המבקר: לשקול מחדש את העלאת תעריפי המים

• הכנסת אישרה: מס הבצורת יוקפא
• סוכם: מס הבצורת יוקפא אך המים יתייקרו
• פעילי חד"ש נגד ייקור המים: מים לא רק לעשירים
  

המבקר אמר בהצגת הדו"ח בפני הוועדה, כי ניתן לסכם את קביעתו במשפט: "סוגיית תעריפי המים מצריכה עדיין בירורים ובדיקות מעמיקות על מנת למצות את תהליך קבלת ההחלטות במלואו, זאת לאור הפגיעה הקשה האפשרית בחלקים נרחבים של אוכלוסיות חלשות בחברה ולאור הטענות והנימוקים החדשים שעלו בנושא זה בוועדה לביקורת המדינה".

עוד אמר המבקר הבוקר, כי התייחסות הוועדה לדו"ח צריכה להתבטא בדרישה לתקן את העיוות שנעשה בתהליך קבלת ההחלטות.

יצויין כי חוות הדעת של המבקר עומדת בניגוד למסקנות הביניים של ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים, שמונתה אף היא על ידי הוועדה לביקורת המדינה, ושקבעה בדו"ח שפורסם באחרונה כי יש מקום להעלאת תעריפי המים וגם למס הבצורת.

מבקר המדינה וח"כ חסון בישיבה

בדו"ח קובע המבקר: "בהיות המים מוצר קיומי לכל תושב במדינה, העלאה בשיעור ניכר של תעריפי המים עלולה לפגוע בצורה קשה באוכלוסיות מעוטות יכולת וחלשות בחברה. מן הראוי שהחלטות בדבר העלאת תעריפי המים יתקבלו לאחר שווידאו כי נערכה בדיקה יסודית של הנתונים ומרכיבי התעריף, לאחר גיבוש תוכנית אב ולוחות זמנים לסגירת פערי העבר".

עוד מתריע המבקר: "רק שניים מתוך שמונת החברים במועצת רשות המים הם נציגי ציבור ומספרם מועט ביחס לנציגי הממשלה במועצה הממשלתית. היחס הזה עלול לפגוע באיזון שבין האינטרסים של הציבור לבין אלה של הממשלה, ולהגביל את יכולת נציגי הציבור להשפיע על החלטות מועצת רשות המים באופן משמעותי".

"נטל פיגורי ההשקעות יוטל על הצרכנים"

המבקר מסתמך על פסיקת בית המשפט העליון בנושא אחר שקבעה את העיקרון ש"אילוצי תקציב (של הממשלה) אינם קולב שניתן לתלות עליו כל אי עשייה מצד רשויות הציבור". הוא קובע זאת לאחר שבדק ומצא כי תעריפי המים החדשים אמורים לממן, בין היתר, את נטל פיגורי ההשקעה הממשלתית בתשתיות המים במשך השנים, והבעיות הרבות שבתחום אספקת המים שטרם באו על פתרונן, לרבות חוסר היעילות שבהקמת תאגידי מים במספר העולה על הנדרש.

המבקר קובע כי מהבדיקה שערך אכן מסתמנים ממצאים שמעלים שאלות כבדות משקל באשר לכמה ממרכיבי התעריף החדש. "יתר על כן - נראה כי ההתייקרות שתעלה על 40% לא תהיה סוף פסוק וצפויות בהמשך העמסות ניכרות נוספות על התעריף. מדובר בשינוי מדיניות לפיה כל עלות המים, ובכללה נשיאה בנטל פיגורי ההשקעות בעבר, יוטל בעיקר על כלל הצרכנים הביתיים".

המבקר רומז על הצורך בהחזרת הפיקוח של הכנסת על קביעת המדיניות של הממשלה, במיוחד כשמדובר בשינוי המדיניות לגבי מימון עלויות המים. המבקר חולק על יישום הממשלה של הכלל הכלכלי שנקבע בחוק תאגידי מים וביוב לפני 8 שנים, לפיו יש ליצור זיקה ישירה בין צריכת המים לעלותם בפועל, מה שאמור להביא להתייעלות ראויה.

המבקר קובע בהקשר זה כי "קביעת מרכיבי תעריף המים החדש נעשתה על פי דרך פרשנות מרחיבה של עקרון העלות, כאשר היא כוללת בו מרכיבים של עלויות תשתית בהווה ובעתיד. בכך מוטלות כל העלויות הללו על כלל ציבור צרכני המים, בעיקר הצרכנים הביתיים, במקום לתקצבן באמצעות תקציב המדינה, מהלך שיאפשר גמישות בהטלת נטל העלות בצורה דיפרנציאלית ובהתחשב באוכלוסיות מעוטות יכולת וחלשות בחברה".

המבקר קרא לממשלה לראות לנגד עיניה את נתוני דו"ח העוני ורמת האבטלה, לפני שמתקבלות החלטות שפוגעות במגזרים אלה. 

צבי ורטיקובסקי, ראש היחידה הכלכלית במשרד המבקר, שריכז את הבדיקה, אמר בדיון כי נעשה כאן "תהליך דרסטי של רפורמה נוספת ולא תוכנית אב מסודרת, ובסופו תהליך לא תקין ולא ראוי שצריך להתנהל בצורה אחרת".

ח"כ מירי רגב: להחזיר הפיקוח על התעריפים לכנסת 

ח"כ מירי רגב (ליכוד), שהובילה את המהלך להקפאת תעריפי המים, קראה בתגובה ראשונה לראש הממשלה לאמץ את המלצות הדו"ח ולהפקיע מידי רשות המים את סמכותה להעלות תעריפים ובמקביל לאמץ את הצעת החוק שלה להחזרת הפיקוח על התעריפים שהיה בידי הכנסת.

"הצדק נעשה ומסקנות המבקר תואמות את הביקורת הציבורית שהעלינו בעקבות המהלך החד צדדי של רשות המים בגיבוי הממשלה", אמרה. "אם ראש הממשלה לא יאמץ את דו"ח המבקר נעתור לבג"ץ כדי למנוע את העלאת התעריפים בפועל בשבוע הבא. לא יעלה על הדעת שפקיד ממשלתי מקצועי ככל שיהיה יקבע לבדו מהלך כל כך חשוב, כשהוא משמש בפועל מוסד קדמי של האוצר".

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, יואל חסון (קדימה), אמר בתגובה כי יש להקפיא את העלאת התעריפים. לדבריו, למרות שחברי הוועדה כונו פופוליסטים, "היה צדק בביקורת שיצאה מהוועדה ומהדרישה שיזמה ח"כ רגב לקבל חוות דעת ממבקר המדינה, וזאת מאחר שהשורה התחתונה היא שהעלאת התעריפים נעשתה בהליך לא תקין".

פרופסור אורי שני, מנהל רשות המים, אמר בתגובה לדו"ח: "ללא העלאת תעריפים לא נוכל להתפיל מים ולספק את צורכי המים לציבור כבר השנה".

שני הוסיף, כי "לא צפויים מהלכים דומים נוספים של עליית תעריפים". לדבריו, "הצורך בהעלאה הוא כדי לספק מים עכשיו. התעריף החדש מממן עלויות, גם של הפקת מים ממתקני ההתפלה לאספקה מיידית. בכלים שיש לי לא אוכל לספק את כמויות המים הנדרשות.

"מחיר הפתרון של משבר המים הוא 30 מיליארד שקל שקופת המדינה לא יכולה לממן. אנחנו ביקשנו לגשר על פער מיידי של 2 מיליארד שקל שאין לו תחליף בין העלות למחיר, בהעלאת התעריפים במספר פעימות. אני מעלה את המחירים כי אין לנו מקור אחר למימון ההוצאה. הכנסת יכולה להציע רק פתרון חלופי למימון הזה. בתעריפים הקיימים 20 תאגידי מים שאחראים להביא את המים לכל בית עלולים לקרוס אם מחיר המים לא יעלה".

בנוגע להליכי קבלת ההחלטות, אמר שני כי רשות המים "איננה הכתובת לשינוי הרכב מועצת המים. הוא נקבע בחוק והשינוי בידי הכנסת. גם לא זלזלנו בתהליך של קבלת החלטות מסודרת. מועצת המים היא מקצועית אין בה יס-מנים של גורמים אחרים".

"להורות על הקפאת התעריפים"

בתום הדיון החליטה הוועדה לביקורת המדינה לאמץ את חוות הדעת של המבקר ולדרוש שגם הממשלה תקבל אותה ותורה על הקפאה לאלתר את תעריפי המים הקיימים, מניעת ההעלאה המתוכננת, ומציאת דרכים לסיבסוד מחיר המים לצרכנים.

יו"ר הוועדה ח"כ חסון קרא לממשלה להקים ועדה שתערוך בדיקה יסודית של התעריפים ולהתחשב בהשפעת ההעלאה על השכבות החלשות, וכן לפעול לשינוי הרכב מועצת רשות המים בהגדלת מספר נציגי הציבור.

הכנסת התבקשה לקדם במהירות האפשרית את הצעת החוק להחזרת הפיקוח על תעריפי המים לידיה - ללא שיקולי קואליציה-אופוזיציה - ולחייב את רשות המים ליצור שקיפות בהחלטותיה.

ח"כ רגב קראה בסיכום לאוצר: "להפסיק להלך אימים על הציבור ולעשות הכל כדי שלא להסתכן ולא להתבזות בפסיקת בג"ץ בעתירה הצפויה, אם הממשלה לא תמנע את ההתייקרות כנדרש בחוות דעת המבקר".