שתף קטע נבחר

חוק הפיקדון: בארגוני הפשע מחככים ידיים בסיפוק

חוק הפיקדון החדש על בקבוקים קובע יעד שנתי גבוה ונוקשה שבו צריכים לעמוד היצרנים. מי יהנה מכך? ארגוני הפשע, כמובן, שתלות היצרנים ביכולות האיסוף שלהם רק תגבר. ומי יסבול? הצרכן, שההפסדים יגולגלו אליו דרך עליית מחירים. לפחות החולים זכו לחקיקה מיטיבה. השבוע בחקיקה הצרכנית

חוק הפיקדון החדש למכלי משקה שאושר השבוע בוועדת הכלכלה יכול להיות סיבה למסיבה רק בשני מקומות: בלשכת השר להגנת הסביבה, שיצא מהפלונטר שקודמיו הסתבכו בו, ובארגוני הפשע שגורפים הון עתק מאיסוף הבקבוקים ומכירתם לתאגיד המחזור תמורת הפיקדון ששילמו הצרכנים.

 

את המכה הראשונה חוטף בינתיים הצרכן. דמי הפיקדון עולים ב-20% - מ-25 ל-30 אגורות בתירוץ של ביטול חצי האגורה. ספק אם יעלו בהיקף מרשים גם את סיכויי הצרכן לקבל חזרה את דמי הפיקדון.

 

החוק אמנם מחייב את הקמעונאים לקבל כל בקבוק או פחית ריקים ומאיים שיידרשו לשלם בבית המשפט "פיצויים לדוגמא" לצרכן עד 1,800 שקל על כל בקבוק שסירבו לקבל. נחיה ונראה כמה צרכנים יתפתו להסתבך בביורוקרטיה המשפטית תמורת פיצוי שיהיה בפועל נמוך מתקרת הקנס. השופטים הרי רחמנים עם עבריינים קשים יותר.

 

התוצאה? חגיגת ארגוני הפשע רק תגדל. כי החוק החדש מכתיב לראשונה יעד שנתי קבוע ונוקשה לאיסוף המכלים הקטנים, 700 אלף בשנה, שהוא נמוך במקצת מהיעד הקודם שמעולם לא הגיעו אליו. בעבר היצרנים דאגו לקבל כל שנה מהשר וועדת הכלכלה הנחה שכופפה את היעד לכמות הנמוכה שנאספה בפועל, למרות התרומה של ארגוני הפשע.

 

החוק החדש אוסר את ההנחות. מה שנראה בטוח – האיסור יגדיל את תלות היצרנים בהספק של האספנים המאורגנים מהעולם התחתון המגשרים על הפער בין המכסה לכמות שהחזירו הצרכנים. ליצרנים יהיה כדאי לשלם להם בונוס כדי לחסוך את הקנס היקר.

 

הצרכן ניצל לפי שעה בנקודה אחת. החוק החדש יחול גם על בקבוקים גדולים מ-1.5 ליטר ומעלה, אבל הם עדיין פטורים מדמי הפיקדון. הפטור יימשך ככל הנראה עד ביאת המשיח, כפי שנראה בהמשך הדברים. הקטע הזה נולד מקומבינה שנאכפה על יצרני המשקאות ובמוקדם או במאוחר הם יטרפדו אותה במכבש הלחצים שמנע עד כה את הרחבת החוק.

 

האחריות לאיסוף הבקבוקים הגדולים הוטלה על היצרנים באמצעות ה"כלובים" שכבר מותקנים ברחבי הארץ. שיתוף הפעולה של הצרכנים עם ה"כלובים" הוא וולונטרי. השוט שבחוק מחייב את היצרנים לדאוג מעתה שהציבור ימלא את הכלובים, אחרת ייענשו בקנס של כפל הפיקדון, 60 אגורות, על כל בקבוק שלא נאסף מתחת למכסה שנתית מינימלית.

 

מאיפה ישלימו את המכסה?

המכסה נקבעה בחוק ל-50% מכמות הבקבוקים הגדולים שיצאו לשוק. הפיקדון עליהם יוטל על כל כמות נוספת לאחר שהיצרנים יגיעו ליעד הזה. היקף האיסוף הוולונטרי עומד כיום רק על 17% מהכמות השנתית. מה ישכנע או ימריץ את הצרכן להתנדב לזרוק פי 3 בקבוקים לכלובים במקום לפחי האשפה, כל זמן שהוא לא משלם עליהם את הפיקדון?

 

השר גלעד ארדן לא סומך רק על הרצון הטוב. הוא בונה על כך שהיצרנים והיבואנים יצאו בקמפיין מחנך בנוסף להגדלת תשתית ה"כלובים" מ-8,000 ל-20 אלף. העלות נאמדת בעשרות מיליוני שקלים. הם נאנסו להסכים כדי להפגין רצון טוב ולדחות ככל האפשר את הרחבת בלגן האיסוף והמחזור של הבקבוקים הגדולים.

 

מומחים לאיכות הסביבה לחצו לשווא להטיל את הפיקדון מיד גם על הגדולים, אחרת הממשלה עושה צחוק מהחוק. הם מעריכים שהאיסוף ב"כלובים" יגדל עד 20% מהכמות השנתית, פחות ממחצית היעד. כי ממה אכפת לצרכן יותר מאשר הכיס שלו? למה לו להתאמץ כדי לקרב את היום שבו יידרש לשלם את הפיקדון?

 

הניסיון מורה כי עד היום גם פחי אשפה הסמוכים ל"כלובים" מתמלאים ביותר בקבוקים. אבל אין מה לרחם על היצרנים והיבואנים. את השקעות הענק בתשתית ה"כלובים" ובמסע החינוכי הם יגלגלו בחשבון הסופי על הצרכן, במחיר המשקה שאיננו מוגבל בחוק.

 

החוק החדש ירבה מהומה על לא מאומה מסיבה פשוטה: השר ארדן הודיע כי הוא רק מקדמה לצעד הגדול הבא של חוק האריזות. חוק זה אמור להיכנס לצנרת החקיקה בתוך מספר חודשים ויסדיר את האיסוף והמחזור כל סוגי הפסולת (כולל קופסות פח, כלי זכוכית ואריזות נייר וקרטון).

 

חוק האריזות, כך נמסר השבוע לוועדת הכלכלה, יעתיק ויכתיב את נורמות יעדי האיסוף והמחזור האירופיים. מה נאמר שם לגבי היעד המינימלי של מוצרי פלסטיק לרבות בקבוקי המשקה? רק 22% לפחות מהכמויות שיצאו לשוק. בלוח הזמנים הזה מי צריך עכשיו את כאב הראש של חוק הפיקדון? בטח לא הצרכן הקטן.

 

החולים הם צרכנים פגיעים

ועדת השרים לחקיקה אישרה לפני מספר ימים הצעת חוק ממשלתית הרושמת פרק נוסף במגילת זכויות הצרכן: היא מכתיבה כללים ברורים להגנת הצרכן התלוי באספקת שירותי רפואה לאורך זמן.

 

הנהנים הראשונים מהגנת החוק החדש יהיו הצרכנים החולים והקשישים, בהתקשרויות לקבלת שירותי בריאות והצלה קבועים הכרוכים החל מהזמנות אמבולנס לאשפוז דחוף וכלה בהשכרת ציוד חירום ביתי, רפואי ואחר, מלחצני מצוקה עד מכשיר אק"ג נייד.

 

ההתקשרות לקבלת שירותים אלה כרוכה מעוגנת ב"עסקה מתמשכת" תמורת תשלומים חודשיים. יוזמת החוק, סגנית שר התמ"ת אורית נוקד, הממונה על הצרכנות, אומרת כי פעלה אחרי תלונות רבות שקיבלה. לדבריה, "נודף מהן ריח רע של הטעיה וניצול לרעה" מצד ספקים לא רגישים לחולשות החולים הנזקקים לשירות החיוני הדחוף.

 

"לא אחת מפעילים על המסכנים לחץ שיווקי אגרסיבי שקשה לעמוד בו. החולים לא תמיד מבינים את משמעות ההתחייבות הנדרשת בחתימה על חוזים לא אחידים שאינם ניתנים למשא ומתן", אומרת נוקד. את רוב התלונות היא קבלה בהיותה יו"ר השדולה למען הגמלאים בכנסת הקודמת. הצעת החוק היא נדבך נוסף להגנת הצרכן בעסקאות מתמשכות אותן הסדירה בחוזים לרכישת מוצרים ושירותים (תקשורת, תיירות וכו').

 

בחוק החדש מוצעות מגבלות שספקי השירותים הרפואיים לא יאהבו. החוק יאפשר לקרובי החולה להיות שותפים בהליך ההתחייבות ב"תקופת מבחן" שבין הצעת השירות לחתימה על החוזה. בתקופה זו יעביר העוסק לצרכן טופס גילוי נאות עם הפירוט המדויק של תנאי העסקה המהותיים כגון פרטי השירותים והמכשירים הכלולים בעסקה לרבות משך הזמן ופריסתם וכמובן פרטי העוסק וערוצי ההתקשרות אתו.

 

הגשת הטופס תאפשר לחולה בדיקה יסודית של החוזה תוך התייעצות עם בני המשפחה או עם בעלי מקצוע ותיקון התנאים כתנאי לחתימה. אבל גם לאחר החתימה, החוק מבקש להעניק לצרכן זכות להתחרט ולבטל את העסקה בתוך 30 יום ללא תשלום דמי ביטול. כל שינוי בתנאים בתקופת החוזה לא יהיה תקף ללא קבלת הסכמה מפורשת של הצרכן.

 

אם העסקה היא לתקופה קצובה של מספר שנים, הצרכן יוכל להשתחרר ממנה בהודעה מוקדמת בתקופות יציאה שלא יעלו על שנה. המגבלה תשים קץ לנוהג הקיים שבו החולה לא רשאי לסיים את ההתקשרות לפני תום התקופה עליה התחייב אלא תמורת קנס יציאה גבוה, לעתים עד מלוא יתרת התשלום עבור כל תקופת החוזה. הארכה אוטומטית של העסקה תוגבל לתקופות של חצי שנה.

 

נוקד קיבלה תלונות רבות על נוקשות ספקי השירותים כשהחולה נפטר בתקופת החוזה. לא אחת סירב ספק לסיים את ההתקשרות בטענה שיורשי המנוח חייבים לשלם תמורתה גם אם לא נהנו מהשירות. לפיכך נקבע בחוק המוצע כי החוזה בטל אוטומטית לאחר פטירת הצרכן או לאחר מעברו לאשפוז סיעודי ואפילו אם עבר לדיור מוגן או בית אבות. בכל מקרה, לא יהיה תוקף לחיובים שיוטלו על אדם אחר.

 

הצעת החוק תגיע לכנסת בימים הקרובים. היא צפויה לעבור תהליך לא קל של התנגדות ולחצים מצד בעלי העניין שייפגעו מהמגבלות. מצד שני תמיכת הממשלה מבטיחה לה הגנה ואישור סופי מהיר יחסית.

 

מה יאכלו חולי הצליאק?

חקיקה בעניין קרוב - לסבסוד המזון המיוחד של החולים הרבים במחלת הצליאק - החלה השבוע את דרכה לספר החוקים. 3 הצעות חוק פרטיות עברו בקריאה הטרומית. סגנית השר נוקד מסייעת להן מאחורי הקלעים. בעבר, כח"כ מהשורה, היא יזמה לראשונה את החוק לעזרת חולי הצליאק, שלא זכה לתמיכה בשעתו.

 

חולי הצליאק (כ-1% מהאוכלוסייה) רגישים למרכיב הגלוטן המצוי בדגנים ולכן אסורה עליהם אכילת מזון בסיסי, בעיקר לחם ומיני מאפה שעשויים מקמח רגיל. ייצור מצרכים נטולי גלוטן מורכב, עתיר בדיקות קפדניות, ואיננו משתלם, אפילו שמשרד הבריאות מסבסד קמח נטול גלוטן. מאותן סיבות יבוא המוצרים יקר לרוב החולים.

 

הממשלה נוטה לקדם את הצעות הח"כים מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה) ואורי אורבך (הבית היהודי) לעודד את היצור בהטבות מס בתנאי שיהיה לפחות 5% ממחזור היצרן. הצעת מאיר שטרית (קדימה) לסבסד את היצרנים או את הצרכנים כבר נתקלה בהסתייגות הממשלה. החקיקה לא תהיה קלה. גם לגבי שתי ההצעות האחרות האוצר טרם אמר את המלה האחרונה.

פורסם לראשונה 01/01/2010 17:19

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
צילום: שולה קאהן
הכלובים. התשלום יגיע אל הצרכן
צילום: שולה קאהן
סכנה: קשישים חותמים על התחייבויות תחת לחץ
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הפגנה של חולי צליאק. רוצים סבסוד מוצרים
צילום: ערן פלדמן
מומלצים