עובדים זרים בהסתדרות: "לא ידענו שיש זכויות"

האם העובדים הזרים ייענו ליד המושטת מצד ההסתדרות? אחרי שבית הנבחרים של ארגון העובדים החליט לאפשר הצטרפותם של עובדים זרים כחברים שווי זכויות, מתברר כי כעת יש להפנות משאבים להסברת המהלך עבור מי שעתידים ליהנות ממנו. בנוסף, טוענים בארגון "קו לעובד" כי לא מדובר בהחלטה שנובעת רק מסיבה ערכית, אלא גם ממניע כלכלי מובהק.

בית נבחרי ההסתדרות תיקן אתמול (ב') את הסעיף בחוקת הארגון שהגביל עד עתה את החברות לעובדים תושבי ישראל בלבד. התיקון תואם את האמנות הבינלאומיות שעליהן חתומה ישראל וההחלטה תיכנס לתוקף באחד במרס 2010.

נראה כי הבשורה החדשה רחוקה מלחלחל לשטח. לילה לימבו (29) עובדת זרה מנפאל גרה בישראל כבר חמש שנים באופן חוקי. "בכלל לא שמעתי על השינוי המדובר ולא ידעתי שיש לי זכויות", אמרה שיחה עם ynet. "לי יש מזל כי המעסיקים שלי דואגים לי. אני מטפלת באשה שהמשפחה שלה מתייחסת אליי יפה, אבל עדיין יש יותר מידי בלאגן".

אם לשפוט לפי דבריה של לימבו, להסתדרות תהיה עבודה לא מעטה בתחום לאחר הצטרפות העובדים: "אנחנו לא מקבלים חופשות בחגים הנפאליים ואצל החברות שלי המצב הרבה יותר גרוע. הן לא תמיד מקבלות את הכסף מהמעסיקים שלהם, לא תמיד משלמים להן בזמן, לא נותנים ימי חופש והכי גרוע - מכריחים אותן לנקות את הבית למרות שהעבודה שלהם מוגדרת כטיפול בקשיש".

"אני לא יודעת מה זה החוק הזה, אבל מקווה שזה יעזור לנו", מסכמת לימבו, שמן הסתם לא גדלה על מורשתם של ברל כצנלסון  ו יצחק טבנקין.

אורבאשי מירולה (47), עובדת חוקית אזרחית נפאל, שמעה על השינוי, אך סיפרה ל-ynet כי טרם התוודעה למהותו.  "אני יודעת שכל עובד כאן מקבל זכויות", אמרה. "אני לא יודעת בדיוק מה אני צריכה לדרוש אבל אני שמחה שיש חוק שמתחשב בעובדים הזרים. אנחנו חוקיים כאן בארץ ומגיע לנו שיתייחסו אלינו כמו לכל עובד אחר".

אורבאשי מטפלת גם היא בקשישה וטוענת כי מעסיקיה הוגנים. "מתייחסים אליי יפה, אבל זה לא ככה אצל כולם. יש לי חברים שצריכים לריב בשביל לקבל את הכסף שלהם. אני מקווה שהחוק הזה יעזור, זה בהחלט נותן תקווה".

מנוע כלכלי לארגון העובדים

בצד מה שנראה כהחלטה חיובית, נשמעים קולות המפקפקים במניעים שהביאו למהלך. חנה זוהר, מנהלת "הקו לעובד", ארגון המגן על זכויותיהם של עובדים חלשים, מרוצה מהשינוי בחוקה: "אני שמחה על החוק שעבר היום כי אני חושבת שזה היה כתם לעובדים כולם שהחריגו אנשים שהם תושבים. סוף סוף ההסתדרות הבינה שהיא לא יכולה להחריג אנשים כי צריכה להיות סולידריות בין עובדים".

עם זאת, אמרה זוהר בשיחה עם ynet "ברור שהסיבה שההסתדרות עושה זאת היא כי יש לה תחרות מארגון אחר - 'כוח לעובדים', שהוא איגוד חדש שזכה להכרה משפטית ופועל מזה תקופה כדי לעגן ולאגד את העובדים הנפאלים המועסקים בארץ. כנראה שזו הסיבה שההסתדרות הבינה סוף סוף שהיא צריכה לשנות את החוקה שלה, שהייתה גזענית".

זוהר טענה עוד כי יש פן כלכלי משמעותי להחלטה. "כשעושים הסכם קיבוצי בשם עובדים אז מקבלים דמי ארגון. דמי ארגון מהמון עובדים זה הרבה כסף - זו משוואה פשוטה". לטענת זוהר, שינוי החוקה לא מספק משני טעמים - מדוע היא תקפה רק לעובדים החוקיים והאם באמת תפעל ההסתדרות לארגן את העובדים יחד?

"למה רק עובדים חוקיים? מה זה עניינם אם העובד חוקי או לא? העניין היחיד שלהם זה אם הוא עובד או לא עובד, גם אם השהות לא חוקית, העבודה היא חוקית",

טוענת זוהר ומוסיפה: "אם הם לא יארגנו את העובדים אז הם רק השתמשו בזה כדי להרוויח על חשבונם. צריך לארגן אותם ככוח מלמטה".

מנגד, בהסתדרות דוחים את טענותיה של זוהר. דפנה כהן ממערך הדוברות של הארגון טענה כי "עצם העובדה ששינוי החוקה מתייחס רק לעובדים החוקיים מעודד את המעסיקים להעסיק באופן חוקי בלבד וכך תואם את האמנות הבינלאומיות ואת מדיניות הממשלה בהחלטתה לצמצום מספר העובדים הזרים".

"השינוי בחוקה ייכנס לתוקפו רק במארס ולא בכדי", הסבירה כהן. "כל הרעיון הוא שלהסתדרות יהיה זמן להיערך לכך, ליידע את העובדים על ידי כל המרחבים בארץ ולארגן אותם. אני מזכירה שהחברות בהסתדרות היא וולונטרית, היא למען העובד וכל עובד זר שיחוש שהמעסיק מתעמר בזכויותיו יוכל לפנות אלינו ולקבל את כל הזכויות".

מההסתדרות נמסר עוד בתגובה: "חלק ניכר מזכות קיומה הציבורי והכלכלי של חנה זוהר והארגון 'קו לעובד' תלויים גם בטיפול בעובדים הזרים. אנו מבינים שברגע שההסתדרות שינתה את חוקתה ומאפשרת לעובדים הזרים להפוך לחברים מן המניין, חנה זוהר מבינה שהארגון שלה מאבד במידה רבה את זכות קיומו. לכן התגובה של חנה זוהר אינה עניינית. צר לנו שבמקום שעמדתה תיקבע על פי אינטרסים אמיתיים של העובדים הזרים, היא נקבעת על פי האינטרסים האישיים הצרים שלה ושל הארגון אותו היא מייצגת".