השאלון הלבן: הרביעייה שכבשה את אישגל

מי בגולשים: שרון לוי (35, נשוי), מהנדס תעשייה וניהול ומלמד מתמטיקה; ארז קריטי (46, נשוי פלוס שלוש בנות), עו"ד שמתמחה בדיני נזיקין; אופיר שמעוני (46, גרוש פלוס אחד), מוזיקאי, מלחין ויוצר; עופר כרטא (46, נשוי פלוס שניים), מהנדס חשמל בחברת החשמל. כולם גרים ברחובות.

היכרות מוקדמת: ארז אופיר ועופר חברים מגן חובה. שרון הוא בן דוד של עופר, וככה הצטרף לחבורה.

הרביעייה מרחובות על השלג (צילומים: ארז קריטי)

איפה גולשים: אישגל, אוסטריה. שרון: "אנחנו ישנים בעיירה סמוכה שנקראת Galtur, ותוך עשר דקות עם הסקי בס אנחנו באתר. היינו בהרבה מסעדות אבל מעולם לא נתקלנו במזון כל כך משובח. יש כאן הכל - גם את הפאן של הספורט והאקסטרים, וגם מה לעשות בסוף היום. לא חוזרים לבה"ד 1 כמו בצרפת. פה אתה יורד לנוף ציורי עם בחורות יפהפיות ובילויים".

ההתחלה: שרון: "אשתו של עופר שיכנעה אותו לצאת לחופשת סקי לפני עשר שנים והוא התאהב בגלישה. הם התחילו לנסוע כל המשפחה, אבל אשתו פרשה אחרי חופשה של מינוס 20 מעלות במאיירהופן. יום אחד הוא שאל אותי אם אני רוצה להצטרף ונדבקתי בחיידק. שנה אח"כ, אחרי שהוא נדנד לחברים הקרובים שיצטרפו אליו, הם הסכימו ומאז אנחנו סוג של חבורה. זו חופשה שלישית שלנו יחד ואנחנו מתכוונים להמשיך לנצח, כי זאת מסורת".

הדרכה: אופיר וארז רוצים להשתפר, אז הם לוקחים שיעורים. שרון מרגיש שהסנובורד הוא חלק מהגפיים הטבעיות שלו ולכן מוותר. שרון: "עופר גולש כבר עשר שנים אז לא נעים לו לקחת הדרכה".

חלוקת תפקידים: אופיר הוא המוזיקאי, עופר דואג שכולם יתייצבו בגונדולה הראשונה כל בוקר ב-08:29 (אנחנו קמים ב-06:00), ארז הוא המתעד הרשמי שמצלם כל נשימה ולפעמים צריך להגיד לו 'עזוב, בוא נגלוש קצת'. שרון הוא צוות הווי ובידור.

סדר יום: שרון: "ביום הראשון של החופשה אנחנו מחפשים את הנקודה הגבוהה ביותר על ההר שאפשר לגלוש ממנה למטה בלי מעליות. אנחנו שותים בבית קפה על ההר את הקפה האחרון לאותו יום, וכשכמעט מחשיך והמסלולים ריקים – גולשים בחזרה לעיירה תוך כדי צעקות מטורפות 'אני מלך'".

אוכל: שרון: "ארז יורד כל בוקר ראשון לחדר האוכל. הוא לוקח את כל הקיווי שיש, חותך לקוביות, מוסיף בננות, שם לנו למעלה גרנולה, צימוקים ואגוזי מלך. הוא מוסיף יוגורט ומקנח בדבש. הדבר הזה מחזיק אותנו עד לדבר שאנחנו כמהים אליו – הגרסה האוסטרית למרק הגולאש".

משקה הסקי האהוב: קפה שחור. "יש לנו קומקום ואנחנו לא מתחילים בוקר לפני שאנחנו מדרבקים שתי כוסות קפה".

האירוע הכי הזוי בחופשת סקי: היו שניים. שרון: "בשנה שעברה אופיר הרגיש לחץ בחזה בסוף אחד המסלולים ואמר שהוא אף פעם לא טס במסוק. אז דאגנו לו לפינוי מוטס לביה"ח הקרוב. בסוף התברר שהכל בסדר והפינוי עלה לנו 3,880 אירו. מזל שיש עו"ד בחבורה, כי הביטוח שילם בסוף".

במקרה השני, נסגרה על עופר דלת של גונדולה במדונה די קמפיליו. שרון: "השקיעו במעליות האלה מיליונים. הן כל כך ידידותיות למשתמש, איטיות, עובדות בלי סוף. ואז בא בחור תימני משעריים, שגולש כבר עשר שנים, ולא נהנה עד שלא נסגרת עליו גונדולה של 16 איש. הילד שלו, בן 16 אז, הסתכל עליו במבט של 'זה לא אבא שלי'. אבל לא קרה לעופר כלום, רק האגו נפגע".

בילויים: בד"כ מסיימים את היום בבר שאפשר לגלוש ישר אליו, ושותים ("לא משתכרים"). במלון נמשך האפרה סקי הפרטי, שכולל צחוקים וירידות, כל פעם על מישהו אחר בחבורה.

המשפחה גולשת? שרון: "אשתי נולדה בפלורידה, כך שאם הטמפ' בחוץ נמוכה מ-12 מעלות היא מתחפרת בפוך. אשתו של ארז מכינה לו כבר שבוע סלטים לקראת יום חזרתו, לכן היא לא יכולה לבוא. הבן של עופר שאוטוטו מתגייס גולש יותר טוב מכולנו, וגם הבת שלו בת ה-12 גולשת מדהים. ארז רוצה ששלוש הבנות שלו יגלשו, אבל בינתיים הן מנגנות על פסנתר".

עצה למתחילים: (כולם) "לא להישבר, כי כל יום שעובר רק גולשים מהר יותר. לפציעות יש 358 ימים בשנה להחלים, ועבור 7 הימים הנותרים בראו את הוולטרן, האיבופרופן, התחבושות האלסטיות, הג'לים, האמבטיות החמות והמסאז'ים ההדדיים. אז אל תעצרו".

ציון לחופשה: (כולם) "מדהים. עשר. אין לנו מלים".

המרואיינים היו לקוחות חברת תיירות הסקי SkiDeal .