה הזה יש מגרעות שונות, אני מעריך שנשאב רק 20%, שהם כ-200 מיליון חביות. טכנולוגיית החיפוש והשאיבה התפתחה במשך השנים. הנפט שבקידוח שלנו כלוא בשכבה דקה מאוד בין שתי שכבות של סלע. כדי לשאוב אותו, צריך לקדוח בו לרוחב השכבה הזאת, בטכנולוגיה שלא הייתה קיימת לפני 20 שנה".

"לפני שהגעתי לישראל, עבדתי כל חיי בחיפושי נפט, והייתי גאה מאוד במקצוע שלי", סיפר לוסקין בזמנו, "התגובות שנתקלתי בהן כשהגעתי לכאן זעזעו אותי. היו שנים שבהן התביישתי לספר לאנשים כאן במה אני עוסק. ברגע שאתה מדבר כאן על נפט, אתה 'גנעב', רמאי ונוכל. היה לי קשה מאוד. אני מכיר את הסיפורים משנות ה-80, ואני לא מאשים אף אחד אם הוא חשדן וסקפטי, אבל בחודשים האחרונים אני מתחיל להרגיש שהגישה משתנה. אני בא עם קבלות ועובדות ברורות ופשוטות: מצאנו נפט. הוצאנו 30 מיליון דולר מהכסף שלא היה לנו. ביקשנו ממומחים בלתי-תלויים לבדוק אותנו שוב ושוב. בעזרת השם, תוך שלוש-ארבע שנים הנפט יגיע". 

היום לוסקין נבוך מעט כשמזכירים לו את הצהרתו מאז ואומר: "זה מראה שלא כדאי לנקוב בתאריכים ובכל מקרה שאני לא נביא אלא רק גיאולוג".

לשאלה, האם מאגר הנפט ייאפשר להקטין בצורה משמעותית את התלות של ישראל בייבוא נפט ויספק מקומות עבודה למשק, לוסקין עונה כיום: "עדיין מוקדם לענות על שאלות כאלה, אנחנו עדיין לא שם, הכל תלוי בתוצאות של הבדיקות שנעשה בעתיד".

ייצוא? אין סיכוי. אולי הקטנת הייבוא

ישראל מייבאת כיום את מרבית הנפט שלה מרוסיה ואזארבייג'אן. זאת, לאחר שהקשר עם איראן, שייבאה את הנפט לישראל בשנות ה-60 וה-70, נותק עם עליית האייתולות לשלטון, ולאחר שהנפט המצרי, שסיפק את צרכי המדינה בשנות ה-80, הידלדל. יש להדגיש כי גם אם כל הבטחותיו של לוסקין יתממשו, אין הרבה סיכוי שישראל תהפוך למדינה שמייצאת נפט. צרכי הנפט של ישראל, כמדינה תעשייתית מפותחת, הם גדולים ביחס לגודלה, ובמקרה הטוב ניתן יהיה להקטין את הייבוא. "אני לא מאמין שלא נצטרך לייבא נפט", אומר מקוב, "אבל כל גילוי של נפט ישראלי מקטין את התלות בייבוא וזה טוב למשק".

מה הישראלי הממוצע ירוויח מגילוי הנפט, אם אכן יהיה קידוח בהיקף מסחרי?

"אם הוא עוסק במקצועות הנדסיים, טכניים ותכנוניים שקשורים לנפט, הוא עשוי למצוא עבודה, כי אחרי הקידוח הזה יבואו עוד אחד ועוד אחד. זה לא יספק עבודה להמונים, אבל כולנו נרוויח בעקיפין, כי המדינה מקבלת תמלוגים על מציאת הנפט, וכי תמיד עדיף למשק לצרוך אנרגיה מתוצרת עצמית ולא לייבא אותה".

האם גילוי נפט לא עלול למסמס את תנופת הפיתוח של טכנולוגיות לייצור אנרגיה סולרית?

"אני מאמין שלא. האווירה היום, שמעודדת שמירה על איכות הסביבה, והחרדה מפני אפקט החממה, אינם עומדים להיעלם. כולם מבינים היום שאנרגיה סולרית היא הדרך הנקייה והבריאה ביותר, ולטווח הארוך - גם הזולה ביותר, לייצר אנרגיה. הבעיה היא שכיום היא יכולה לספק רק כ-10% מצרכי האנרגיה שלנו, ולכן חייבים להמשיך להסתמך גם על גז, על פחם ועל נפט. ואם חייבים - אז עדיף לייצר לבד ולא לייבא".