הפגינה נגד פינוי מאחז וזכתה ב-100 אלף ש'
ידה של תמר פרנסי נשברה כאשר המשטרה ניסתה לפנות אותה מהפגנה נגד פינוי מאחז בלתי חוקי. למרות שבית המשפט דחה את גרסתה לפיה הופעל עליה שימוש בכוח בלתי סביר, משטרת ישראל חויבה לפצות אותה בלמעלה מ-100 אלף שקל
בסוף נובמבר 1999, חיילים, בני נוער ושוטרים זרמו לכוון הישוב נוקדים שבצפון אזור יהודה. איש איש וטעמיו עמו: החיילים באו כדי לפנות מאחז בלתי חוקי, בני הנוער התייצבו כדי להפגין נגד הפינוי והשוטרים נקראו כדי לפנות את המפגינים.
אנשי הצבא והמשטרה ניסו לשכנע את הנערים להתפנות מרצון. "אם לא תתפנו מרצון", התרה בהם מפקד השוטרים, רב פקד אורי יורן, "ניאלץ להפעיל כוח". הנערים לא התרשמו.
בלית ברירה הכריז הצבא על האזור כשטח צבאי סגור. צו הסגירה הוצג בפני המפגינים אך הם בשלהם, סירבו להיענות לקריאת המשטרה. השוטרים עצרו את המבוגרים שנתפסו בעיניהם כמארגני האירוע, וקיוו לראות את בני הנוער מתפזרים בעקבות המעצר. לא כך קרה.
תמר פרנסי הייתה בקבוצת בני הנוער. גם היא סירבה לעזוב את המקום ובזריזותה, הצליחה להתחמק מהשוטרים מספר פעמים. אל פרנסי נשלחה שוטרת אך פרנסי לא נענתה לה. השוטרת, שניסתה לגרור אותה ולא הצליחה, קראה לשוטרים שיעזרו לה. השוטרים הצליחו להפריד את פרנסי מיתר הקבוצה ותפסו אותה, אך היא ניסתה לברוח מספר פעמים.
רפ"ק יורן, שראה כי השוטרים האחרים אינם מצליחים להשתלט על פרנסי, ניגש אליה וביקש כי תירגע. אולם היא המשיכה להשתולל, לבעוט בשוטרים ולנסות להתחמק מאחיזתם. התנגדותה רק הלכה וגברה.
בשלב זה אחז בה רפ"ק יורן בשתי ידיו, כדי שיוכל לשאת אותה לניידת יחד עם יתר השוטרים. ידו הימנית תפסה את כף ידה הימנית וידו השמאלית את זרועה הימנית באופן שסובב את ידה לאחור. פרנסי, שעדיין המשיכה להשתולל, לבעוט ולנסות להתחמק מהאחיזה, ביצעה תנועה פתאומית חדה, שבה העבירה את כל כובד משקלה לכיוון המנוגד לידה. לפתע נשמע קול פריקה והיד נשברה.
ביהמ"ש: "שימוש לא סביר בכוח"
פרנסי הובהלה אל בית החולים. אחד המבקרים הראשונים שלה היה רפ"ק יורן, שהביא לה פרחים והביע התנצלות. גם השבר בסופו של דבר התאחה, אולם פרנסי לא ויתרה: היא הגישה תביעת פיצויים נגד משטרת ישראל בבית משפט השלום בירושלים.
במשפט העידה פרנסי כי השוטרים התנפלו עליה ולטענתה הפעילו עליה הרבה יותר כוח מכפי שנדרש. עוד היא טענה, כי רפ"ק יורן ביקש לנקום בה על ניסיונה להימלט, סובב את ידה בכוח ובצורה אלימה ולא שעה לצריחותיה עוד בטרם נשברה היד.
השופטת עירית כהן צפתה בקלטת של ערוץ 2 שתיעדה את האירוע. לאחר שמיעת העדויות דחתה השופטת את גרסתה של פרנסי, מאחר שהגיעה למסקנה כי פרנסי ניסתה לאורך כל הדרך להשתחרר מאחיזת השוטרים והקשתה עליהם.
השופטת, שהאמינה לגרסת הקצין כי סבר שעל ידי הפעלת כוח הוא יוכל להרגיע את פרנסי, הוסיפה כי פרנסי הגזימה בעדותה, לפיה רפ"ק יורן לא שעה לצריחותיה וביקש להתנקם בה. "בעצם התפיסה שלה והניסיון להוציאה מהמקום לא היה משום התנפלות או שימוש בכוח בלתי סביר", קבעה.
למרות כל אלה הגיעה השופטת למסקנה כי יש לחייב את משטרת ישראל בתשלום פיצויים של למעלה מ-100 אלף שקל לפרנסי. בפסק הדין היא ציינה, כי השוטרים אינם רשאים לעשות הכול על מנת לשכך מהומות ולהשליט סדר, ועליהם לנקוט רק באותם אמצעים שהם סבירים בנסיבות העניין. לדעת השופטת, "הפעולה של סיבוב היד לאחור וכיפוף שורש כף היד הייתה בנסיבות המקרה שימוש לא סביר בכוח. לא שוכנעתי כי פעולה זו הייתה במסגרת הנוהל הרגיל של הרגעת המפונים".
יחד עם זאת קבעה השופטת, שפרנסי שהתה בשטח צבאי סגור והשוטרים מילאו את תפקידם בפינויה מהמקום. השופטת ציינה כי לפרנסי לא הייתה זכות להתנגד לפעולתם, היא הייתה ערה לכך שהיא נדרשת לפנות את המקום והבינה, שאם לא תעזוב מרצונה - יפעלו השוטרים על מנת להוציאה מהשטח. למרות זאת היא חזרה וניסתה לחמוק מהם.
לפיכך פסקה השופטת, כי התנגדות פרנסי לפינויה מהמקום וניסיונותיה להשתחרר מאחיזת השוטרים מצדיקים להטיל עליה אשם תורם. את אשמה התורם של פרנסי העריכה השופטת בשיעור של 40%.
השבר כאמור התאחה, אולם עם עיוות מסוים. לאחר שמיעת מומחים רפואיים משני הצדדים הגיעה השופטת למסקנה, כי פרנסי נותרה עם מגבלה בתנועת הכתף, מגבלה המתבטאת בנכות של 7.5%. השופטת חישבה כי נכות שכזו מזכה את פרנסי ב-171,500 שקל. לאחר ניכוי האשם התורם בשיעור 40% נותרה פרנסי עם למעלה מ-100 אלף שקל.
לפנייה לכתב/ת 
