מדוע בבנק ישראל לא אוהבים את אליהו?

שלמה אליהו הוא שועל וותיק ומשופשף בג'ונגל הפיננסי הפגוע. אליהו, שכינס הבוקר (ב') מסיבת עיתונאים מיוחדת כדי לדחוף את מינויו של דוד קליין ליו"ר בנק לאומי, התקשה להישיר את מבטו אל המצלמות ולהסתיר את הכאב בקולו.

אליהו, אגב, נזהר היום מאוד בלשונו אולי בגלל שיועץ התקשורת שלו, רני רהב, ישב לצדו. לפני כחודש בוועידת ישראל לעסקים הוא ביטא את הכאב במלים מפורשות ואמר: "אני לא מבין למה בבנק ישראל לא אוהבים אותי".

ניסיונות ההפרטה לא יצאו לפועל

קצת רקע: אליהו הוא בעל השליטה מזה עשרות שנים בחברת הביטוח אליהו ביטוח, ובעל המניות הפרטי הגדול ביותר בבנק לאומי לישראל: הוא מחזיק 9.5% מהבנקואילו המדינה מחזיקה 11%. 

המדינה הייתה מתה להיפטר מחלקה, אך כל ניסיונות ההפרטה עלו בתהו. בעבר היא כמעט מכרה את השליטה בבנק לקרן ההשקעות "סרברוס", אך בסופו של דבר ההתקשרות עם הקרן לא צלחה.

סרברוס, שבמיתולוגיה היוונית הוא הכלב בעל שלושת הראשים השומר על פתח השאול, אכן התגלתה כמוסד בעייתי במהלך המשבר הפיננסי הנוכחי, וקשה להאמין שבאוצר ובבנק ישראל לא ידעו על כך דבר. רק גוף אחד, שמייחל בכל מאודו לקנות את השליטה בבנק לאומי לישראל אינו זוכה לכך: מיודענו שלמה אליהו.

בבנק ישראל טוענים, ובצדק, כי הסיבה לכך היא העובדה שאליהו מחזיק בחברת ביטוח העלולה לגרום לניגודי אינטרסים. אבל אין כמעט ספק, כי לו היה אליהו היה צריך לבחור בין החברה והבנק, הוא היה נפרד בצער אפילו ממפעל חייו.

נקרא לילד בשמו

מדינת ישראל הפריטה בעשרים השנים האחרונות את מרבית החברות הגדולות במשק. רובן נמכרו ליהודים עשירים מארצות הים, שזיקתם לישראל אינה חד-משמעית. גם בנק דיסקונט נמכר למתיו ברונפמן, שאינו תושב ישראל וגם משפחת אריסון קנתה את השליטה בפועלים עוד לפני מותו של האב טד ועלייתה של בתו שרי.

האם תחושתו העמוקה של אליהו, כפי שביטא באמירתו המתריסה בוועידת העסקים, מבוססת על שמץ של אמת? האם בפקידות הבחירה של משרד האוצר ובנק ישראל רואים באליהו מישהו ש"לא הכי מתאים" לעמוד בראש בנק מסיבות שאינן לגמרי מקצועיות ורציונאליות?

הייתכן שאליהו, עולה מעירק, אשר עדיין מדבר במבטא נעוריו ומשתמש בעולם דימויים עשיר וציורי שהביא לכאן ממקום אחר – נתפש כמישהו שאינו לגמרי "משלנו"? הייתכן שהפקידות מוצאת סיבות ענייניות כאלה ואחרות לפסול אותו בגלל שהוא נראה אחרת, מדבר אחרת, אולי גם חושב אחרת? ואולי נקרא לילד בשמו: האם ייתכן שיש כאן סוג של הפליה על רקע אתני-תרבותי?

עכשיו תאמרו: הצמרת הכלכלית של ישראל מלאה במזרחיים. לא זו בלבד: המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, בכבודו ובעצמו הוא עיראקי בדיוק כמו אליהו. אז זהו, שלא. רוני חזקיהו הוא לגמרי "משלנו". הוא צעיר, צבר, אין לו מבטא ודבר בהתנהלות ובסגנון הדיבור שלו אינו שונה מזה של מקביליו האשכנזים.

מעדיפים "חבר'ה משלנו"

האליטה הכלכלית-חברתית של ישראל היא בפירוש לא גזענית במובן הקלאסי והאפל, ששולל את האחר בגלל מוצאו  -לפחות לא כשהאחר הוא יהודי. אבל מנטאליות ותרבות משחקים תפקיד בכל מערכת חברתית, ומי שמתכחש לכך עשוי להיות בדיוק מי שבתת-מודע או בשיחות סלון שקטות, יירתע ממי שבא מתרבות אחרת.

וראו זה פלא: רבים מהטייקונים המובילים במשק הם מזרחיים. אחדים מהם הם מזרחיים "אותנטיים" כמו אליהו. יצחק תשובה למשל, עלה מלוב וגאה במורשת שהביא עמו, ולב לבייב פעיל עד היום במוסדות העדה הבוכרית. אבל איכשהו, כשהמדינה מעבירה נכסים אסטרטגיים לבעלי הון, הם מגיעים תמיד לאנשים ממילייה אחר: "הדודים העשירים מאמריקה" כמו אריסון או ברונפמן, או "חבר'ה משלנו" שגדלו והתחנכו בישראל כמו בני משפחת עופר.

יוצא הדופן הבולט והיחיד ביניהם הוא צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי ובחברת הדלק פז, שקנה מהמדינה ב-2006 את בית הזיקוק באשדוד. יוצא דופן בעירבון מוגבל, כיוון שבינו הוא אמנם מזרחי גאה, אבל הוא ישראלי לחלוטין במנטאליות שלו ולכן אינו סובל מאותה סטיגמה שאליהו אולי סובל ממנה.

כולי תקווה שאלה הם הגיגי סרק. כולי תקווה שלחזקיהו, לנגיד פישר ולשרי האוצר לדורותיהם יש שיקולים ענייניים בלבד ושאין שחר במחשבה שאליהו נפסל מסיבות אחרות.

אליהו עצמו לא היה מעז לטעון זאת בפומבי - הוא הרי היה מסבך את עצמו עוד יותר בהתבטאות כזאת והופך את עצמו במו-ידיו לדוד לוי של הכלכלה. אבל קשה למצוא הסבר אחר מדוע המדינה, שנכשלה כשלון כה חרוץ בניסיון למכור את הנכס הפיננסי הגדול והחשוב במדינה - מסרבת למכור אותו דווקא לשותף שנמצא סמוך לידה ורק משתוקק לקנות אותו.