ניסיון להשפיל או לא: ישראל עוד תשמע מטורקיה
המוסלמים מקפידים על עיקרון הגובה, ולא בכדי הקפידו לאורך השנים לבנות מסגדים גבוהים. ד"ר מרדכי קידר על הנזיפה לשגריר הטורקי: "ישראל לא מבינה את התרבות המוסלמית"
"העיקר שיראו שהוא יושב נמוך ואנחנו גבוה ושיש פה רק דגל אחד, ואתה רואה שאנחנו לא מחייכים". מילותיו אלו של סגן שר החוץ, דני איילון, לצלמים - בעת שישב מול שגריר טורקיה בישראל, אחמט אוגוז צ'ליקול, עוד יהדהדו במזרח התיכון. בין אם התכוון לכך איילון ובין אם לאו, מדובר באלמנט פוגעני ביותר בתרבות האיסלאם שסביר שעוד נשמע עליו מהטורקים.
במשרד החוץ הגיבו על כך ומסרו: "הדברים לא נועדו להשפיל איש במכוון. השגריר זומן במטרה למחות על סדרת הטלוויזיה שמשודרת בטורקיה ולהביע את מחאתה של ישראל על כך". ככל הידוע, נאמרו דבריו של איילון באמירת אגב, מבלי שזה התכוון לפגוע ברגשותיו של צ'ליקול.
צ'ליקול במשרד החוץ. הבדלי גובה ותרבות (צילום: גיל יוחנן)
עיקרון הגובה, ובמיוחד כאשר ממוקם בן דת אחרת מעל למוסלמי, מהווה עיקרון חשוב באיסלאם זה מאות בשנים. דברים ברוח זו מוזכרים ב"פרשת מוחמד" בקוראן, שבאחד מפסוקיה נכתב: "אתם העליונים".
בהתאם לכך, הקפידו המוסלמים בימי הביניים, כי המסגדים שהוקמו סמוך לכנסיות ייבנו לגובה רב יותר. הוראות ברוח זו חולקו גם לנתינים היהודים והנוצרים תחת שלטון האסלאם באותה התקופה, כאשר אלה נצטוו שלא לרכוב, לשבת או להתגורר במקום גבוה יותר משל מוסלמי.
ד"ר מרדכי קידר, מרצה בכיר במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן, מסכים שההתנהלות הזו תפגע מאוד בטורקים: "הם ייעלבו מהאמירה הזאת. סף העלבון שלהם נמוך מאוד, וזה בא לידי ביטוי לאחר שאחד מחברי הכנסת השתמש במטבע לשון בריטית-קולוניאליסטית כשאמר: 'נהרוג טורקי וננוח'".
לדבריו, "לטורקים יש תודעה עצמית מאד גבוהה. הגובה עבורם הוא הכל, והם מתייחסים בחומרה נוראה למי שפוגע בכבודם". קידר אמר כי האירוע צפוי להגביר את המתיחות הגבוהה ממילא בין ישראל לבין טורקיה, והעריך כי תגובת הטורקים בוא תבוא. "הם לבטח ישתמשו בביטוי מעליב כלשהו כדי להחזיר לנו", אמר.
בלי נשיקות ולחיצות ידיים
לדברי ד"ר קידר, ישראל גרמה עצמה לאורך השנים לפגיעה בתדמיתה בעיניי העולם הערבי והמוסלמי, בעקבות שורה של טעויות תקשורתיות שנבעו מבורות באשר לתרבותם. "ישראל בכל פעם מזיקה לעצמה מחדש, כאשר היא מוכיחה שוב שהיא איננה יכולה 'לבוא בקהל' המזרח התיכון. היה זה מנחם בגין, שלעיניי מצלמות הטלוויזיה בקהיר, נשק את ידה של ג'יהאן, רעיית הנשיא דאז אנואר סאדאת, וגרם למבוכה גדולה. בעולם הערבי, לעולם אין לנשק אשת איש בפומבי", הסביר.
תקלה נוספת שהזכיר קידר, שגם לה היה אחראי בגין, הייתה כאשר פנה לשר החוץ המצרי בתואר "אישי הצעיר". "דבר כזה יגרום למשלחת המצרית לקום ולהסתלק בשל העלבון, שכן 'איש צעיר' היא כינוי לאדם טיפש וחסר ניסיון בעיני הערבים", הסביר קידר.
קידר הזכיר גם את התמונה המוכרת משיחות קמפ דיוויד בשנת 2000, אז "דחף ברק בכוח את ערפאת לתוך הצימר יחד עם קלינטון, כשלפי כל הכללים - נתן ערפאת לברק, שהיה אז ראש הממשלה, להיכנס קודם".
לדבריו, לוקה הציבור הישראלי בקושי רב להבין כי סוגים שונים של התנהגות, שנראים בעיניו בסיסיים, נתפסים אחרת לחלוטין בעיניי הערבים. "זה אנחנו שמחפשים ללחוץ ידיים לסורים כי בראייתנו, לחיצת היד היא תחילתו של מגע בין-אישי. בעולם הערבי, לחיצת היד מסמלת סיום מוצלח של משא ומתן, ולכן כאשר העיתונאים שואלים האם הייתה לחיצת יד או לא, הם פשוט לא מבינים שהדברים נראים אחרת לגמרי".