אשת השנה? רק עם משפחה

גבירותי ורבותי, לקראת 'יום האשה הבינלאומי' שוב הכריזה תנועת 'אמונה' על הענקת פרס ל'אשת השנה' על תרומה משמעותית לחברה. איזה יופי, צריך לחזק נשים, לא?! אלא שזה לא כל כך פשוט, יש תנאים מוקדמים. שימו לב, על מנת להיות מועמדת לקבלת הפרס עליך להיות "בעלת משפחה".

אני מפשפשת בזיכרוני, האם יש איזה שהוא פרס בעולם היהודי, ובעולם בכלל המוענק לגברים ומונע ממי שאין לו בת זוג או ילדים להגיש מועמדות? (פרס א.מ.ת.? פרס אביחי? פרס נובל?) אני לא נזכרת משום שפרסים אחרים אינם קושרים בין פעילות ציבורית למעמד אישי. לנשות 'אמונה' לעומת זאת, ברור שעֶרכָּה של פעילות ציבורית של נשים תלויה - לפני הכל - בבעל וילדים. למה? איך, לעזאזל, זה קשור?

נשות 'אמונה' כנראה חושבות ש"זה לא חכמה" שאשה תפעל בעולם בלי משפחה, על זה לא מגיע פרס, זה בקטנה. ה'גליק' האמיתי הוא הלהטוט הנשי, בין פעילות ציבורית לטיפול מסור/תי בילדים. ובכן נשות אמונה יקרות, להיות אשה מתקנת עולם הוא עניין ראוי כשלעצמו, מאתגר וקשה עד מאד.

אני חושבת על נשים דתיות שהן חלק מעולמי הדתי, הרוחני והערכי, נשים שתקנו עולם ולוּ היו עימנו כאן היום, לא הייתי יכולה אפילו להציע אותן כמועמדות לקבלת פרס 'אשת השנה' של 'אמונה'. הנה חלק קטן מהן:

המשוררת זלדה לא ראויה לפרס, רוממות הרוח שמעניקה שירתה לא מספיקה כי היתה חשוכת ילדים, ובכלל רבים משיריה כתבה כשהיתה אלמנה, אפילו בלי איש לצידה. הבתולה מלודמיר היתה – אבוי! – גרושה, מהנהגתה התורנית ודאי מסתייגת יו"ר 'אמונה'. ומה עם פרס של 'אמונה' לדבורה הנביאה, שהיתה גם שופטת, מצביאה ומשוררת? לא בבית ספרנו: אין לה משפחה. (אני יודעת, היא 'אשת לפידות' אולם לפידות לא היה בעלה, נא עיינו ברש"י על אתר). לשרה שנירר לא היו ילדים, היה לה המון זמן והיא הקימה את רשת 'בית יעקב'. ה'חפץ חיים' תמך בה, לא בעלה כי היא לא נישאה. אז מה, על זה מגיע פרס?? היא לא תתכבד לעלות על הבמה.

ברטה פפנהיים (אנה או. של פרויד)

היתה יהודיה וייקית מופלאה, שהקימה את המקלט הראשון לנערות בסיכון בגרמניה. טובות בנותינו לומדות עבודה סוציאלית, דיסציפלינה שפפנהיים פיתחה. היא לא נישאה מעולם, סניף 'אמונה' בגרמניה לא היה ממליץ עליה, למרות ששמרה מצוות.

וכנראה הן תוהות שם בועדת הפרס של 'אמונה' גם אודות נחמה ליבוביץ': מה החכמה בכל תורתה, אם לא חנן אותה ריבונו של עולם בילדים? נדמה לי שהבהרתי את הנקודה.

אני מציעה שארגון 'אמונה' יכריז קבל עם ועולם, את מה שמובלע למעשה בתנאי הסף של הפרס: אשה דתית, אין משמעות למעשיך, ולתרומתך לחברה ולקהילה אם אינך אשת-איש ואֵם. זה מקומֵם.

נ.ב. מצד שני, אם את 'בעלת משפחה' כלומר אמא עובדת הכורעת תחת עומס הזמיני את 'אמונה' לתרום לפתרון אמיתי למצוקה הקשה הזו: שיתוף אמיתי בין בני זוג בטיפול בילדים, ותעזבו את הפרס.