דיפלומטיה כפי שלמדתי מליברמן

פגישת ההשפלה שערך סגן שר החוץ דני אילון לשגריר טורקיה בישראל, מעידה על דיפלומטיה חדשה שממציא שר החוץ אביגדור ליברמן. תוכן השיחה כמעט לא הוזכר, אלא רק הסגנון: לקחת כיסא נמוך ולהושיב עליו את השגריר, לא ללחוץ לו יד ולעשות לו זובור, ובהמשך אף להדגיש שבזובור מדובר - אלו כללים חדשים של דיפלומטיה. הארוע הופך את משרד החוץ למגוחך ברמה הבינלאומית, לא רק בהקשר היחסים של ישראל וטורקיה.

בדיפלומטיה יש קודים ומהלכים ברורים שבאמצעותם מעבירים מסרים, גם כאלה שלפיהם איננו מרוצים מיחסים עם מדינה או עם נציג שלה. אך גובה הכיסא בפגישה לא נכלל בקודקס הכללים הזה.

ממשלת ישראל עומדת בפני מצב חדש עם טורקיה כבר שנה, מאז עופרת יצוקה והפסקת תהליך השלום. מי שעוסק בנושא זה בממשלה יודע שיש מדיניות טורקית חדשה ומוצהרת, לפיה כל עוד לא יחודש תהליך השלום, לא יכוננו יחסים טובים בין המדינות.

על ישראל להסתכל על מדיניות זו בגובה העיניים ולהחליט לאן פניה. אם לא מוצא חן בעיננו הדבר, אפשר לקרוא לשגריר ישראל בטורקיה הביתה, לצנן את היחסים בין המדינות ואפילו לסגור את השגרירות באנקרה. אבל החלטנו לא לעשות זאת. אם מחליטים שהיחסים חשובים למרות מה שקרה, על ישראל להתנהג בהתאם ובכלים המוכרים. אי אפשר להמציא דיפלומטיה חדשה, בנוסח התעללות בשגריר הטורקי החדש שהגיע אלינו ו"נראה לו".

ההשלכות של המהלך זניחות ברמת היחסים בין המדינות. כאמור, הוא רק הפך את משרד החוץ למגוחך. אינני מאמין שיקראו כעת לנגרים באנקרה כדי שיכינו כיסא נמוך לקראת ביקורו של שר הביטחון ברק. וגם אין קשר בין ביקור זה לאיכות היחסים אם לא ידונו בו בתהליך השלום. כשר בכיר בממשלת ישראל עליו לעשות כן. אם זה לא על סדר היום ומישהו מצפה שביקור כזה ישנה מהיסוד את היחסים, טעות בידו.

מה שהטורקים עושים לנו על בסיס כמעט חודשי, הרבה יותר גרוע מכל תגובה שיכולה להיות מצדם לתקרית זו. כשבסדרה הטלוויזיונית הטורקית יורים לשגריר ישראל בראש לאחר שהוא כביכול חוטף ילדה כדי לגייר אותה בארץ - ההשלכות איומות ונוראות. גם התבטאויותיו של ארדואן - קשות ומתתמשכות.

אך הממשלה צריכה להבין שכל עוד הוא זה שמכהן שם כראש ממשלה וזו מדיניותו המוצהרת שהוא לא טורח להסתיר, אנו נידרש לשנות את היחס כלפי אנשיו. הטורקים רק רוצים לשמוע מתי מתחדש המו"מ עם הפלסטינים ועם הסורים, ועלינו להשלים עם זה עד יעבור זעם.