אותה הגברת בשינוי המשדרת
ליאור שליין, גורי אלפי, אורנה בנאי וציפי לבני. לא נתקלנו כבר בשילוב הזה? כן, סמדר שילוני נזכרה שמה שהם עשו ב"מצב האומה" דומה למה שראינו ב"עד הבחירות זה יעבור". וזה לא רע
אל תשאלו מה המדינה עשתה בשבילכם, תשאלו מה אתם יכולים לעשות לה בחזרה. משפט הסיום הזה של ליאור שליין הוריד לי את האסימון. לאורך כל הדייט עם "מצב האומה" ששודרה אמש (ב') היתה לי תחושה שהיא מוכרת לי מאיזשהו מקום. אותו אולפן, אותה בלורית שיער - ולא הצלחתי להיזכר מאיפה.
שליין, גורי אלפי, אורנה בנאי, פאנל צחוקים, ציפי לבני מתארחת - אני בטוחה שנפגשנו כבר פעם. בסוף נזכרתי. היתה כבר תוכנית כזאת, ממש כזאת. קראו לה "עד הבחירות זה יעבור", והיא שודרה בערוץ נידח אחר, ערוץ 10.
אלפי, בנאי ושליין. לא נפגשנו כבר איפשהו? (צילום: יוני המנחם)
"מצב האומה" היא באמת עליית מדרגה. בכל זאת "רשת" עומדת על צוק קצת יותר יציב מזה של ערוץ 10. אמנם מבט אל שקיק הז'יטונים שלה מבהיר שלא נשאר לה כמעט על מה להמר, אבל לפחות בלוח השידורים החדש היא משקיעה את מה שיש לה במכונות המזל שהיא יודעת לשנע (דרמה, דוקומנטרי, תחקירים, לא ריאליטי). מהבחינה הזאת, "מצב האומה" הוא מוצר שמתרווח בנוחות בלוח החורפי של "רשת", לא תובע ממנה דמי כיס מוגזמים ולא עושה בושות לאבא ואמא.
המרוויח הגדול השני מ"מצב האומה" הוא ליאור שליין, שנראה כמו הבן האובד השב הביתה מן הקרב. "רשת" היתה בסיס האם שלו בכל הקשור לסאטירה, ו"משחק מכור" היתה הפרויקט המצליח שגם מזוהה איתו. עכשיו הוא חוזר לפלטפורמה נצפית יחסית, שמאפשרת לו ליישם את שיעורי הבית במקצוע "הגשה והובלת שידור", עליהם עמל בתקופת הלייט-נייט שלו בערוץ 10. גם המינוי של שליין למנהל חטיבת הבידור של "רשת", שאחראי בין היתר על פיתוח תוכניות, לא יזיק לביטחון שלו על המסך. יהודי לא יגרש יהודי, ושליין לא יפטר את שליין.
כל הבורג' דובאי הזה נשען על בסיס מאוד יציב, כשזה מגיע לתוכנית פאנצ'ים, וזאת הזוגיות המושלמת של שליין ואלפי. שליין הוא המבוגר האחראי שמאפשר לאלפי את גן המשחקים בו הוא יכול לספק את הפיגורה הטלוויזיונית שלו במיטבה - זאת שיודעת להשתטות ולאלתר. אורנה בנאי זה יפה מאוד, ובאמת היו לה כמה פאנצ'ים לא רעים בכלל (לציפי לבני - "עכשיו, אחרי שעבדת כל כך קשה וצברת הרבה מעריצים, את לא מפחדת שתבוא שני כהן ותחליף אותך?"), אבל שליין ואלפי הם אלה שמחזיקים את הקונסטרוקציה.
מצעד הטאלנטים
שליין מספק בעיקר את העוקצנות, אלפי פחות בסאטירה ויותר בפאנצ'ים הזויים שעושים חשק להציץ לתוך המוח שלו ("אם יש מקום שממש חשוב לזכור בו את סדר הפעולות, זה בפחלוץ"), והשילוב ביניהם מענג את שתי האונות; אורנה בנאי מגיעה עם הקסם והחן שלה, פלוס הרעש התקשורתי על המעבר מ"קשת" (שאיפשר לה לכסח את "האח הגדול"); שי אביבי היה חלש, למרבה הצער, כי בסופו של דבר האיש יודע להגיש בדיחה, ויש לו הומור ייחודי ומובחן, אבל מי שכתב לו את החומרים לא בדיוק התעלה על עצמו.&91;1&93;_gd.jpg)
שליין ולבני ב"עד הבחירות זה יעבור". הימור בטוח ל"רשת" (צילום: ערוץ 10)
בשורה התחתונה, "מצב האומה" נותנת מענה מצוין לנישת הסאטירה של "רשת". האולפן אמנם קצת קלסטרופובי, אבל השכנים בהחלט מוצאים חן.
הגיחות הקצרצרות של עפר שכטר (טוב, חוזה טאלנט זה קצת כמו "אכול כפי יכולתך", וכבר שילמנו) ואלון גל היו חכמות, והאירוח של ציפי לבני, פוליטיקאית טלוויזיה מזן חדש, עשה טוב לתוכנית הראשונה (טוב, לא ממש ראשונה, ראשונה ב"רשת", נגיד).בגדול נרשם מינון חיובי של סאטירה ("הגופה הכי קרה שיצאה מכיכר רבין") ודאחקה, היתה הופעת אורח מבריקה, לא פחות, של עזאם עזאם (או בשמו האמיתי, הלל מיטלפונקט), ולא פחות חשוב, ואני בטוחה שמרב מיכאלי מודה על כך באופן אישי, אף אחד מהנוכחים לא הסיר את האשכים שלו לפני הכניסה לאולפן.
