פי 2 ערבים בשירות לאומי: "שיגידו בוגד, אז מה?"

מדו"ח שפרסמה אתמול (ה') עמותת "שלומית", האמונה על הפעלת מתנדבים במערך השירות הלאומי, עולה כי בשנה החולפת חל גידול של כ-90 אחוזים במספר המתנדבים לשירות מהמגזר הערבי. אם בשנה שעברה עמד מספר הצעירים הערבים שהתנדבו לשירות כזה על 580, השנה הוא טיפס ל-1,100.

מנכ"ל עמותת "שלומית", חיה שמואל, הסבירה בשיחה עם ynet כי הנתונים מצביעים בראש ובראשונה על רצונם העז של צעירים ערבים להשתלב

בחברה הישראלית. לדבריה, מדובר במגמה שנמשכת מאז שנת 1996, אז התאפשר גיוס הערבים לשירות לאומי בעקבות בג"ץ שהגישה העמותה בנושא, כשבשנים האחרונות מורגשת המגמה ביתר שאת.

"אחד הגורמים שמנעו מערבים להצטרף לשירות הלאומי בעבר הוא התנגדות הפוליטיקאים הערבים וחברי ועדת המעקב העליונה לשירות הלאומי", היא מסבירה. "בשנה האחרונה לא שמענו את ועדת המעקב מתבטאת בנושא. הם הבינו שהם אינם יכולים למגר את רצון אנשיהם בנושא הזה".

לדעת שמואל, הסיבה העיקרית לעלייה החדה היא ההבנה כי המגזר עצמו הוא שמרוויח מתרומתם של בני ובנות השירות הלאומי, שלרוב משרתים במסגרת קהילתם שלהם. בין השאר משתלבים הערבים במערך החינוך כסייעים וסייעות בגנים ובכיתות הלימוד, וכן במסגרת השיטור הקהילתי. "כל אחד עושה את החשבון שלו, ומבין שהוא רק מרוויח. הם אומרים במפורש כי זהו כרטיס הכניסה שלהם לחברה הישראלית", היא מדגישה.

החברים תמכו: "הזדמנות להתפתח"

מנכ"ל העמותה מציינת גם כי רבים מהערבים מבינים ששירות לאומי הוא פרק חשוב בקורות חייהם לקראת ההשתלבות בחברה הישראלית. "הם רוצים לחיות בארץ, הם הולכים ללימודים באוניברסיטאות ובמכללות, וזה קרדיט חשוב, כך הם מקבלים זכויות שוות ליתר האנשים שעושים שירות לאומי. היא טוענת כי גורם נוסף ל"טרנד" השירות הלאומי במגזר, כפי שהיא מגדירה זאת, הוא העובדה שקבלה לתחומי לימוד רבים מותנית בגיל מינימום, ועל הצעירים למצוא תעסוקה עד אז.

אבל לא כולם במגזר הערבי רואים בעין יפה את הפעילות ההתנדבותית במסגרת מפעל ממסדי כמו השירות הלאומי. אמדאד דרוושם, בן 18 מג'דיידה שליד עכו, התחיל להתנדב במד"א-אשר השנה, ונותרה לו עוד שנה וחצי של שירות. "היו כאלה שקראו לי בוגד. אין לי מושג למה הם אומרים את זה, ולא איכפת לי בכלל, כי אני עושה מה שאני רוצה", סיפר ל-ynet.

לדברי דרוושם, מנגד יש גם בני משפחה וחברים שתמכו בו. "אני אישית המלצתי לכמה חברים להתחיל בשירות הלאומי.

אני חושב שזה מאוד עוזר. אלה שנתיים אחרי 12 שנות לימוד, שבהן אנחנו יכולים להתפתח אישית ולהתחבר לחברה הישראלית". דרוושם סיפר כי הוא מקווה להמשיך לעסוק ברפואה בעתיד, ולהפוך לאח מוסמך.

השר דניאל הרשקוביץ, הממונה על מינהלת השירות האזרחי-לאומי, הדגיש בתגובה לנתונים כי הוא רואה בהרחבת השירותי האזרחי-לאומי בקרב מגזרים כמו הערבי והחרדי משימה לאומית חשובה. הרשקוביץ אמר כי הוא מאמין שמגמת הגידול בהתנדבות תימשך, כך שכל מי שירצה להתנדב יוכל לעשות זאת, מבלי שמגבלות תקציב ימנעו זאת ממנו. "הגידול המשמעותי במספר המתנדבים לשירות האזרחי-לאומי בקרב המגזרים הערבי והחרדי, הוא פרי מאמצים מרובים לעידוד ההתנדבות והגדלת התקנים לשם כך", אמר.