מי יהיו השורדים האחרונים?

לרגל שנת המגוון הביולוגי, קרן הטבע העולמית (WWF) מציגה עשרה מינים של בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה עולמית. טיגריסים, דובי קוטב, פנדות, קרנפי ג'אווה, פינגווינים וגורילות הרים מככבים ברשימה המדאיגה - האם יצליחו לשרוד?

שנת 2010 הוכרזה על ידי האו"ם כשנת המגוון הביולוגי בו אמורים ממשלות וגופים לשימור סביבה וטבע, לפעול למען הצלת מינים בסכנת הכחדה ולהגן על איזורי המחייה שלהם מפני פגיעה. קרן הטבע העולמית (WWF), אחד מגופי השימור הגדולים בעולם, בחרה לפרסם רשימה של עשרה מיני בעלי חיים המצויים, לטענתה, בסכנת ההכחדה החמורה ביותר בטבע וקוראת לפעולה ארוכת טווח כדי להציל את המינים הללו, לפני שייעלמו לחלוטין מעל פני האדמה.

מקום 1 - הטיגריס

הטיגריס, אחד מבעלי החיים הנדירים בעולם, נמצא כיום בסכנת הכחדה חמורה ומככב בראש הרשימה השנה. על פי מחקרים אחרונים, מספרם של הטיגריסים שחיים כיום בטבע הוא כ-3,200 בלבד ובעולם נותרו רק חמישה תת-מינים של טיגריסים, כשהאיום הגדול ביותר מרחף מעל הטיגריס הסוּמטרי.

על-פי ההערכות, באי סומטרה חיים פחות מ-400 טורפים בני המין הנדיר לעומת 1,000 פרטים בשנת 1978. דו"ח שפורסם בשנת 2008 על ידי קרן הטבע העולמית (WWF) וארגון TRAFFIC האשים את רשויות החוק באינדונזיה בחוסר אכיפה של ציד וסחר בלתי חוקי בטיגריס הסומטרי, המצוי רק באי סומטרה ונחשב לטורף בסכנת הכחדה חמורה בטבע. כיום פחות מ-180 טיגריסים סומטרים חיים בגני החיות בעולם בהן מתקיימות תוכניות לרבייה שמטרתן להגדיל את אוכלוסיית הטיגריסים בשבי - ובעתיד גם בטבע.

איברי הטיגריסים נחשבים לפופולרים במיוחד בתעשיית התרופות המסורתיות באסיה ועל פי ממצאי הדו"ח, חלקי גוף, טופרים, שיניים, שפם ועצמות טיגריסים נמכרים במאות חנויות ברחבי האי לכל דורש.

‏ (צילום: WWF)

מקום 2 - דובי הקוטב

מדי שנה נוהגת קרן הטבע העולמית לצאת בהכרזה כי דובי הקוטב יכחדו בעשורים הקרובים. בשנה שעברה, היא יצאה בהכרזה עולמית, המגובה במחקר של המרכז למחקר גיאולוגי בארה"ב, בו טענו מדעני הקרן כי אם יימשך הצמצום הדרסטי בשטחי הקרח, יביא הדבר להכחדתם של שני שליש מאוכלוסיית דובי הקוטב עד שנת 2050.

משמעות שמו הלטיני של דוב הקוטב "Ursus maritimus" היא "דוב הים", המצביע על כך כי אותם יונקים גדולים מבלים את חייהם בסביבה ימית ובאזורי קרחונים בהם הם מחפשים אחר טרף. דובי הקוטב נחשבים לשחיינים מעולים המסוגלים להגיע למהירות של 6.2 מייל (10 קמ"ש) במים קפואים ומפלסים את דרכם במים באמצעות כפות ידיים גדולות המשמשות כמשוטים שעירים ונעזרים ברגלים האחוריות כהגה מכוון במים.

דובי הקוטב מסוגלים לשחות במשך מספר שעות ברציפוות ולמרחקים ארוכים. על פי תיעודים שונים, נצפו דובי קוטב שוחים למרחק של יותר ממאה קילומטר, והם מסוגלים לצלול מתחת למים לפרק זמן של עד כשתי דקות. ההתחממות הגלובלית הביאה לאובדן של שטחי קרח נרחבים המהווים איום גדול על הישרדותם של דובי הקוטב. מדענים סבורים כי הדובים יעלמו מהטבע תוך מאה שנה באם ההתחממות הגלובלית תמשיך בקצב הנוכחי ללא הפוגה.

‏ (צילום: WWF-Canada)

מקום 3 - נבתנים

היונקים הימיים גדולי המימדים נחשבים לקורבנות החדשים של ההתחממות הגלובלית. הנבתנים נוהגים למצוא מקום מפלט על גבי קרח צף, בהם הם מגדלים את גוריהם ושומרים עליהם מפני טורפים. ככל שהקרח באזור הארקטי נמס, כך גם איזורי המחייה של הנבתנים הולכים ונעלמים.

‏ (באדיבות WWF-Canada)

מקום 4 - פינגווין מגלן

פינגווינים ממין מגלן היו מאויימים בעבר בעקבות זיהומים בים, אך כיום הסכנה העיקרית המרחפת מעל ראשם של בעלי הכנף היא היעלמות של טרף טבעי בדמות דגים. מדענים טוענים כי נוכח העליה בטמפרטורות האוקיינוסים, הדבר המאלץ את הפינגווינים לשחות למרחקים גדולים יותר כדי למצוא מזון, דבר שגורם לתמותה גבוהה ולהחפות של מאות פינגווינים לחופי מדינות בדרום אמריקה. כיום 12 מתוך 17 מינים של פינגווינים סובלים מירידה במספרם בטבע.

‏ (צילום: WWF-Canon)

מקום 5 - צב ים גילדי

צב הים ממין גילדי (leatherback) נחשב לאחד מצבי הים הגדולים בעולם - ומגיעים למשקל של בין 300 ל-500 קילוגרם כל אחד. למרות משקלם הכבד, הם נחשבים לשחיינים מהירים שחיים בדרך כלל באזורים פתוחים באוקיינוסים. הצבים הגילדיים ניזונים מאצות, אך המזון החביב עליהם הן מדוזות.

בדומה לשאר מיני הזוחלים הימיים, כדוגמת צבי הים החומים והירוקים, גם צב הים הגילדי נתון לאיומים רבים בטבע כתוצאה מציד בלתי חוקי, ביזת קינים בחופי הים, מפגשים קטלניים עם סירות ורשתות דייגים וזיהומים ימיים - בעיקר אשפה כמו שקיות פלסטיק שנראות במים כמו מדוזות. השילוב של הגורמים הללו הביאו לפגיעה קשה במין הנדיר והוא נחשב לבעל חיים בסכנת הכחדה קריטית - החמורה ביותר הקיימת.

על פי נתוני הקרן, הזוחלים הגדולים הם בעלי כושר נדידה למרחקים ארוכים וסוד כוחם טמון לא רק בשיריון הקשה אלא ביכולת לצלול לעומק רב. ידוע כי מרבית הצבים הגילדיים מסוגלים לצלול לעומקים של עד כ-500 מטר, אך מדענים תיעדו צבי ים שצללו לעומק של 1,230 מטר.

לאחרונה, ניתחו חוקרים מקנדה ניתחו מאות פגרים של צבי ים ענקיים ממין גילדי, שנאספו מרחבי העולם ב-122 השנים האחרונות וגילו כי בשליש מהם נמצאו שאריות פלסטיק במערכת העיכול. "הצבים ניזונים ממדוזות, אבל מתבלבלים בינן לשקיות הפלסטיק", הם אומרים. "בגלל רשלנות האדם, הזוחלים הנדירים עשויים להיכחד"

‏ (צילום: WWF-Canon)

מקום 6 - טונה כחולה

הדיג המאסיבי של הטונה הכחולה הביא את המין לסף הכחדה והמשמעות של היעלמותו תהיה בגדר אסון אקולוגי לסביבת הגידול שלו. על פי הערכות, שני שלישים משלל דיג הטונה בעולם מתבצע באמצעות חכות הנפרשות לאורך קילומטרים רבים, ועליהן תלויים פתיונות על קרסים.

"הדיג התעשייתי של דגי הטונה מתנהל כיום ללא התחשבות במערכת האקולוגית ובהשפעות ההרסניות של הדיג על מינים בסכנת הכחדה", טוען ד"ר סימון כריפס, מנהל התוכנית הימית בקרן הטבע העולמית. כחלק ממגמה עולמית שנועדה לצמצם את היקפי הדיג, אסרה הנציבות האירופאית את המשך דיג הטונה הכחולה באוקיינוס האטלנטי ובים התיכון, בעקבות התמעטות להקות הדגים וחריגה מהמכסות שנקבעו. החשש הוא שהמשך הדיג הבלתי אחראי יביא לקריסה מוחלטת של דגי הטונה באוקיינוסים.

קריסה שכזו תהיה לה השפעה הרת אסון על בעלי החיים האחרים בסביבה הימים - מזהירים המומחים. בים התיכון, הטונה הוא הטורף הגדול ביותר בסביבת הגידול שלו. אם הוא יעלם, יתערערו המארג האקולוגי ושרשרת המזון באותה סביבת גידול.

‏ (באדיבות WWF)

מקום 7 - גורילות הרים

פחות מ-700 גורילות הרים, הנחשבות למין בסכנת הכחדה חמורה, נותרו כיום ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, רואנדה ואוגנדה. מחקריה של הזואולוגית המנוחה דיאן פוסי, שהעלו את המודעות העולמית לייחודן של הגורילות, הפכו את פארק וירונגה למזוהה עימן ואת הסביבה המקיפה אותו למוקד עלייה לרגל לחובבי טבע. בנוסף לגורילות, עם דיירי הפארק נמנים גם פילי סוואנה, שימפנזים, ביזונים, ציפורים אנדמיות והיפופוטמים.

הלחימה במזרח קונגו השתוללה במשך כשנה וחצי וגבתה מחיר דמים כבד.

מיד עם תחילת הקרבות גורשו כאלף פקחי הפארק מהאזור שהיה נתון בשליטת המורדים. המורדים סירבו לאפשר לפקחים החמושים להיכנס לשמורה, שהיא אזור המחייה המרכזי של כ-400 גורילות הרים נדירות, והדבר הגביר את החשש לגורלן. כשהחלו דיווחים על גורילות שניצודו ונשחטו, הדאגה התחלפה בחשש אמיתי.

כשפסקה הלחימה באזור הורשו פקחי הפארק לשוב לעבודתם ובהוראת רשות הטבע המקומית הם מיהרו לקיים מפקד אוכלוסין כדי לאתר ולבדוק מה מצבן של הגורילות. תוצאות הספירה התפרסמו בשנה שעברה והתברר שבזמן שהרובים רעמו, הגורילות התרבו ומספרן בפארק הלאומי וירונגה עלה מ-72 באוגוסט 2007 ל-81 בשנת 2009.

‏ (צילום: WWF-Canon)

מקום 8 - פרפרי מונרך (דנאית מלכותית)

מליוני פרפרי דנאית מלכותית, הידועים בעולם בשם פרפרי מונרך, נודדים אלפי קילומטרים מצפון אמריקה למקסיקו, שם יבלו את החורף בהמוניהם. כדי למנוע פגיעה באזורי החריפה והרבייה שלהם ברחבי ארה"ב, קנדה ומקסיקו, נעשים כיום מאמצים גדולים כדי להגן על היערות ולאפשר לפרפרים סביבת מחייה מוגנת מפני פגעי מזג האוויר ופעילות אדם.

‏ (צילום: WWF)

מקום 9 - קרנפי ג'אווה

קרנפי ג'אווה נמצאים על סף הכחדה מהטבע. להערכת הקרן נותרו פחות מ-60 פרטים שעדיין שורדים בטבע. באי ג'אווה באינדונזיה ישנם לכל היותר 28-56 קרנפים ואילו בפארק לאומי "Cat Tien" נותרו לא יותר משמונה קרנפים. בעבר נעשו נסיונות להרבותם בגרעיני רבייה בשבי, אך הדבר נחל כישלון חרוץ.

הקרנפים הנדירים שוקלים בין 900 קילוגרם ל-2.3 טון, אורך גופם הוא 2-4 מטר והם מתנשאים לגובה של כ-1.7 מטר. צבע עורם אפור והם מצויים כיום רק ביערות טרופיים וסאב-טרופיים באינדונזיה וויטנאם. לקרנפים ישנה קרן יחידה באורך של כ-25 ס"מ. למרות שהם דומים מאוד לקרנפים ההודים, הם קטנים מהם. ציד בלתי חוקי, מאבק על מזון עם חיות בר נוספות והתרחבות שטחי חקלאות מאיימים על המשך הישרדותם.

‏ (צילום: WWF Greater Mekong)

מקום 10: פנדה

כיום נותרו. כ-1,660 פנדות החיות בטבע בסין ופחות מ-180 החיות בשבי. במרכזי המחקר והרבייה בסין עושים מאמצים גדולים כדי להגדיל את מספר הפנדות. בעשורים האחרונים הממשלה הסינית משאילה פנדות פוריות תמורת מיליוני דולרים למספר מצומצם של גני חיות ברחבי העולם על מנת להרבות אותן.

אובדן של שטחי יערות במבוק לטובת תעשיית העצים והחקלאות מהווה איום גדול על המין הנדיר של הפנדות. רעידת האדמה שאירעה לפני כשנתיים בסין לא הוסיפה ליציבות האוכלוסיה שנמצאת בסכנת הכחדה קריטית. ארגוני שימור בסין בשיתוף עם קרן הטבע העולמית מקימים שמורות טבע כדי להשיב את אזורי המחייה הטבעיים של הפנדות בניסיון להצילו מהכחדה.