לא רוצים 'רק לשרוד'? תתחילו לחסוך עכשיו
טענות רבות נשמעות על חוסר היכולת לחסוך והצורך להמתין לשלב שבו תגדל המשכורת ותאפשר לעשות זאת. אולם כדאי לדעת כבר כעת, שחיסכון שנתי או חודשי קטן, יצמח ויאפשר לנו להגשים חלומות ולשלוט בחיים הפיננסיים שלנו. לא כדאי להמתין
אחת הטענות שאנו מעלים כדי להצדיק את העובדה שאנחנו לא חוסכים, היא: "אתחיל לחסוך כשארוויח יותר, כשאקבל העלאה". לאורך השנים כמנהלם של צעירים רבים שנקלטו לעבודה מיד לאחר הטיול הגדול או הלימודים, נאלצתי להתמודד לא אחת עם האמירה: "אני רוצה שיישאר לי נטו גדול ככל האפשר. אני לא רוצה להתחיל להפריש כעת לפנסיה או לקרן ההשתלמות".
על פניו העמדה הזו היא מהות היותנו צעירים. כל החיים לפנינו. עלינו לחיות את הרגע וליהנות רגע לפני שנשקע במחויבויות של נישואין, משכנתא וילדים. אולם ממש כמו בהפיכת הוצאות "בלתי צפויות" לצפויות בשלב שבו אנחנו כבר שקועים עד צוואר במחויבויות, התנהלות פיננסית הצופה את העתיד מחייבת גם את הצעירים להפריש לחיסכון כבר בתחילת דרכם בשוק העבודה.
אם נתבונן בהם מקרוב, בצעירים, נראה כי היכולת לחסוך קיימת בהם. ראו כיצד הם עובדים וחוסכים לטווח הקצר - לטיול הגדול או ללימודים. ואחרי שהם חוזרים, חלקם ממשיכים וחוסכים שוב, לטיול הגדול הבא וחוזר חלילה עד שנות העשרים המאוחרות, בעוד ההורים תולים בהם מבטים מודאגים של "מתי תתיישבו ותתחילו את החיים?".
ברצוני להראות כיצד חיסכון שנתי או חודשי קטן, יצמח ויאפשר לנו להגשים חלומות ולשלוט בחיים הפיננסיים שלנו.
חושבים קצר ומתנהגים ארוך
הנה דברים שאמר חנה פרי-זן, הממונה על החטיבה לניהול נכסי לקוחות בבנק הפועלים, עם ההשקה המחודשת של תוכניות 'דן חסכן' בבנק: "החוסכים חושבים קצר ומתנהגים ארוך, כלומר מתמקדים בעיקר בהשקעות לתקופות של עד חודש, אבל בפועל חלק ניכר מהלקוחות מתמידים בהפקדה הזו לטווח ארוך. הגדלת מרכיב החיסכון ארוך-הטווח יכולה להגדיל באופן משמעותי את התשואה ללקוח" - להגדיל את החיסכון והרווחים שלנו.
תשואה זו מבוססת על מושג יסוד שכולנו מכירים – ריבית דריבית שהיא שיטה של הצטברות ותשלום ריבית, שבה הריבית מתווספת לקרן, כדי להשיג יתרה חדשה בפועל. או במילים אחרות: על הסכום המקורי מתווספת ריבית על הקרן (ריבית פשוטה), והתוצאה משמשת כבסיס לצבירה או לתשלום הריבית הבאה. אנחנו מכירים את המושג, ואפילו את ערכו, אולם ההתנהגות שלנו בתחום החיסכון והתכנון לעתיד לא תמיד נותנת ביטוי להיכרות זו.
בואו נבחן מקרוב כמה דוגמאות שימחישו את ההישגים של תחילת החיסכון בשלב המוקדם ביותר בחיים ולטווח ארוך. ניקח לדוגמא, שני צעירים, האחד מתחיל לחסוך בשנתו ה-21 (חוסך א') והשני (חוסך ב') דוחה את החיסכון עשר שנים ומתחיל לחסוך בשנתו ה-31.
נניח ששניהם מפקידים סכום חד פעמי שווה של 1,000 שקל בתחילת דרכם, ואינם מוסיפים על סכום זה דבר במהלך השנים. השניים גם מקבלים אותה ריבית שנתית של 8%, שהיא פחות מהתשואה השנתית הממוצעת הריאלית של שוק המניות בת"א ב-30 השנים האחרונות. ראו כיצד ייראו חסכונותיהם לאחר 35 שנים:
| שנה | חוסך א' | חוסך ב' |
| 2010 | 1,000 | - |
| 2015 | 1,469 | - |
| 2020 | 2,159 | 1,000 |
| 2025 | 3,172 | 1,469 |
| 2030 | 4,661 | 2,159 |
| 2035 | 6,848 | 3,172 |
| 2040 | 10,063 | 4,661 |
| 2045 | 14,785 | 6,848 |
| שנה | חוסך א' | חוסך ב' |
| 2010 | 1,000 | - |
| 2015 | 1,345 | - |
| 2020 | 1,808 | 1,000 |
| 2025 | 2,431 | 1,469 |
| 2030 | 3,268 | 2,159 |
| 2035 | 4,394 | 3,172 |
| 2040 | 5,908 | 4,661 |
| 2045 | 7,944 | 6,848 |
עכשיו בואו נראה כיצד ייראו חסכונותיהם אם, האחד, יתחיל לחסוך בשנת 2010 ויחסוך מדי שנה 1,000 שקל למשך עשר שנים בלבד; ומשנת 2020 יפסיק להפריש לחיסכון מדי שנה, אך יניח לכסף להמשיך ולצבור ריבית. חברו לעומת זאת יתחיל לחסוך רק בשנת 2020 וימשיך להפריש לחיסכון 1,000 שקל מדי שנה עד שנת 2045. כך ייראו החסכונות שלהם, כשהריבית על החסכון של שניהם קבועה - 8% בשנה:
| שנה | חוסך א' | חוסך ב' |
| 2010 | 1,000 | - |
| 2015 | 7,336 | - |
| 2020 | 15,645 | 1,000 |
| 2025 | 22,988 | 7,336 |
| 2030 | 33,777 | 16,645 |
| 2035 | 49,630 | 30,324 |
| 2040 | 72,923 | 50,423 |
| 2045 | 107,148 | 79,954 |
למרות שחוסך א', הפריש לחיסכון 1,000 שקל מדי שנה למשך 10 שנים בלבד, ובסה"כ הפריש מהכנסותיו 10,000 שקל בלבד במשך 35 שנים, בעוד חברו הפריש 25 אלף שקל במשך 25 שנים, יתרון תחילת החיסכון בשלב מוקדם ברור מהטבלה. לחוסך א' 34% יותר חיסכון בתום התקופה או בשקלים: 27,193 יותר. בריבית נמוכה מ-6% בשנה, יהיה לחוסך ב' יותר כסף בתום 25 שנות החיסכון שלו.
כעת בואו נוסיף לטבלה חוסך ג', שמתחיל לחסוך בשנת 2010 וממשיך להפריש לחיסכון 1,000 שקל מדי שנה במשך 35 שנים ונראה מה יקרה לכספו בריבית שנתית של 8%:
| שנה | חוסך א' | חוסך ב' | חוסך ג' |
| 2010 | 1,000 | - | 1,000 |
| 2015 | 7,336 | - | 7,336 |
| 2020 | 15,645 | 1,000 | 16,645 |
| 2025 | 22,988 | 7,336 | 30,324 |
| 2030 | 33,777 | 16,645 | 50,423 |
| 2035 | 49,630 | 30,324 | 79,954 |
| 2040 | 72,923 | 50,423 | 123,346 |
| 2045 | 107,148 | 79,954 | 187,102 |
לחוסך ג' יש יותר מפי 2 חיסכון מחוסך ב' שהחל לחסוך 10 שנים אחריו והוא כעת בן 55 בלבד. אם הייתי משתמש בדוגמא בחיסכון של 10,000 שקל בשנה, אזי לחוסך ג' היו בגיל 55, 1,871,020 שקל מחיסכון של פחות מ-1,000 שקל בחודש.
גם מצבו של חוסך א' היה טוב מאוד בהתחשב בעובדה שהוא חסך בשנות העשרים לחייו בלבד ונמנע מלהפריש לחיסכון משנות השלושים ואילך - בדרך כלל השנים בהן אנו שקועים במימון חיי המשפחה השוטפים שלנו.
הדוגמא החותמת את הכתבה תהיה זו המבוססת על תוכנית חיסכון הנפתחת בשנת 2010 לתינוק שנולד. התשואה בדוגמא על תוכנית חיסכון בה מופקדים 300 שקל בחודש למשך 10 שנים עומדת על 3% לשנה. בתום 10 השנים הראשונות לחייו של הילד יהיו בקופתו 42 אלף שקל. סכום זה ייסגר למשך 25 שנים נוספות בריבית של 8% בשנה. כך ייראה החיסכון לאורך השנים:
| שנה | חיסכון |
| 2020 | 42,000 |
| 2025 | 61,711 |
| 2030 | 90,674 |
| 2035 | 133,231 |
| 2040 | 195,760 |
| 2045 | 287,635 |
בשנת 2035, בהיות התינוק של שנת 2010 בן 25, יעמדו לרשותו 133,231 שקל. בשנת 2045, בהיותו בן 35, אם לא נגע בכספי החיסכון עד אז, יעמדו לרשותו 287,635 שקל והכל החל בחיסכון של 300 שקל בחודש.
בריבית של 6.1% תיראה טבלת החיסכון של התינוק שגדל כך:
| שנה | חיסכון |
| 2020 | 42,000 |
| 2025 | 56,471 |
| 2030 | 75,928 |
| 2035 | 102,089 |
| 2040 | 137,264 |
| 2045 | 184,558 |
המשמעות של הנתונים הללו היא שהיכולת לתכנן את עתידנו הפיננסי מצויה בידינו. אם נתחיל ליישם את עיקרון ה-75% בשלב מוקדם בחיינו, נימצא ערוכים להוצאות הצפויות והבלתי צפויות בעתידנו ובעתידם של ילדינו מבלי שנצטרך לחוש כל העת שאנחנו רק שורדים. הטבלאות הללו אינן דורשות מאיתנו להיות בוגרי תואר שני במינהל עסקים או רואי חשבון. מדובר בטבלאות אקסל פשוטות, שבעזרתן אפשר לבחון כל החלטה לחיסכון ולראות איך היא מתפתחת על פני השנים. והכלל – לעולם לא מוקדם מדי להתחיל.
הכותב הוא מנכ"ל חברת My Control העוסקת בהדרכה וייעוץ כלכלי לפרט ולמשפחה
לפנייה לכתב/ת 
