התרגיל הנואש של חמאס
צלפים של חמאס הם שהרגו שוטר מצרי, כדי ליצור פרובוקציה, ולהפעיל לחץ להפסיק לבנות את המכשול בציר פילדלפי. סביר להניח שהמצרים לא יוותרו על התוכנית
התנגשויות הדמים ברפיח הן כנראה תוצאה של מהלך מתוכנן של חמאס, שמסלים את מאבקו במצרים על השליטה בגבולה הדרומי של הרצועה. זה למעשה מהלך שנועד להסית את הרחוב הערבי וגם את דעת הקהל הבינלאומית נגד קהיר, כדי שזו תיכנע ותסכים לשליטה בלעדית של חמאס במעבר רפיח ותגרום למצרים להפסיק את בניית המכשול התת-קרקעי שהיא בונה כדי לחסום את ההברחות במנהרות ציר פילדלפי.
תחילת המהלך היתה שיירת סיוע הומניטארי, שארגנו חמאס ותומכיו בחו"ל. מארגני השיירה שיצאה מטורקיה ניסו תחילה להעבירה מירדן לסיני ומשם לרפיח. המטרה היתה ברורה: למסד
נתיב קבוע להעברת סחורות ואנשים בשטחה של מצרים, באזור שבו הפיקוח דליל יחסית ומשם היישר לרפיח ולמעבר רפיח.
מצרים הבינה את ה"טריק" שנועד למוסס את לחצה על חמאס להסכים לכינון מחדש של הסדר הפיקוח הבינלאומי, שהיה קיים במעבר הגבול בין סיני לרצועה. הסדר שבו שותפים לפיקוח על מעבר רפיח משני צדדיו, מצרים, הרשות הפלסטינית בהנהגת אבו-מאזן, פקחים אירופים וישראל - באמצעות מצלמות מרחוק.
חמאס מסכים לכאורה לכונן מחדש הסדר זה, אך מציב תנאים שיעניקו למעשה לאנשיו שליטה כמעט בלעדית במעבר. לכן הודיעה מצרים למארגני השיירה כי עליהם לעבור לסוריה ומשם להגיע בדרך הים לנמל אל-עריש, שבו יכולים השלטונות המצרים לבדוק היטב את תכולת המטען שנושאת השיירה ואת זהות אנשיה.
המהומות ברפיח (צילום: AFP)
ואמנם הקבוצה נחתה אתמול באל-עריש, אך אנשיה לא הסכימו לקבל עליהם את ההגבלות שהטילו המצרים. הם ארגנו הפגנת מחאה אלימה, שבמהלכה נפצעו מפגינים וכמה שוטרים מצרים. התקשורת הערבית והבינלאומית סיקרה בהרחבה את האירועים אתמול, שגרמו למבוכה רבה לקהיר.
בחמאס חיכו לרגע הזה. ההפגנות שארגנו תומכי הארגון ברחבי העולם האיסלאמי בימים האחרונים, נגד הקמת קיר הפלדה התת-קרקעי באזור ציר פילדלפי לא הרשימו את המצרים, שהמשיכו את עבודות ההקמה. אולם פרשת השיירה וההד הבינלאומי שעוררה יצרו הזדמנות חדשה, עוצמתית יותר מבחינה תקשורתית, להביך את מצרים ולהפעיל עליה לחץ.
לכן העלה היום חמאס את גובה הלהבות. ביוזמת הארגון יצאו פלסטינים, תושבי רצועת עזה, להפגנת תמיכה באזור רפיח, בצד העזתי של הגבול. היה ברור שכמו במקרים קודמים יתפתח גם בהפגנה זו עימות אלים עם כוחות הביטחון המצרים. חמאס ידע שכוחות הביטחון המצרים, למודי ניסיון, ישתדלו שלא לפתוח באש על המפגינים, כפי שעשו בעימות דומה לפני כמה שנים וספגו בשל כך ביקורת בינלאומית.
בניית המכשול בין עזה למצרים (צילום: AP)
הארגון הציב צלפים, שפתחו באש על אנשי כוחות הביטחון המצרים. הם הרגו שוטר מצרי בעמדת תצפית ופצעו כמה אחרים. המטרה היתה ליצור פרובוקציה שתכריח את המצרים לפתוח באש ואכן זה גם מה שקרה. חמאס השיג את שלו. הוא הביך את המצרים ויצר עליהם לחץ, באמצעות הסיקור הנרחב שהעימות קיבל בתקשורת. כעת נותר לראות האם קהיר תיכנע ללחץ ותפסיק את הקמת המכשול התת-קרקעי.
סוף להתגרויות
סביר להניח שהמצרים לא יוותרו. לא רק מפני שקהיר נתונה ללחץ אמריקני וישראלי כבד להפסיק את ההברחות בציר פילדלפי, אלא בעיקר מפני שחמאס מתח את החבל עם ממשלו של מובארק עד לנקודת שבה החליטו המצרים לשים קץ להתגרויות.
חמאס פגע בכבודה של מצרים, כאשר הדיח אותה למעשה מהמשא ומתן בעניינו של גלעד שליט וסירב לקבל את הצעות קהיר לפיוס פנים פלסטיני. מה שעורר את חשש המצרים כי חמאס יצור מצב שבו הוא יתנתק מהרשות הפלסטינית ובסופו של דבר ייצור מדינה פלסטינית נפרדת, שתתחבר למצרים.
מצב כזה הוא סיוט מבחינה מצרית, כיוון שהוא יחזק את האחים המוסלמים במצרים ויעניק להם בסיס צבאי. הוא גם יאפשר לאיראן להתייצב בדלת האחורית של מצרים, לאיים
עליה ולעורר בה תסיסה. וצריך גם להזכיר את המקרים הרבים בשנים האחרונות שבהם יצאו מעזה מחבלים חמושים וביצעו פעולות חבלה בסיני וריגול במצרים.
מכל הסיבות הללו יש למצרים אינטרס ראשון במעלה להקים את המכשול ולפקח בצורה הדוקה על הנעשה בגבול הרצועה. שליטה אפקטיבית בגבול, מעל ומתחת לפני הקרקע, תעניק למצרים מנוף לחץ רב עוצמה. כשזה יושלם, לא יוכל יותר חמאס להתעלם מההצעות ומהדרישות שקהיר תעמיד לו. את זה מבינים גם בחמאס וזו בדיוק הסיבה שבגללה נוקט הארגון בצעדים נואשים, כמו אלה שבהם נקט הפעם, כדי לסכל את הכוונות המצריות.
