תקדים: ציוני הקב"א והדפ"ר כבר לא חסויים
בית המשפט המחוזי בת"א פסק שנימוקי הצבא על "פגיעה בבטחון המדינה" לא ראויים. מעכשיו, צה"ל לא יכול להסתיר את הדירוגים לקבוצות איכות והציונים הפסיכוטכניים
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל אתמול (יום ד') את עתירת התנועה לחופש המידע, שביקשה להסיר את החיסיון על דירוגי הקב"א (קבוצת איכות) והדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) שנקבעים למתגייסים לצה"ל.
השופטת מיכל רובינשטיין דחתה את כל טענות הצבא, לפיהן אין להעביר מידע שגילויו אסור על פי כל דין, משום שמדובר במידע שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה. כמו כן טענו בפרקליטות הצבאית שמדובר במידע הנוגע בניהול פנימי של הרשות הציבורית שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור.
השופטת קבעה שהצבא מיהר להיתלות בטענה שמסירת המידע עלולה לפגוע בביטחון המדינה, ללא הצדקה של ממש, ואף הוסיפה כי תרחיש האימים שהוצג, כאילו גילוי הדירוגים יביא לפגיעה אנושה ביכולת צה"ל לבצע את תפקידיו ולהגן על ביטחון המדינה, אינו הגיוני.
השופטת רובינשטיין כתבה כי "מרכיבי הקב"א ברורים וידועים לציבור הרחב, ואין זה ברור לי מדוע דווקא מתן ידע על אודות דירוג הקב"א הסופי, הוא שייתן כלים טובים יותר בידי המועמדים לשירות ביטחון להטות את ציוני הקב"א שלהם".
בהחלטה נכתב בנוגע לדפ"ר, כי מדובר במבחנים פסיכוטכניים הנחשפים בפני מי שעובר אותם וכי אין חשש של ממש לגבי היכולת של המתגייסים להשפיע על תוצאות הראיון האישי שלהם.
עוד דחתה השופטת את טענות צה"ל כי ציוני הקב"א והדפ"ר מלווים את המועמדים לשירות ביטחון לאורך שירות החובה שלהם ומהווים חלק מתעודת הזהות הצבאית שלהם, לצורך התאמתם לתפקידים השונים בצה"ל.
הדפ"ר הוא הציון שמודד את יכולתו השכלית של המועמד לגיוס, והוא נע בין 10 ל-90. הקב"א מורכב בין השאר מהדפ"ר והוא מהווה את שקלול כל הנתונים של המועמד. הדירוג נע בין 41 ל-56, כאשר מועמד בעל קב"א 52 ומעלה בשילוב של דפ"ר מעל 60 יכול לצאת לקורס קצינים.