מדריד של חורף: ליהנות מהעיר גם בימי סגריר
אחרי שהשלג יימס, גם ימי הגשם והקור האירופיים לא צריכים להשאיר אתכם במלון בעת החופשה. קבלו טיפים למקומות בילוי בבירת ספרד, שבהם ניתן לטייל גם כשמזג האוויר אינו מאיר פנים
בכיכר הגדולה והיפה של מדריד, ה"פלאסה מאיור" (Plaza Mayor) שהוארה באור יקרות לקראת השנה החדשה, התגודד קהל רב. בין הליצנים, הפסלים החיים ושאר האטרקציות בלטו שלושה ראשים מפחידים שביצבצו מקופסה מרובעת.
הילדים נרתעו מבהלה למראה הראשים המתנדנדים מעל הקופסה, כשמתחת לאמצעי שביניהם הייתה חבויה שחקנית מאופרת שהפליאה להפעיל את שלושת הראשים. הכיכר כולה הייתה מלאה דוכני מזון, צעצועים, ליצנים ואקרובטים למיניהם, להנאת הסובבים. למען האמת, כל מדריד הייתה מקושטת ומוארת.
החורף בבירת ספרד - זה שלפני גל הקור הקיצוני שפקד את היבשת - לא הפריע כלל לתייר מזדמן שכמוני, ליהנות ממכמני אוצרות האמנות המתנוססים על קירות המוזיאונים וארמונות הפאר של העיר. מדריד - שמחולקת ללא פחות מ-21 רבעים - הינה עיר מופלאה של שדרות רחבות עם ארמונות מרשימים, ובה גרים כ-3.5 מיליון תושבים.
אמני רחוב ב"פלאסה מאיור" (צילומים: יוסף ג'קסון)
מדריד הינה מטרופולין בינלאומי ומשמשת אבן שואבת לכל מי שאוהב את החיים הטובים. החל במסעדות מעולות, וכלה במקומות בילוי וביקור מעניינים. בשבוע ששהיתי במדריד קיבלו את פניי רק יום שלג אחד ועוד יומיים גשומים, בה בעת שבשאר הימים חייכה אלינו שמש קרירה, כך שמזג האוויר הכתיב לנו את אופן ניצול זמן השהייה. בימי הגשם פקדנו את המוזיאונים המדהימים של העיר, ובימי הקור השמשיים טיילנו אל מחוץ לעיר.
לראות את כל העיר ב-17 אירו
ביום הראשון שבו הגיחה השמש ממעטה העננים, הצטרפתי למסע באוטובוס תיירים העוצר בכל אתרי התיירות של העיר החדישה והעתיקה. תמורת 17 אירו אפשר לנצל במשך יום שלם את הכרטיס הזה, לעצור בכל אתר שראוי לבקר בו, ולהמשיך לעבר היעד הבא. לאורח מזדמן מומלץ תחילה לערוך מסלול שלם ברחבי העיר, לשמוע את ההסברים באנגלית ולהחליט באיזו נקודת עצירה או אתר לרדת לשוטטות ממושכת יותר. הדבר מאפשר לקבל אוריאנטציה לגבי האטרקציות של מדריד.
העצירה הראשונה המתבקשת היא ב"פלאסה דה לה פוארטה דל סול" (Plaza de la Puerta del Sol). כאן נמצא לבה הפועם של העיר. בצדה הדרומי של הכיכר ממוקם לוח המסמן את קילומטר האפס של ספרד, שממנו נמדדים המרחקים לכל קצווי המדינה. בפינה אחרת של אותה כיכר ממוקם פסל נחושת של דב הנשען על עץ תות - נקודת מפגש פופולארית למקומיים ולתיירים.
לאורח מזדמן מומלץ תחילה לערוך מסלול ברחבי העיר. רחוב טיפוסי במדריד
לא הרחק מכיכר זו נמצאת כיכר "פלאסה מאיור", שנהפכת לקראת תום השנה לאיזור בילוי פופולארי של תושבי מדריד ושל תיירים המגיעים לעיר. הכיכר נבנתה בתחילת המאה ה-17 ושימשה כיכר שוק, ונערכו בה לא מעט טקסי הוצאה להורג בשריפה של האינקוויזיציה הקתולית, ה"אוטו-דה-פה" הידועה לשמצה, שבמהלכה הועלו לא מעט כופרים שכמונו, ממוצא יהודי על המוקד. האינקוויזיציה הנוראית הזו חוסלה רק עם כיבוש נפוליאון את ספרד בתחילת המאה ה-19, וביחד הביא עמו נפוליאון גם את הנאורות של רעיונות המהפכה הצרפתית.
הפסקת צהריים מתבקשת היא במבנה המתכת של השוק הדקורטיבי "מרקדו די סאן מיגואל" (Mercado de San Miguel). זהו שוק עסיסי וצבעוני, שבו ניתן להתכבד בכל מיני מטעמים, החל בטאפסים עסיסיים, פירות ים, פירות וירקות, ועד ללגימת סנגריה או יין ספרדי מעולה. וכל זאת תוך ישיבה על כסאות מוגבהים ליד שולחנות הממוקמים במרכז השוק המקורה. זהו מקום אידיאלי להימלט אליו בצהריים, או כאשר גשם טורדני מתחיל לפקוד את העיר.
לא הרחק משם נמצאת מסעדה די מפורסמת, "לוס גאטוס" (Los Gatos) שברחוב Calle de Jesus 2. מסעדה זו מקדישה עצמה לטאפאסים כצלופחים קטנים, ה"אנגילאס", המוגשים על טוסטים קטנים. קירות המסעדה עמוסים בתמונות של קורידות, שוורים ומטאדורים ושאר "סֵלֶבּ" מקומיים. ניתן גם להתרווח וליהנות מסעודה מלאה לאלה שכבר מרגישים רעבים.
מוכרת תופינים בשוק המקורה. מקום טוב להתחבא בו בזמן גשם
גויה, ולאסקס, רובנס במוזיאון ה"פראדו"
אחרי שמילאתם את הקיבה, תרצו ודאי להוריד קצת קלוריות, אם השמש עדין זורחת בשמי מדריד. הנה לפניכם מסלול הליכה של כשלוש שעות לא מאומצות; טיול רגלי שיעניק לכם קצת ממראות מדריד המרשימה.
פונים מכיכר "פלאסה מאיור" אל רחוב "קאלה מאיור" ואל "פלאסה דה לה ויה" (Plaza de la Villa) מהכיכרות היפות של העיר, שבה בניין מהמאה ה-15 בשם "קאסה דה לוס לוחאנס" (Casa de los Lujanes), שבו שערים וקשתות מופלאים. במגדלו של אותו בית נכלאו בזמנו המלך הצרפתי פרנסואה הראשון עם בניו, אחרי שהפסידו בקרב.
בניין מרשים אחר ומעוטר להפליא נבנה במאה ה-17 - "קאסה דה סיסנרוס" שבו התגורר ראש עיריית מדריד. לא מעט בתים מרשימים יחכו לכם עד שתגיעו אל "פלאסה דה סן אנדרס". באותה כיכר תוכלו להתרווח באחד הברים המוקדשים לטאפאסים.
לאחר מכן המשיכו לעבר "פאלאסיו ריאל" (Palacio Real). הארמון המפואר נבנה בסגנון הבארוק בתקופת שלטונו של המלך הספרדי קרלוס השלישי. תארו לעצמכם שניתן לבקר רק ב-50 חדרים מתוך 2,800 שקיימים בארמון... אני בטוח שגם קרלוס עצמו לא ביקר בכולם. מוטב לכם להסתפק בביקור בדירת השרד של אותו מלך. לפני הארמון, בינו לתיאטרון המלכותי, משתרעת אחת הכיכרות היפות של העיר - "פלאסה דה אוריינטה" (Plaza de Oriente).
מדריד הלילית מוארת באור יקרות גם בשעות הקטנות של הלילה
בימים קרים וגשומים מוטב לנצל את הזמן ולפקוד כמה מהמוזיאונים המרשימים של מדריד, כשהחשוב מכולם הוא, כמובן, מוזיאון הפראדו (Museo del Prado). המקום שימש בזמנו בסיס לחיל הפרשים המלכותי, ורק בתחילת המאה ה-19 נהפך למוזיאון שיש בו יותר מ-7,000 יצירות אמנות. אל תטרחו לנסות לראות את כולן, אבל השתדלו לפחות להתמקד באמנים הספרדים הגדולים באמת, כמו אל גרקו (הצייר יליד כרתים) שיצר בעיקר על אדמת ספרד, והציירים ולאסקס וגויה.
במיוחד מעניינים הציורים השחורים של גויה, שהנציחו הוצאות להורג של מתקוממי מדריד ב-2 וב-3 למאי בידי החיילים הצרפתים שכבשו את ספרד ב-1808. אל תשכחו להתרשם מציורי "מאחה" העירומה והלבושה של אותו צייר גאון. יש להתמיד ולהגיע לציור הקסום של רובנס, המוקדש לשלוש הגרציות, ולציור המפורסם "גן התענוגות" של הירונומוס בוש הפלמי. כדאי להקדיש לפחות חצי יום למוזיאון המדהים הזה.
פיקאסו, מירו ודאלי אצל מלכת ספרד
מרכז המלכה סופיה לאמנות (Centro de Arte Reina Sofia) שוכן במבנה ששימש פעם בית חולים. מיקומו של המרכז לאמנות משלב מבנה אולטרה-מודרני עם מעליות חיצוניות, שהולבש על המבנה העתיק. במרכז מוצגות יצירות אמנות שחלקן ספרדיות, אך גם לא מעט יצירות מודרניות מאסכולות אמנויות אחרות ברחבי העולם.
סימטאותיה הצרות של העיר. בימי גשם עדיף לפקוד את המוזיאונים הרבים
ואולם עיקר סיבת ההגעה למוזיאון זה היא ביקור בחדר הענקי המוקדש לפבלו פיקאסו. במרכזו מוצגת היצירה האלמותית, "הגרניקה", יצירה שבה הנציח האמן את הריסתה של העיירה גרניקה בידי מפציצים גרמנים בעת מלחמת האזרחים בספרד, כמעין חזרה גנרלית של הגרמנים לקראת מלחמת העולם השנייה. היצירה הזו לא הוצגה בספרד לפי בקשת פיקאסו כל זמן שגנרל פרנקו, שנוא נפשו, היה בחיים. רק שש שנים לאחר מות הפשיסט, ב-1981, הוחזרה היצירה לספרד מארצות הברית.
מעניין ביותר אוסף הסקיצות של האמן עד שהגיע למיצוי הקומפוזציה ששימשה ליצירה הסופית. כדי לעודד את הצופה, מוצגות בסמיכות גם יצירות של חואן מירו, סלבדור דאלי ואפילו סרטים של הבמאי הסוריאליסטי לואיס בוניואל.
מוזיאון שונה בתכלית אך שווה בביקור במדריד, בירתה של מעצמה ימית בעלת תגליות כה חשובות, הוא המוזיאון הימי (Museo Naval). במוזיאון הזה נמצאים דגמים מרשימים של ספינות מכל הדורות של יורדי הים הספרדים, ונוסף על כך מוצגים ההישגים שלהם בגילוי אמריקה וביצירת אימפריה ימית ענקית ברחבי העולם.
מעצבי המוזיאון לא מסתירים גם את הכישלונות וההפסדים הצורבים שספגו הספרדים במשך הדורות, החל במפלתה של הארמדה הספרדית בידי האנגלים וכלה באובדן איי הפיליפינים, קובה ופורטו ריקו לארצות הברית, שהחלה ליצור אימפריה משלה על חשבון ספרד וארצות אחרות.
סיור בכיכרות העיר ובאיצטדיון ה"ברנבאו"
אחרי שהענקתם את ליטרת הבשר שלכם למבחר מסוים של מוזיאונים במדריד, מותר להתפנות לביקורים בכל מיני אתרים יפים ומעניינים בעיר. עם הכיכרות המרשימות של מדריד שכדאי לפקוד אותן גם בימים מעוננים, כאשר השמש אינה מציצה מבעד לעננים, נמנית ”פלאסה דה קולון" (Plaza de Colon).
את הכיכר הזו אי אפשר להחמיץ. במרכזה מתנוסס פסלו המרשים של כריסטופר קולומבוס, שהעניק לספרד את גילוי אמריקה למרות שהיה בטוח שהגיע לאיי הודו. אגב, מתחת לכיכר הזו נמצא מרכז תרבות ואתרי בילוי ובידור. כיכר מרשימה עוד יותר היא זו הקרויה בשם "פלאסה דה לה סיבלס" (Plaza de la Sibeles). במזרקה היפה שבמרכזה נוהגת אלת הטבע היוונית "קיבלה" בכרכרה הרתומה לאריות, מציגה סצינה הלקוחה מהמיתולוגיה היוונית .
בכיכר הזו נוהגים אוהדי קבוצת הכדורגל ריאל מדריד לחגוג את ניצחונות הקבוצה המהוללת. אי אפשר גם להתעלם מהאיצטדיון המרשים של אותה קבוצה - ה"ברנבאו". בבית המלון שבו התגוררנו השיג חבר לנסיעה כרטיס למשחק כדורגל תמורת 100 אירו, אבל יותר מאשר התלהב מהמשחק עצמו, הוא התרשם מהאווירה ומחוויית הצפייה בקהל האוהדים. בני תמותה רגילים יכולים להסתפק בביקור ב"היכל התהילה" של הקבוצה תמורת 14 אירו.
איצטדיון ה"ברנבאו" - מקדשה של קבוצת הכדורגל ריאל מדריד (צילום: AP)
השדרה המרשימה של העיר החוצה את מדריד, מפלאסה דה אספניה (Plaza de Espana) לכיוון דרום-מזרח, עד קאיה דה אלקאלה (Calle de Alcala), נקראת גראן ויה (Gran Via). בשדרה זו שלל מלונות, מסעדות, בתי עסק וחנויות. השדרה נבנתה בתחילת המאה ה-20 על חורבותיהן של שכונות עוני שנהרסו כדי לפנות מקום. הבתים לאורך השדרה מהווים שיעור באדריכלות הספרדית של אותה מאה שעברה.
אטרקציות מיוחדות במדריד - ההמלצות שלי
תרבות:
1. קונצרטים קלאסיים.
2. מועדון ג'אז עם הופעה יומית: לא שומרים מקום, וצריך להגיע שעה עד שעה וחצי לפני ההופעה ולתפוס מקום.
3. מועדון עם הופעות משתנות, בעיקר ג'אז או פלמנקו. צריך להזמין כרטיסים מראש.
4. אתר עם כל מועדוני הפלמנקו במדריד. להזמין כרטיסים מראש.
אוכל:
1. מסעדת בשר אותנטית. חובה להזמין את הנתח של הבקר לפי משקל (שנעשה על הגריל עצמאית). לבקש מקום ליד החלון.
2. טאפס בר חמוד ושיקי.
3. מקום לאכול פאייה מעולה.
4. מסעדה ברזילאית טובה.
5. מסעדה פרואנית - נסו את הסביצ'ה המצוין.
6. טאפס בר שמפורסם בגלל הפטריות שלו (Meson del Champignon). רחוב Cava de San Miguel 17.
7. טאפס בר חדש. לאכול על הבר, לא במסעדה!
8. הבר של האוסקר הוטל. פתוח מחמש אחר הצהריים לאורחים באווירת "צ'יל אאוט".