העשור היהודי: יותר התבוללות, פחות הזדהות
רוב עם הבחירה אינו חי בארצו - מתוך בחירה, אבל בעוד שני עשורים מרכז הכובד היהודי יעבור לישראל. בינתיים, 75% מיהודי ברית המועצות לשעבר מתבוללים, וכך גם 55% מיהודי ארצות הברית. 2010 - תמונת מצב דמוגרפית
העם היהודי בעשור הראשון של האלף השלישי: כמעט 3,000 שנים אחרי שהוצאו בכוח ראשוני היהודים מארצם, רוב עם הבחירה אינו חי בארצו מתוך בחירה. בעולם חיים כיום 13.3 מיליון יהודים, בכ-100 מדינות שונות בעולם. רק 41% מהם חיים בארץ. מספר די דומה של יהודים חי בארצות הברית (40%). ואולם, על פי הערכות, בעוד שני עשורים יחסי הכוחות ישתנו - ומרכז הכובד היהודי יהיה בישראל. אז צפויים לחיות פה כמחצית מיהודי העולם.
בסוף העשור הראשון של האלף השלישי, העם היהודי שבגולה אינו דומה לעם שישב על נהרות בבל ובכה כשנזכר בציון. היום הוא בוכה יותר בקלות כשהוא נזכר בדרמה אמריקנית שראה אתמול בטלוויזיה. ואת הדרמה הזאת יש מצב שהוא ראה עם בן זוג שאינו יהודי, כפי שמראים אחוזי ההתבוללות העולים בהתמדה מאז תחילת המאה הקודמת. במקביל, אחוזי ההזדהות שלהם עם ארץ הקודש הולכים ויורדים.
חינוך יהודי ברוסיה (צילום: ישראל ברדוגו)
מה שמתקבל משני הגרפים ההפוכים האלה הן קהילות עם שוליים פרומים וזהות שאינה קשורה בהכרח ל-DNA היהודי שלהם, אלא יותר למציאות שבה הם חיים. יחסם העתידי ליהדות ולמדינת ישראל יותר תלוי במצב הפוליטי, מאשר בזהות האישית שלהם.
כמה מתבוללים, ואיפה?
"בכל המדינות בעולם אחוז נישואי חוץ של יהודים נמצא בקו העלייה", מסביר ל-ynet פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה, מומחה לדמוגרפיה של הקהילות היהודיות בעולם וראש הקתדרה ע"ש שלמה
ארגוב ליחסי ישראל-תפוצות באוניברסיטה העברית. "עם זאת, ישנם הבדלים משמעותיים בין הקהילות היהודיות במדינות שונות. כיום, השיעור הגבוה ביותר של נישואי חוץ נמצא ברפובליקות של ברית המועצות - שם יותר מ-75% מהיהודים נישאים עם לא-יהודים. בארצות הברית הנתונים עומדים על קרוב ל-55%, בצרפת ואנגליה מעל ל-40%, בקנדה כ-35%, באוסטרליה כ-25%, ובמקסיקו אולי 10%.
"הסבר חשוב להבדלים אלה מצוי מצד אחד, בעוצמת הזהות היהודית המוקנית - בין היתר - דרך מערכות החינוך היהודי, ומצד שני במידה הקיימת של שילוב קבוצות אתניות בחברת הרוב של המדינה. מבין שתי הסיבות, אין ספק שהפתיחות של חברת הרוב, כשמהצד היהודי קיימת שאיפה לשילוב ולעלייה חברתית, כרוכה בלא-מעט ויתורים על מאפיינים ייחודים בסגנון החיים, ובסופו של דבר גם במערכת הערכית הבסיסית. אולם אסור להיגרר להכללות: הציבור היהודי מורכב משכבות שונות שנמצאות על סקאלה שבצידה האחד אלו ששומרים על מערכת אמונית והתנהגותית יהודית ייחודית, ובצידה השני אלו שכלל לא מעוניינים להשתייך לזרם הזיכרון, התרבות וההיסטוריה של משפחות המוצא שלהם".
שליחי הסוכנות בדרום אפריקה. קהילות יעלמו?
בכנס הרצליה לפני יותר משנה התריע פרופ' יחזקאל דרור, נשיא המכון לתכנון מדיניות העם היהודי, על הניתוק המתגבר בין יהודי התפוצות ליהודים בישראל וטען שחויית ומשמעות החיים של להיות יהודי בישראל שונה מאוד מזו שבתפוצות. הוא קרא לשינויים רדיקליים, בהם שינוי הנחות מקובלות - כגון תפישת ישראל כמדינת הליבה של העם היהודי וירושלים כבירתו.
מצא את ההבדלים
למרות האמירה הכוללנית על התרחקות מסוימת של יהדות התפוצות ממדינת ישראל, יש להבין שהתמונה מורכבת. מחד גיסא, יש המתריעים על ההתרחקות, אך מאידך גיסא גופים רבים פועלים לשמר את הקשר בין שתי הקהילות. גופים דתיים וחברתיים מישראל וארצות הברית פועלים במרץ לשמור על אש הזיקה היהודית, והתוצאה היא שהקהילות שמשמרות זיקה לעם היהודי ולארץ מאבדות את ייחודן אחת מול השנייה.
כנס הקהילות היהודיות בארה"ב (צילום: דיאנה זינקלר)
"בתפוצות ניכר תהליך של הידמות בין הקהילות", מסביר דלה-פרגולה, "בעוד שבעבר היו הבדלים ניכרים בין יהודים במדינות שונות, עכשיו ההבדלים האלה אט-אט נעלמים. גורם כמו חב"ד נמצא היום בכל מקום. כן ניכרות השפעת הג'וינט, התנועה הקונסרבטיבית והתנועה הרפורמית במזרח אירופה ובאמריקה הלטינית, ובאותה המידה ניכרת הנוכחות של ש"ס, של הסוכנות ושל גורמים ישראלים אחרים. גם באירופה המערבית, למרות השאיפה לעצמאות ארגונית וזהותית יהודית במסגרת האיחוד האירופי, הגורמים המשפיעים ביותר על אופי ההזדמנויות היהודיות הממשיות ביום-יום - שורשיהם בעיקר באמריקה ובישראל".
ובכל זאת, תופעה כזו אולי מבטיחה שהאבולוציה הקהילתית לא תביא להעלמותן של קהילות יהודיות, גם אם תדלדלנה.
"בדרך כלל אין תופעה כזו של 'היעלמות קהילה יהודית', אם לא דרך הגירה של כל השייכים לה, כפי שקרה במקרים ידועים לאורך ההיסטוריה, לרבות במאה ה-20. יש מקרים בודדים של קהילות קטנות שנעלמו, ביום שאחרון בניה נפטר. הנוכחות של יהודים במדינות השונות משקפת את ההיסטוריה, כלומר את נוכחותם של יהודים בעבר באותו המקום בקנה מידה כזה או אחר, ובמידה משמעותית ביותר מושפעת על-ידי הגורמים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים היוצרים תנאי חיים חיוביים או שליליים לקולקטיב היהודי.
"יהודים הם בדרך כלל חברי קהילה בעלי השכלה גבוהה וזקוקים לפרנסתם למסגרת אנושית ומוסדית מתאימה. זה מסביר מדוע הרוב המכריע של היהודים נמצאים היום ב-38 המדינות המפותחות ביותר בעולם (מתוך כ-200), כולל ישראל שנמצאת במקום ה-23. שינויים בתשתית המדינות גררו ויגררו בעתיד שינוי במפה הגיאוגרפית של יהודי העולם".
למעשה, העם היהודי, ששרד לא מעט תהפוכות פוליטיות, עדיין תלוי בהן
"חלק מאוד משמעותי של העתיד היהודי תלוי בגורמים המאקרו-פוליטיים, לרבות התפתחויות במזרח התיכון. ברור שיהיו גם השלכות שקשורות למאבק התרבויות המסתמן בין ארצות הברית, חלקים אחרים של המערב, האיסלאם הפונדמנטליסטי וכוחות עולים אחרים בעיקר באסיה כמו סין והודו. למעשה, השאלה לגבי יהדות התפוצות תלויה מאוד בתנאים חברתיים ופוליטיים בארצות בהן הם נמצאים. אם המצב הוא רגוע, הנטייה
להידמות לאוכלוסיה המקומית תתחזק. אבל אם יהיו לחצים מבחוץ, כמו שקורה בשנים האחרונות בצרפת, הזהות היהודית תתחזק.
"במקביל, חלקה של מדינת ישראל מתוך כלל העם היהודי ילך ויגדל כתוצאה מתהליכים דמוגרפיים, אולם במקביל לכך, חלקה של האוכלוסייה היהודית בארץ הולך ומצטמצם כתוצאה של אותם תהליכים. התמורות האלה יקבעו במידה רבה את מקומה בעולם ואת אופייה היהודי של החברה הישראלית. יצטרכו למצוא פיתרון הוגן לבעיית המעמד (והגיור) של למעלה מ-300 אלף עולים שאינם רשומים כיהודים. נישואים אזרחיים של אלה עם יהודים ישראלים אחרים נחשבים היום, לפחות מבחינה טכנית, כ"נישואי חוץ", ואחוזם עוד יגדל בעתיד, לרבות אם תהיה התאוששות בעלייה הנמצאת היות ברמות הנמוכות שלה. המציאות של העולם היהודי בסוף העשור הראשון מחייבת חשיבה מעמיקה והתמודדות של קובעי המדיניות עם תהליכים לא פשוטים, שישפיעו על עתיד היהודים בארץ ובעולם".
