מזוז נפרד: לא קיבלתי גיבוי משרי המשפטים

ספק אם היה בישראל יועץ משפטי לממשלה שעמד באור עז כל-כך של זרקורים. מפרשת האי היווני של שרון ועד תיק ליברמן - דרך עמרי שרון, רמון, אולמרט וכמובן סאגת קצב - מני מזוז היה האיש שחרץ גורלות. רגע לפני שהוא פורש בהקלה ומשיל מעליו את העול הכבד, מזוז שם את האצבע על הבעיה המרכזית לדעתו בתקופתו הסוערת - חוסר הגיבוי משרי המשפטים: "המציאות בשנים האחרונות היא שיש לנו שרים לעומתיים".

בראיון לבטאון לשכת עורכי הדין לרגל סיכום כהונתו בת שש השנים, בעוד כשבועיים, מזוז מתח ביקורת על השרים איתם התעמת, במיוחד דניאל פרידמן ויעקב נאמן. "באופן בסיסי על השר לגבות את המערכת ולפעול לקדם את הנושאים שעליהם היא מופקדת. יש לנו שרים לעומתיים, וזה מורגש בחוסר גיבוי להחלטות ולמהלכים, ובחוסר יכולת לקדם נושאים שעל סדר היום. יש גם נושאים שבאופן פרדוקסלי הגורם היחיד שפועל ויוצא בהצהרות נגד המערכת בעניינם הוא דווקא שר המשפטים".

מזוז התייחס בהרחבה גם לפרשיות השחיתות השלטונית וטען כי "המאבק האינטנסיבי והנחוש הוביל גם למציאות של הרתעה ממשית במסדרונות השלטון".

 לדבריו, "ההתרשמות הכללית שלי היא שבמהלך שנות ה-90 התרחש תהליך שגרם להתגברות ההשחתה של המערכות הציבוריות. נוצרה תלות גדולה יותר בין נבחרים לבוחרים,דרך מרכזי מפלגות, דרך קבלני קולות וכדומה. ההשחתה בחיבור הזה באה לידי ביטוי בשורה של תופעות שנחשפנו אליהן בשנים האחרונות".

היועץ היוצא שב על טענתו לפיה "הליך העדות המוקדמת בפרשת אולמרט-טלנסקי היה הכרחי, והתייחס לתפוח האדמה הלוהט שאולי ישאיר למחליפו: ההכרעה אם להגיש כתב אישום נגד השר ליברמן. "מדובר בתיק מורכב, עם כמות גדולה של חומרי חקירה ומסמכים. אנו עושים כל מאמץ לסיום הטיפול בהקדם, אך איני יכול לנקוב במועד. בהתחשב בכל האילוצים והקשיים שהציבו בפנינו

הנחקרים עצמם, אין מקום לטרוניה נגד גורמי החקירה".

לגבי פרשת רמון, הוא נשאל על הדיון הממושך בממשלה בעניין האזנות הסתר - ושוב לא חסך במילים קשות על חברי הממשלה, בתקופת אולמרט. "ההתנהלות בעניין זה היתה בלתי תקינה לחלוטין. יזמתי בדיקה עצמאית של הטענות, וזאת לאחר שהנושא נבחן בבית המשפט שדן בתיק וכן בבדיקה פנימית במשרד, וגם על ידי ורדי זיילר. מעולם לא נבדק נושא על ידי גורמים רבים כל כך".

לא הלכתי לחתונות

מזוז שטח שוב את התנגדותו ליוזמת השרים לפיצול סמכויות התפקיד, "שתחליש את המאבק בשחיתות", ותיאר את השינויים שהוביל: "יישמתי את תפיסה של ניהול אקטיבי, של ייזום והובלת תהליכים בכל התחומים".

לדבריו, במערכת היחסים מול הממשלה והשרים, "עשיתי כמה פעולות כדי להגדיר מחדש את כללי המשחק. הבהרתי שהתפקיד של יועץ משפטי לממשלה מצד אחד הוא לתת שירות משפטי לממשלה, אבל הוא לא יועץ משפטי 'מטעם', כמו בתאגיד או בגוף פרטי, אלא התפקיד הלא פחות חשוב שלו הוא גם לפקח על הממשלה, ולכן חייב להיות סוג של דיסטנס בין היועץ המשפטי לבין השרים".

הוא הוסיף כי "לכן גם הודעתי מיד עם כניסתי לתפקיד כי אני מפסיק את הנוהג של השתתפות קבועה בישיבות הממשלה. הקפדתי גם על ריחוק מכל חיכוך אישי או מעורבות חברתית עם השרים. בשש השנים האלה מעולם לא השתתפתי באירוע משפחתי, אישי או חברתי, של שר משרי הממשלה, למרות שחלקם שולחים לי הזמנה לכל אירוע משפחתי, אבל הם גם יודעים שלא אגיע ולא הגעתי מעולם".

בנימה אישית, מזוז סיפר על "התמסרות כמעט טוטלית לתפקיד. אני עובד שבעה ימים בשבוע, ובהערכה זהירה 360 יום בשנה, כולל ימי חג ומועד. את שעות הפנאי השבועיות המצטברות אפשר למנות על אצבעות כף יד אחת. יחד עם זאת, השתדלתי לא להתנתק לגמרי מהחיים.

המשכתי לקרוא ספרות עיון וספרות טובה גם אם הייתי צריך לקרוא בין 11 ל-2 בלילה, והמשכתי לבקר, מאוד במשורה, בתיאטרון, במוזיאונים ובקולנוע, לשמוע מוזיקה, וודאי לשמור על כמה שעות שבועיות משפחתיות".

ומה הלאה? "אני אדם מתוכנן בביצוע התפקידים שאני עושה, אבל לא בתכנון חיי, ובין היתר לא תכננתי אף פעם את התפקיד הבא. לשנה הקרובה התשובה שלי מאוד פשוטה - אני אהיה בחופשה, לטעון מצברים, לנוח, להשלים חוסרים בכל התחומים שהזנחתי, להתאוורר, לטייל בארץ ובעולם, לחדש את הקשרים שהיו על אש קטנה עם חברים. בהמשך, אני לא שולל או פוסל מראש שום דבר".

ראש לשכת עורכי הדין, יורי גיא-רון, איחל למזוז הצלחה בהמשך דרכו, והביע תקווה כי ימשיך לכהן בתפקידים ציבוריים. "כמי שחרד לעולם המשפטי הישראלי, הייתה לי במשך כל תקופת כהונתו של מזוז תחושת ביטחון חזקה, למרות ביקורת שצצה מדי פעם. לדעתי, עם או בלי תקופת צינון, מזוז הוא מועמד מצוין לכהונה עתידית בבית המשפט העליון", אמר.