שתף קטע נבחר
 

באופן טבעי: התנשמות והבזים למען החקלאים

המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובזים מצויים להדברת מזיקים בחקלאות חוגג שנתיים לקיומו. עד כה הצטרפו לפרויקט 160 חקלאים והותקנו למעלה מ-2,050 תיבות קינון לדורסי היום והלילה באזורי שדות ומטעים. "זהו כלי חקלאי ידידותי לסביבה שתורם לא רק לבני האדם, אלא גם לחיות", אומרים היזמים

מסוכן היום להיות נברן בשדה חקלאי בו מוצבת תיבת קינון של תנשמת או בז מצוי. סכנת הציד מרחפת מעל בכל רגע. בשעות היום, הבז, דורס יום אופורטוניסט, דואה בשמיים וסורק בעיניו החדות אחרי מכרסמים בשדה. גם כשהחשיכה יורדת, התנשמת ממשיכה את משמרת הציד ותרה במיומנות חרישית אחרי חולדות, מריונים ועכברי בית.

 

שנתיים חלפו מאז שהושק המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות ואם תשאלו את יזמי הפרויקט - לחקלאים, לדורסים וגם למי שצורך בסופו של דבר את התוצרת החקלאית המכילה פחות חומרי הדברה, יש סיבה לאופטימיות זהירה.

 

"השימוש בדורסים כמדבירים ביולוגיים קיים בישראל מזה כשלושים שנה, אבל ברגע שכל השותפים חיברו כוחות ולקחו זאת צעד אחד קדימה, קיבלנו כלי חקלאי ידידותי לסביבה, שגם בני האדם והחיות יכולים להינות מפירותיו", אומר ד"ר יוסי לשם, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, שחשף אתמול (ה') את הישגי הפרויקט בשנה החולפת ביום העיון להדברה ביולוגית שנערך בשדרות.

 

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

צילום: יובל דקס ורונן וטורי, עריכה: יובל דקס , באדיבות החברה להגנת הטבע
 
היוזמה המשותפת לחברה להגנת הטבע – קרן ברכה, אוניברסיטת תל אביב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה, סבלה מחבלי לידה לא קלים וזקוקה לתמיכה כלכלית של מאות אלפי שקלים מדי שנה כדי להמשיך ולפעול בשטח, סחפה אחריה עד כה כ-160 חקלאים שגילו פתיחות לנושא.
 

"בכל השדות והמטעים בהם החקלאים נזקקו לשירותים שלנו, התקנו עד כה למעלה מ-1,700 תיבות קינון של תנשמות וכ-350 תיבות לבזים", מגלה לשם. "הדורסים קיבלו וילות מוגנות בשדה ובאזורי מטעים עם גישה למזון טבעי וזמין, החקלאים, בעזרת השקעה קטנה מצידם, זוכים להגנה על התוצרת החקלאית באופן טבעי יותר. יש כאן דו-קיום מבורך".

 

מחקרים מגלים כי זוג תנשמות מחסל בשנה כ-2,000 נברנים ומכרסמים שונים. תיבות הקינון המיוחדות מאפשרות להם גם להעמיד דורות חדשים של צאצאים ולספק להם מזון בקלות יחסית. גם הבזים מצידם, מגלים נאמנות רבה לתיבות הקינון ושבים אליהן מדי שנה. לדברי לשם, ישנן תנשמות שתועדו במשך תשע שנים באותה תיבת קינון.

 

אמיר עזר

 

 
אחת המטרות העיקריות בשימוש בהדברה ביולוגית היא לנסות ולהפחית את השימוש ברעלים נגד מכרסמים. הסכנה העיקרית היא שהרעל יפגע בחיות בר, באוכלוסיות של ציפורים נודדות, יחלחל לקרקע, למפלס המים ויגיע בסופו של דבר, אל בני האדם. לשם וחבריו לפרויקט מזכירים כי מדובר בשיטת הדברה שנחשבת לחדשה למרבית מהחקלאים, ורק באמצעות הדרכה מקצועית ותחזוקת הקשר עם החקלאים, אפשר יהיה לשמור על הפרוייקט בחיים.

 

מבחינת היזמים, האתגר הבא בשנה הקרובה הוא להרחיב את המיזם בקרב חקלאים נוספים ברחבי הארץ ולהטמיע את הנושא גם במגזר הערבי, שם לדבריהם, המודעות לנושא היא מצומצמת עד אפסית. במקביל, מתבצעת גם פעילות הסברה וחינוכית רבה בקרב בתי ספר ברחבי הארץ. כמו כן, מתקיימת פעילות מחקר מדעי, שבודקת את הסיבות לכך שתיבות קינון באיזורים ובסמוך לגידולים חקלאיים מסויימים, מאוכלסות בשיעורים גבוהים ואילו אחרות נותרות שוממות. במסגרת המחקר, נבדקת גם היעילות הכלכלית של ההדברה הביולוגית לעומת ההדברה הקונבנציונלית.

 

לפרסום המיזם באינטרנט היה תפקיד מרכזי בחשיפת הנושא לציבור ולחקלאים בפרט, במהלכו תיעדה מצלמה במשך 24 ביממה את המתרחש בתיבת קינון של משפחת תנשמות עם גוזלים במגדל מים בטירת צבי, דבר שהביא לנתוני צפייה מרשימים של מאות אלפי גולשים. "כשחקלאי מגיע בערב, עייף מיום עבודה בשטח, נכנס לאינטרנט ורואה שזוג תנשמות בטירת צבי, מביא אל תיבת הקינון מכרסם כל פרק זמן קצר, הוא מבין בסופו של דבר, שהדורס המופלא הזה, יכול לפעול למענו, גם כשהוא לא שם", מסכם לשם.


פורסם לראשונה 24/12/2009 15:21

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אמיר עזר
צילום: אמיר עזר
צילום: אמיר עזר
צילום: מוטי צ'רטר
מומלצים