"העלאת הריבית מאותתת על פחד מאינפלציה"

"העלאה שנייה ברציפות של הריבית עשויה לאותת על שינוי מדיניות, על שינוי סדרי עדיפויות, על פחד אמיתי מאינפלציה, על מתווה קיצוני יותר של העלאות ולא הייתי בטוח שבנק ישראל כבר מוכן לזה", כך מסר אמש (ב') אמיר כהנוביץ', כלכלן המאקרו של כלל פיננסים, בתגובה להחלטת בנק ישראל להעלות את ריבית ינואר, זה החודש השני ברציפות, לרמה של 1.25%.

לדברי כהנוביץ', בין הסיבות שדחפו להעלאת הריבית ניתן למנות את העליה המהירה יחסית במחירי הנכסים (נדל"ן, ניירות ערך), התייצבות שיעור האבטלה בישראל ובארה"ב, ציפיות אינפלציוניות גבוהות לשנים הבאות, התאוששות כלכלית, הורדת אי הוודאות במשק, החלשות השקל בין החודשים ספטמבר עד נובמבר מול רוב המטבעות בעולם, עליית מחירי הסחורות בהן בולטת עליית מחירי המזון והתגברות הצפי להקדמת העלאת הריבית בארה"ב מאוגוסט ליוני.

"בסקירתו כותב כהנוביץ', כי האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים לא עומדת ביעד הממשלה (שנקבע על 1%-3%) ומגיעה לרמה של 3.8%, "אך את בנק ישראל לא מעניין מה היה אלא מה יהיה. גם עם הציפיות לעתיד הקרוב אין לו בעיה, כשהאינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הבאים מגולמת ל- 2.4%.

"עם זאת, הוא מתחיל לראות בעיה בשנים שלאחר מכן ובמיוחד ב-2011 אז מגולמת האינפלציה לעלות מעל ל-3% - הגבול העליון של בנק ישראל. להערכתנו, האינפלציה אף תעבור את יעד בנק ישראל כבר ב-2010 ותגיע ל-3.1%. אנחנו יודעים שאינפלציה נראית קלה לשליטה כשהיא נמוכה, אך כשהיא פורצת זה כבר עסק לא פשוט בכלל, לכן, טוב עשה בנק ישראל שהעלה את הריבית פעם נוספת".

כהנוביץ מוסיף, כי "בין הגורמים שילחצו על האינפלציה יהיו החזרה לעליית מחירי הסחורות בעולם, העלייה החדה בכמות הכסף הנזיל, עליית הביקושים, העלאות השכר הצפויות שיתחילו ב-2010 לאחר שנדחו במהלך המשבר וכעת גם העלאות מחירים כפויות מצד הממשלה, בניהן עליית מחירי המים עליית מחירי הארנונה, ביטוחי האופנועים וכדומה".

"אנו מאמינים כי העלאת הריבית נדרשה, אף כי ממש לא היינו בטוחים שלבנק ישראל יהיה את האומץ לעשות אותה.

אנו מעריכים כי בנק ישראל יותיר את הריבית לפברואר 2010 על-1.25% ומעריכים כי עד לסוף 2010 זאת עשויה להגיע אף ל-3%".

גוזלן: התמקדות במחירי הנכסים כלקח מהמשבר

אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, רפי גוזלן, מסר בתגובה להעלאת הריבית כי מדובר ב"החלטה נכונה. שילוב של אינפלציה גבוהה בשנה האחרונה וציפיות גבוהות לאינפלציה הוא מסוכן ולכן טוב שכך פעל הבנק.

גוזלן הוסיף, כי "אין שינוי בכללי המשחק. הבנק ימשיך בהתאמה הדרגתית של הריבית למצב המשק ויוציא בהדרגה את הריבית הריאלית מהטריטוריה השלילית". לדבריו, ההחלטה היא "רמז ראשון לכך שהמדיניות המוניטארית לא תתמקד רק במדד המחירים לצרכן אלא גם במחירי הנכסים - לקח מהמשבר הגלובלי החריף".

יאול: זחילה הדרגתית עדיפה על תנודות חדות

עידן יאול, ראש תחום אג"ח בתמיר פישמן, מסר: "אנו מברכים על החלטתו של נגיד בנק ישראל המנווט את הכלכלה המקומית באחריות ומקצועיות. למרות שכפעילים בשוק ההון בדרך כלל נרתע מתהליך של העלאת ריבית, אנו בהחלט מעדיפים זחילה הדרגתית של הריבית וספיגת הנזילות מהשווקים באופן מתון מתנודות חדות של הריבית כפי שאירע בעבר".

בנוגע להשפעה הצפויה על שוק האג"ח, בדגש על האג"ח הממשלתי, העריך יאול כי "מגמת העלאות הריבית תומכת באפיק השקלי על פני האפיק הצמוד בייחוד לאור ציפיות האינפלציה הגבוהות הגלומות בשוק ההון הנמצאות בקצה העליון של יעד בנק ישראל. אנו מעריכים כי האג"ח הממשלתי הצמוד לטווח קצר-בינוני ( עד 5 שנים ) צפוי להיסחר במגמה שלילית כתוצאה מהשילוב בין ירידה באינפלציה הגלומה והחשש מפני המשך העלאות הריבית".