נכים ילכו, עיוורים יראו? 8 תחזיות לעשור הבא
תוחלת החיים תתארך, איברים אלקטרוניים יקימו נכים מכיסאות גלגלים, וישיבו ראייה לעיוורים, לאיידס לא יהיה חיסון והצפיפות במסדרונות בתי החולים? זו רק תחמיר. מהטכנולוגיות המדהימות ועד האכזבות שילוו אותנו בעשור הקרוב. 8 נבואות בריאות
עולם הרפואה מתפתח בקצב אדיר, עד כדי כך שגם ספרי הרפואה כבר אינם מעודכנים מרגע יציאתם לדפוס, והוצאות הספרים משיקות אתרי אינטרנט הכוללים ספרים מקוונים המתעדכנים מידי יום. בעשור האחרון חוללו מדענים
מהפיכות גדולות בכל הנוגע לאבחון ולטיפול - וגם בעשור הבא צפויים פיתוחים שיחוללו שינויים דרמטיים בכל הנוגע להצלחה בטיפול הרפואי.
בישראל עם זאת, לצד הארכת תוחלת החיים ומאמצי מחקר מתמשכים ומניבי תוצאות, נמשך גם העומס הרב על מערכת הבריאות. זו אינה מתוקצבת דיה כדי לתת שירות רפואי מספק: ההמתנה לרופאים מומחים היא ממושכת, לרופא המשפחה יש חמש דקות לחולה, המחלקות עמוסות, חדרי המיון מלאים עד אפס מקום, תורנויות הרופאים נמשכות 26 שעות ומעט מדי אחיוץ קורסות תחת המעמסה. תמונה זו של שדה קרב רפואי צפויה רק להחמיר, כשהבריאות עדיין אינה בראש סדר העדיפויות במדינה.
אז מה יהיה כאן? הנבואה אמנם ניתנה לשוטים, אך רגע לפני שמגיחה שנת 2010, בחרנו בשינויים הדרמטיים הצפויים לנו בעשור הקרוב, לטובה ולרעה - עם לא מעט אכזבה אך לצידה גם תקוות גדולות.
1. תוחלת החיים בישראל תגיע ל-85
תוחלת החיים על פני כדור הארץ הולכת ועולה וגם זו של הישראלים היא מהגבוהה בעולם: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עומדת תוחלת החיים הממוצעת של הגבר הישראלי על 78 שנים, בדומה לשוויץ, קנדה, שוודיה ואוסטרליה, אבל הרבה מעל בלגיה, ארצות הברית, פינלנד, צרפת, אירלנד הונגריה ויוון. תוחלת החיים הממוצעת של נשים בישראל עומדת על 82 שנים, בדומה לקנדה, נורבגיה, ניו זילנד ואוסטריה, ומעל ארה"ב, דנמרק, הולנד, הונגריה, יוון ועוד.
הארכת תוחלת החיים היא מגמה שתמשך גם בשנים הקרובות, הודות לפיתוחי תרופות, שיפור ביכולת הטכנולוגיה הרפואית, אבחון מוקדם של מחלות שנים לפני התפרצותן ורפואה מונעת הכוללת מודעות הולכת וגוברת לתזונה נבונה, כושר גופני, חיסונים והפסקת עישון. כך, לא מן הנמנע שבשנת 2020 תתקרב תוחלת החיים הממוצעת של הנשים לגיל 85, וזו של הגברים תחצה את גיל ה-80.
2. עוד חולים במסדרונות
הצפיפות בבתי החולים בישראל, הבאה לביטוי בעיקר בעונות החורף, צפויה רק להחמיר. צפיפות האוכלוסין בישראל ממשיכה לעלות, אולם מספר המיטות ותקנון הצוותים הרפואיים נותר בעינו כבר עשרות שנים. עשרות מחלקות בכל רחבי
הארץ עדיין מתוקננות בהתאם לשיעור האוכלוסיה הישראלית בשנות ה-60, וכך, התמונות שבהן קשישים מאושפזים במסדרונות לעיני כל צפויות להימשך.
חלק מבתי החולים מצאו לכך פתרון אלגנטי: מחלקות שונות שופצו כך שהמסדרונות נבנו באופן כזה שאינם יכולים להכיל מיטות אישפוז. אולם מצב זה יוצר מצב שבו מחלקות כאלה מתמלאות במהירות עד אפס מקום, בעוד שמחלקות אחרות קולטות חולים נוספים במסדרונות, והחולים הממתינים לאישפוז בחדר המיון נאלצים לחכות שעות ארוכות עד שתתפנה מיטה. דו"ח מבקר המדינה התריע פעמים רבות על הצפיפות האיומה בבתי החולים ועל הצוותים הרפואיים הקורסים בעומס העבודה, אולם דבר לא השתנה וספק אם ישתנה בשנים הקרובות.
3. רפואה בשלט רחוק
ה"טלרפואה" המתפתחת (שירותי אבחון מהבית) כוללת כבר היום שידור תרשים אק"ג של הלב דרך הטלפון, בדיקות לחץ דם, בדיקת תפקודי קרישה ועוד. החודש אף החל שירות חדש של צ'ט וידאו מול רופא ילדים, המייעץ ואף מעניק מרשמי תרופות בעת הצורך.
שרותים נוספים בתחום הקהילה צפויים להפחית את העומס על הפניות לבתי החולים. כבר היום משגרות קופות החולים אחיות המבצעות בדיקות וטיפולים רפואיים לחולים כרוניים, חולים סרטן מטופלים בביתם בשירות ה"הוספיס בית" המאפשר להם לסיים את חייהם בכבוד תחת השגחה רפואית, ועוד מוקדי חירום נפתחים עד חצות.
4. התפרצויות עמידות אנטיביוטיקה
בשנת 2007 נדבקו מאות חולים בחיידק קלבסיאלה העמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקות, וכ-30% מהם מתו. אין זו הפעם הראשונה בה נצפתה בישראל התפרצות של זיהומים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. בשנים האחרונות נרשמו מקרי הדבקה רבים, בין השאר: בחיידק VRE העמיד לאנטיביוטיקה רבת העוצמה ונקומיצין, בחיידק עמיד הקרוי אצינטובקטר, בחיידק סטאף אאוראוס העמיד לאנטיביוטיקה מתיצילין ובחיידק האנטרובקטר העמיד למרבית סוגי האנטיביוטיקות. מקרי הדבקה אלה נרשמו גם בארצות הברית ובמדינות מערביות באירופה.
בעיית העמידות לאנטיביוטיקה צפויה רק להחריף בשנים הקרובות. הצפיפות הרבה ביחידות לטיפול נמרץ, בשילוב השימוש הנרחב שלא לצורך באנטיביוטיקה היוצר זנים עמידים, יביא להתפתחות עוד ועוד זני חיידקים עמידים.
הבעיה המרכזית בחיידקים עמידי אנטיביוטיקה נעוצה בעובדה שחברות התרופות אינן משקיעות משאבים בפיתוח אנטיביוטיקות חדשות, וזאת מטעמים כלכליים. בשנים האחרונות פותחו רק שלוש משפחות חדשות של אנטיביוטיקה, ובהן האנטיביוטיקה לינזוליד, שנגדה כבר צצו זני חיידקים עמידים, והתרכובת דפטומיצין.
5. איידס: החיסון לא יגיע
מגיפת האיידס הפכה אמנם למחלה כרונית איתה ניתן לחיות שנים בזכות קוקטייל התרופות, אולם הנגיף ממשיך להתפשט
ולגבות את קורבנותיו, והתחזית לשנים הקרובות עגומה. מדי יום מתגלים בעולם למעלה מ-7,400 בני אדם שנדבקו בנגיף ה-HIV. מאז שנת 1981 התגלו בישראל כ-6,000 נשאים; על פי ההערכות, המספר האמיתי גבוה בהרבה.
על אף נסיונות רבים ברחבי העולם, חיסון לאיידס אינו נראה באופק ב-30 השנים הקרובות. הסיבה המרכזית לכך היא יכולתו של נגיף האיידס ליצור מוטציות רבות. כן קיימת שונות רבה בין הזנים הרבים של הנגיף ההולכים ומשתנים ברחבי העולם מידי יום. שונות זו אינה מאפשרת יצירת חיסון אחד גלובלי שיתאים לכלל החולים.
6. רגליים ביוניות לנכים
בשנת 2006 חוללו מדענים מהפיכה, כשהשתילו בגופם של שני אמריקנים זרוע מלאכותית הנעה בכוח המחשבה. זוהי זרוע אלקטרונית הדומה לזרוע אדם ויודעת לפעול כמעט כמו יד אנושית, לא רק בזכות התנועות המגוונות שביכולתה לבצע, אלא בזכות דרך הפעלתה: היא מחוברת לעצבים ושרירים בריאים שנותרו בגופו של קטוע הגפיים, ופועלת בכח המחשבה.
וכך פועלת היד: הרופאים נוטלים עצבים שעברו בזרוע, ומעבירים אותם בניתוח אל שרירי החזה. סיבי שריר אלה ממשיכים לגדול לתוך השרירים, כך שכשהמטופל חושב על סגירת היד, חלק משרירי החזה מתכווצים, האלקטרודות של היד הביונית מזהות את הפעילות בשריר החזה, ושולחות פקודה למחשב זעיר שבזרוע הביונית – לקמוץ את כף היד. כך למעשה מסוגלת היד לנוע לכל כיוון ולבצע תנועות פתיחה וסגירה.
פיתוח הזרוע הביונית היתה רק יריית הפתיחה. מומחים ברחבי העולם שוקדים על פיתוחן גם של רגליים ביוניות, שינועו אף הן בכוח המחשבה. פיתוח כזה, הצפוי בשנים הקרובות, ישפר לעין שיעור את איכות חייהם של נכים המשתמשים בכסאות גלגלים - לפי התחזיות, הן יוכלו להתהלך כבימים לפני השיתוק.
7. חיסונים חדשים
במשך שבעה חודשים המתין העולם בדריכות עד לסיום פיתוח החיסון לשפעת החזירים. למרות שזמן ההמתנה נדמה כנצח, פיתוח חיסון כזה הוא משימה קלה יחסית, שכן החיסון יוצר באופן דומה לייצור חיסוני השפעת הוותיקים. החיסון צפוי להפחית
באופן דרמטי את התחלואה ממגיפת שפעת החזירים, אינדיקציה נוספת לתרומתם האדירה של החיסונים לעולם בהכחדת מחלות ובהצלת חייהם של מיליונים.
בעוד חיסונים חדשים פותחו בשנים האחרונות כנגד פולשים אלימים כמו נגיף הרוטה הגורם לשלשולים והקאות, נגיף הפפילומה הגורם ליבלות ולסרטן צוואר הרחם והחיסון פרבנאר נגד חיידק הפנאומוקוק, נעשים נסיונות רבים לפיתוחם של חיסונים חדשים שיביאו להורדת שיעור התחלואה והתמותה ברחבי העולם.
בשורה כזו כבר הגיעה אשתקד, כשחברת נובארטיס הכריזה על סיום פיתוח חיסון חדש - MenB כנגד המנינגוקוק B, חיידק אלים במיוחד הגורם לדלקת קרום המוח, זיהום בדם ותמותה בתוך שעות. בעשור הקרוב אנו צפויים להיות עדים לפיתוחם של חיסונים חדשים שעליהם עמלים המדענים. בין ההבטחות הצפויות: חיסון לנגיף האדנו, אחד הנגיפים השכיחים ביותר הגורם לזיהומים בדרכי הנשימה, חיסון לקדחת הנילוס המערבי, חיסון חדש לאנתרקס, חיסון לחיידק השיגלה וחיסון למלריה.
8. עיוורים יוכלו לראות?
בשנים האחרונות עמלים מדענים ברחבי העולם בנסיון להחזיר את מאור עיניהם של עיוורים באמצעות עין ביונית. מדובר
במצלמה אלקטרונית המורכבת על רשתית העין או על משקפיים קטנים. מצלמה זו קולטת את קרני האור ומשדרת אותות למרכז הראייה במוח. "העין הביונית נמצאת בשלבי ניסוי מתקדמים", אומר ד"ר נדב בלפר, מומחה לרפואת עיניים מבית החולים סורוקה. "היא דורשת רזולוציה מספיק גבוהה של המצלמה הקולטת את קרני האור, וחיבור יעיל אל המוח. עד כה הטכנולוגיה הצליחה לאפשר לעיוורים לראות צלליות גסות או להבחין בין חושך לאור, כך שהדרך עדיין ארוכה עד לראייה מלאה. אולם, על פי הספרות הרפואית יש תחזית שבעשר השנים הקרובות העין הביונית תאפשר ראייה תפקודית כלשהי לעיוורים ולקויי ראייה".
