אלי רייפמן מואשם בזיוף ובמרמה. ילך למעצר בית

האישומים נגד אלי רייפמן - זיוף ומרמה. פרקליטות מחוז ת"א הגישה הבוקר (ה') כתב אישום נגד איש העסקים אלי רייפמן, מייסד חברת אמבלייז. רייפמן מואשם בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בזיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר ובשימוש במסמך מזויף.

מכתב האישום עולה שרייפמן רימה שלושה גורמים שונים וקיבל מהם במרמה סכום של 6.3 מיליון דולר ואף זייף שני מסמכים לצורך זה. הפרקליטות ביקשה במהלך הגשת כתב האישום, להאריך את מעצרו של רייפמן עד תום ההליכים, או לשלוח אותו למעצר בית בתנאים מגבילים ובערבות של מיליון שקל. עו"ד אייל אלון, המייצג את רייפמן, אמר כי כרגע הנאשם נטול אמצעים.

ביהמ"ש קבע לבסוף, כי רייפמן ישוחרר למעצר בית מלא בכתובת חסויה ויפקיד ערבות עצמית של 200 אלף שקל ועוד חצי מיליון במזומן או בערבות בנקאית. מפקחיו של רייפמן - אמו, שתי בנות זוגו לשעבר, חברו הקרוב והעוזרת האישית שלו - יחתמו מצידם על ערבות בסך 100 אלף שקל. כמו כן נאסר על רייפמן ליצור קשר עם מעורבים בפרשה.

על פי האישום הראשון, בפברואר 2009 ניהל רייפמן משא ומתן עם חברת ווינטון קפיטל על קבלת הלוואה בסכום של 3 מיליון דולר. כתנאי למתן ההלוואה דרשה החברה כי הוא יעמיד כבטוחה להלוואה 9 מיליון מניות של חברת אמבלייז, שלטענתו היו בבעלותו.

הפרקליטות טוענת, באמצעות עורכת הדין ענבר פלש-שם טוב, כי אז גמלה בליבו ההחלטה לרמות את החברה, וליצור מצג שווא לפיו המניות בבעלותו. רייפמן טען בפני החברה, כי הוא אינו יכול לגלות את שם הנאמן המחזיק עבורו במניות, וכי זהותו ידועה אך ורק לו ולעורך הדין דורון אפיק, אשר שימש כנאמן להסכם ההלוואה.

בהמשך, כך נטען, זייף רייפמן בעצמו מסמך שנחתם, כביכול, על ידי נציג חברת ברוקרים באנגליה, ובו נרשם בכזב כי ב-17 לפברואר 2009 החזיקה החברה בחשבונו של רייפמן לפחות 9 מיליון מניות של חברת אמבלייז. את המסמך העביר לעורך הדין אפיק, כדי שזה יצרפו להסכם ההלוואה, למרות שידע כי אין מניות בחשבון שלו.

בהוראת רייפמן השחיר עורך דין אפיק על גבי המסמך המזויף את הפרטים שעשויים להסגיר את זהות החברה, והמסמך המזויף והמושחר הועבר לידי נציגי חברת ווינטון. יום לאחר מכן, קיבל רייפמן, על סמך המסמך המזויף, 3 מיליון דולר, אותם הוא התחייב להחזיר לחברה בתוספת עמלה חודשיים מאוחר יותר. על כך הוא נאשם כאמור בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף.

מייל מזויף

באישום השני נאשם רייפמן כי בינואר 2009 חתם עם קרן U trading ועם סטיבן שוורץ על הסכם למכירת 10 מיליון מניות של חברת אימבלייז, בתמורה ל-3.3 מיליון דולר. עורך הדין אפיק היה הנאמן בהסכם, והוא נחתם במשרדו שבתל אביב. גם במקרה זה מואשם רייפמן כי זייף מסמך לפיו המניות קיימות אצל נאמן ואף הדפיס מייל מזויף כראייה לקיומו של נאמן המחזיק במניות. בהמשך קיבל אליו 3 מיליון דולר מהקרן, ועוד 300 אלף דולר מסטיבן שוורץ. גם במקרה זה הוא נאשם בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, ובשימוש במסמך מזויף.

בבקשת המעצר שהגישה הפרקליטות לבית המשפט נכתב כי רייפמן קיבל סכומי עתק במרמה תוך שהוא יוצר מצג שווא כלפי הצד השני בעסקה, ולשם כך זייף מסמכים. הפרקליטות מבקשת לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, עם זאת, ביקשה מבית המשפט כי אם יורה על מעצר בית, יש לשחררו בתנאים מגבילים, בפיקוח ערבים ובערבויות כספיות משמעותיות, וכן להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. 

רייפמן, המייסד של "אמבלייז" ועד לאחרונה בעל השליטה בקונצרן "פורמולה", נקלע בשנים האחרונות לקשיים ושקע בחובות לגורמים שונים בשוק האפור, בהם גם מי שכונה "מלך השוק האפור", שלי נרקיס.

עם כניסתו לדיון אמר רייפמן: "אני לא מודאג מכתב האישום, לא הייתה שום מרמה, איתן ארז ניסה לעשות הרבה דברים, מה לא עשו לי, ירו עליי, זה הפך לספורט לאומי ושלשום עלינו מדרגה שבמיטב מסורת העינויים כבלו אותי 12 שעות רצוף למיטת פלדה, וזה לא יעזור, אני לא אכנע, כי אם אתה נכנע לשחיתות, המצב יחמיר, אני לא מודאג כלל, בעוד 12 חודשים, מהרגע שבו אני משתחרר, כל האישומים יבוטלו. כל דבר שאני אגיד עכשיו יישמע כמו קונספירציה מטורפת, אבל המציאות עולה על כל דימיון".

למה נכבל רייפמן למיטה?

במהלך הדיון התייחס מפקד כלא גבעון לעתירה שהגיש רייפמן נגד ההחלטה לכבול אותו למיטתו בתא המעצר. מפקד הכלא אמר כי הוא החליט לכבול את רייפמן למיטה, למרות חוות דעתו של הפסיכיאטר של הכלא כי אין סכנה שהאסיר יפגע בעצמו. לטענת מפקד כלא גבעון הוא קיבל את ההחלטה לאחר שאחד הסוהרים אמר לו שרייפמן "לא נראה טוב".

בעתירתו של רייפמן נטען כי כבילתו למיטה היא פגיעה חמורה ביותר, בלתי סבירה, בלתי מידתית ובלתי אנושית. "לעותר אין ולא היו כל נטיות אובדניות ומעולם לא עלתה בו המחשבה לפגוע בעצמו. מדובר בהחלטה שרירותית ובלתי מאוזנת", נטען בעתירה.