נחנקו למוות בחדר האטום והוכרו כחללי מלחמה

מלחמת המפרץ השנייה, היתה צפויה להתחיל בליל יום ה-17 במרץ 2003. בפועל, רק 3 לילות לאחר מכן פלשו לעיראק כוחות הקואליציה, בראשות ארצות הברית.

• אם וילדיה נספו מחנק כשישנו בחדר האטום
  

בישראל היו חששות כבדים מפני התקפות טילים מעיראק, שהתבססו על ניסיון התקפות הטילים במלחמת המפרץ הראשונה ועל איומים מפורשים של סדאם חוסיין כי ישראל תותקף. עקב כך, עוד לפני פלישת כוחות הקואליציה, הוכרז בישראל מצב חירום. כל התושבים התבקשו להכין חדרים אטומים ולשאת עמם ערכות מגן מחשש להתקפה כימית או ביולוגית.

גם בני הזוג אמינה וקייס סרסור מכפר קאסם התמלאו חרדה והכינו לעצמם ולארבעת ילדיהם הקטנים חדר אטום. בלילה שבו עמדה המלחמה להתחיל, החליטו ההורים ללון בו יחד עם ילדיהם.

הלילה היה קר וכדי לחמם את החדר האטום, הציבו בפתחו מתקן חימום על גחלים. באישון הלילה התעורר ילדם בן השלוש ויצא מן החדר. אחריו התעוררה ילדתם בת הארבע. היא הקיאה והעירה את אביה. או אז התחוורה לאב טרגדיה נוראה: אשתו וילדיו, באסם בן השתים עשרה ומוחמד בן השלוש עשרה, שכבו ללא רוח חיים.

ביהמ"ש: "לא היתה רשלנות"

המקרה המזעזע פורסם מספר שעות לאחר התרחשותו ב-ynet. אבי המשפחה, קייס סרסור, פנה לביטוח הלאומי, וביקש כי יכירו בו ובשני ילדיו שניצלו כנפגעי פעולות איבה. נציגי הביטוח הלאומי סירבו. 

"למה בכלל נכנסתם לחדר האטום", התפלאו נציגי הביטוח הלאומי, "לא הייתה בכלל אזעקה". למה חממתם את החדר בגחלים", המשיכו נציגי הביטוח הלאומי לנזוף בסרסור. "זו הרשלנות שלך שגרמה למוות ולא המלחמה".

סרסור נאלץ לפנות לבית המשפט המחוזי בתל אביב. שם יושבת וועדת ערר לנפגעי פעולות איבה, בראשות השופטת בלנש קיי. השופטת קבעה כי לא קשה לקבוע כי לקראת תחילת המלחמה, שררו בכפר קאסם פחד ומתח. לדבריה, הפחד הזה היה הגיוני, לאור ניסיון מלחמת המפרץ הראשונה, בה עיראק תקפה את ישראל בטילים.

השופטת הודתה אמנם, כי תושבי הכפר לא קיבלו המלצה להיכנס מייד לחדר האטום, אלא רק אם תשמע אזעקה. עם זאת היא ציינה, כי כאשר ישנה המלצה להכין חדר אטום, אין זה בלתי סביר ואין זה מופרך, כטענת נציגי הביטוח הלאומי, כי משפחה תחליט להיכנס ולישון בחדר האטום גם ללא אזעקה.

עוד היא ציינה, כי זה גם הדין בהבערת מתקן הגחלים: היה זה חודש קר בשנה ובני המשפחה נהגו מאז ומתמיד לישון בחדר שבו בוערת אש. בנסיבות אלה, התנהגות הורי המשפחה הייתה לדבריה, במסגרת הסביר וההגיוני.

כלומר, השופטת לא ראתה בכניסה לחדר האטום ובהבערת האש בתוכו מחדלים רשלניים, שגרמו למות האם וילדיה תוך ניתוק הקשר הסיבתי למאורעות המלחמה. "יתכן שאפשר לקבוע כי היה במעשי ההורים חוסר תשומת לב, בדרגה לא גבוהה אך לא רשלנות", ציינה בפסק הדין.

וכך לאחר מאבק של שנים, בני משפחת סרסור שנותרו בחיים, הוכרו כנפגעי מלחמת המפרץ השנייה וזכו להטבות להן זכאים נפגעי פעולות איבה. את משפחת סרסור ייצג עו"ד דורון מורל.

הכותב הוא עורך-דין המתמחה בדיני ביטוח ונזיקין