עובדי אקרשטיין: "יש כאן אווירה של דיקטטורה"

"בעקבות התארגנות של העובדים, עובדים רבים ממפעל אקרשטיין מקבלים מכתבים לשימוע לפני פיטורים, מבלי שנציג העובדים יהיה נוכח" - כך אמר היום (ב') יו"ר ועד עובדי מפעל אקרשטיין בירוחם, בנצי סנגאוקר.

עובדי מפעל "אקרשטיין" בירוחם התבצרו היום במפעל משעות הבוקר והשביתו אותו במחאה על כך שההנהלה העבירה שני קווי ייצור לקבלן משנה. "ההנהלה העבירה עובדים שעובדים בקווים האלה כבר 20 שנה למקומות אחרים ופיזרה אותם ברחבי המפעל", הוסיף יו"ר הוועד. בשעות הקרובות אמור להתקיים מפגש בין נציגות ועד העובדים לנציג ההנהלה.

צ'ארלי אבוטבול (60), עובד ב"אקרשטיין" קרוב ל-10 ומשתכר 20.70 שקל לשעה כמפעיל מלגזה. אבוטבול הוא תושב ירוחם ואב ל-6 ילדים וסב ל-7 נכדים. "בסוף החודש אני מקבל כ-3,500 שקל, כשרק לתשלום המשכנתא אני מעביר 2,000 שקל. אני חי מהלוואות בריבית מהמפעל עצמו ומהלוואות מהשוק האפור. זה המצב. יש כאן אנשים שאין להם מה לאכול. כעת סגרנו את שערי המפעל ואין יוצא ואין נכנס. המצב פה קטסטרופה וההנהלה מסרבת להכיר בוועד".

אווירה של פחד ואיומים

אבוטבול סיפר כי העובדים הופתעו לגלות כי חלק מהמחלקות נמסרו לעובדי קבלן, ציין כי והעובדים סובלים מאווירה של פחד ואיומים, כאשר כל צעד לא נכון עלול להוביל לשימוע לפני פיטורים. כל זאת לצד תנאי השכר והעבודה הלא הוגנים, כאשר הוא מעולם לא זכה להעלאה.

שמעון זעפרני (40), עובד במפעל זה 18 שנה. הוא יליד ירוחם ואב לשני ילדים. דווקא הוא מעולם לא התלונן על התנאים במפעל, שכן שכרו הגיע ל-10,000 שקל ברוטו והוא לא ביקש יותר. אלא שלפני כשנה וחצי הדברים השתנו. ללא על הודעה מוקדמת ומבלי להתייעץ עמו, המשכורת שלו קוצצה בחצי. "קיצוץ של 50% בשכר אחרי 18 שנה, למי שתמיד היה עובד נאמן ומסור, גרמו לי להבין שצריך להתאגד", אמר.

"היו לנו שעות נוספות ותמריצים, אבל פתאום כלום. נותר לי רק להגיע לאבדון אם לא יהיה לנו וועד. יש כאן אווירה של דיקטטורה, מדיניות של הפחדה. אנשים נכנסים ויוצאים משימועים, ואין להם אפשרות להתגונן. לחברי ההנהלה לא איכפת, הם לא מדברים איתנו. אני עוד מצליח לשרוד, אבל יש כאלה שמצבם הרבה יותר קשה ורק הולך ונהיה רע. מי שעובד כאן כמעט 20 שנה אומרים לו 'לא מתאים לך - לך הביתה'".

שלמה (מומי) עוזיאל, בן 62, עובד במפעל כבר 16 שנה כאחראי מחשוב. הוא מרוויח קצת יותר מ-20 שקל לשעה. "העובדים עם הראש למטה והזנב בין הרגליים. אנחנו הרי חיים במדינה דמוקרטית. אני גאה במדינה שלי ואנחנו רוצים נציגות. אני עברתי כבר שתי מלחמות ואני לא מפחד. לאנשים כאן אין מה להפסיד. אני מסתדר עם מה שיש. אשתי גם עובדת וזה מזל - אחרת לא יכולתי לשלם משכנתא".

ב"אקרשטיין" ביקשו להבהיר כי לא מדובר בשרשרת שימועים. מדובר בעובד אחד שזומן לשימוע לאחר שהתחצף וקילל את ממוני הבטיחות במקום. עוד הוסיפו כי הנושא נמצא כעת בדיון בבית הדין לענייני עבודה. 

עוד נמסר מהנהלת אקרשטיין בתגובה: "ארגון העובדים מתסיס קומץ מיליטנטי של עובדים שעה שאין להם כל מעמד חוקי". לדברי ההנהלה, "עובדי המפעל בירוחם פנו לבית הדין לפני כחודשיים בדרישה שזה יכיר בהם כארגון יציג ויחייב את הנהלת החברה לנהל עמם משא ומתן. יחד עם זאת, בית הדין טרם הכריע האם ארגון כוח לעובדים הוא ארגון יציג.

"המפעל בירוחם אינו מהווה יחידת מיקוח כהגדרתה בחוק ובפסיקה. על פי החוק והפסיקה, על מנת שארגון יוכרז כיציג, עליו להחתים שליש מהעובדים במקום העבודה. לאקרשטיין שלושה מפעלים ועל כן, לא ייתכן כי מפעל אחד יהווה יחידת מיקוח, כך על פי עמדת הנהלת אקרשטיין".