שנת אובמה: איך איבד נשיא ארה"ב את הציבור?
בינואר 2009 נכנס אובמה לבית הלבן והבטיח לתקן את הכלכלה ולקדם רפורמה בבריאות. בשנתו הראשונה בתפקיד התברר לאמריקנים רבים שהנשיא אולי נואם מבריק, אבל הוא לא קוסם ולפעמים גם מבולבל. ולמה חושש אובמה מנובמבר הקרוב?
ארצות הברית היתה באופוריה לפני שנה, כשברק אובמה הושבע לנשיא השחור הראשון בתולדותיה. הפוליטיקאי חסר הניסיון נבחר בזכות כישרון רטורי ושלל הבטחות לשינוי המעצמה הגדולה בעולם, כשהמרכזית שבהן תיקון הכלכלה האמריקנית, צמצום האבטלה ורפורמה בביטוח בריאות. שנה חלפה מאז כניסתו לבית הלבן והאמריקנים כבר מאבדים סבלנות ורוצים לראות תוצאות.
ב-20 בינואר 2009, כשאובמה הושבע למרגלות גבעת הקפיטול, כ-70 אחוזים מהאמריקנים תמכו בנשיא, בהם גם רפובליקנים מתונים שלא הצביעו עבורו ביום הבחירות. זה הותיר עוד מהיום הראשון גרעין קשה של 30 אחוזים מהאמריקנים שהם מתנגדים מרים ושמרנים מושבעים, שחשו שגנבו להם את המדינה שלהם מבין האצבעות.
מתנגדי אובמה לא הביעו בגלוי את סלידתם מכיבוש הבית הלבן על ידי אדם שחור, אבל מעשיהם הוכיחו זאת. היו ביניהם כאלה שביקשו להציג (בלא הצלחה) לבית המשפט העליון את הטענה שאובמה לא נולד כלל על אדמת ארה"ב אלא בקניה, ולכן על פי החוקה אינו יכול לכהן כנשיא. אחרים ארגנו הפגנות ששאבו השראה מ"מסיבת התה" המפורסמת שהתרחשה בבוסטון בנובמבר 1773 - מרד המסים של הקולוניות בצפון אמריקה נגד האימפריה הבריטית.
שורת ההפגנות השמרניות המתוזמרות יצאה נגד ממשלה גדולה וחזקה, תקציבים גדולים והרחבת הגירעון. מדובר במאבק המשמעותי ביותר של האופוזיציה נגד הנשיא המכהן, בהיעדר מנהיג רפובליקני
בולט המסוגל לאחד את השורות. 
| הבטחות | מעשים |
| לחייב את המדינה לתת ביטוח בריאות לכל הילדים | בעבודה |
| לבטל את הורדת המיסים לבעלי הכנסות גבוהות | בעבודה |
| לשדר את דיוני הבריאות בערוץ הטלוויזיה של הקונגרס | לא מקיים |
| ליצור חמישה מיליון מקומות עבודה "ירוקים" | בעבודה |
| ליצור מסלול לאזרחות למהגרים לא חוקיים | לא מקיים |
| לסגור את הגבולות ולהגביר את הפיקוח בנמלים | בעבודה |
| ליצור קרן שתמנע מאזרחים לאבד את בתיהם | מקיים חלקית |
| להגביל את השימוש בציתותים | בעבודה |
| להגדיל את ההלוואות לבעלי עסקים קטנים | מקיים |
| להשקיע ברכבת מהירה ובשיפוץ הכבישים | מקיים |
השירות החשאי האמון על הגנת הנשיא מבוהל מכמות האיומים על חייו של אובמה. סוכניו מנסים להתחקות אחר מתנגדים שתלו בובות אובמה על חבל בדרום ואחרי כאלה המציירים לו שפם של היטלר בהפגנות השונות ברחבי המדינה. אחרים משווים אותו לסטלין, בעוד שמרנים מתונים מסתפקים בקללה עתיקה ופופולרית - "סוציאליסט". הם מזהירים שהוא מנווט את המדינה הכי רחוק שאפשר מהחלום האמריקני והכי קרוב לאירופה הסוציאליסטית.
ומה קרה ל-70 אחוזי התמיכה? אחרי שהאופוריה התפוגגה התברר לרפובליקנים מתונים וגם לחלק מהעצמאים, שאובמה הוא נואם מבריק, אבל אינו קוסם. הוא הגיע לבית הלבן על כנפי הבטחת השינוי, וזו גם הבעיה הגדולה שלו. קל להבטיח, אבל קשה לממש. במיוחד לאור הירושה שהשאיר לו ג'ורג' בוש הבן. הנשיא לשעבר נעלם מהעין. בסוף השבוע האחרון ניתן היה לראותו יושב עם משפחתו בסוויטה של אצטדיון הפוטבול הענקי בדאלאס ונהנה מהניצחון של הקבוצה המקומית נגד פילדלפיה איגלס. את הצרות הוא השאיר בוושינגטון לאובמה, וגודש הבעיות הוא עצום.
אובמה מאבד את הציבור
נשיא אמריקני לא יכול לבחור להתמקד בנושא או שניים ולהתעלם מהאחרים. אובמה לא הזמין את המחבל הניגרי עומר פארוק עבד אל-מוטלב לבקר בארה"ב בחג המולד - בוודאי לא ביום שבו יצא לחופשתו בהוואי. הוא נשאר באי הקסום, אבל החופשה-לא-חופשה הפכה במהרה למאמץ מצד אובמה להציג לציבור ממשל שמגיב ומטפל במהירות בתיקון ליקויי אבטחת מטוסי הנוסעים.אובמה הגיע לבית הלבן בעיקר בזכות כישרון רטורי מדהים, אבל הוא נכשל במאמציו לשכנע את הציבור לתמוך בשני המהלכים הגדולים שהוביל בנושאי פנים: הכלכלה וביטוח הבריאות. הנושא השני, המהווה את גולת הכותרת של שנתו הראשונה בבית הלבן, היה מבולבל ולעתים שלח מסרים סותרים, בעיקר סביב "האופציה הציבורית" של ביטוח הבריאות. הוא שאף במוצהר לקדם תוכנית ביטוח בריאות שתנוהל על ידי הממשל, אבל באותה נשימה אותת על נכונותו לוותר עליה לטובת פשרה שתאפשר את אישור החוק בקונגרס. אובמה משווע להפגין הישגים והרפורמה בבריאות אמורה לספק לו את ניצחונו הראשון.
אובמה לא איבד את לשונו, אבל בעודו מנסה לחולל מהלכים פוליטיים מאחורי הקלעים, הוא טשטש במקום לחדד. התוצאה של כישלון זה ברורה: אף אחד לא מבין למעשה את פרטי הרפורמה בבריאות, שכל יוקרתו של הנשיא תלויה בה. חברי קונגרס שמצביעים על החוק לא קראו אותו ואפילו המומחים הגדולים ביותר לא מסוגלים להסביר מה בדיוק צפוי למערכת הבריאות.
אובמה הזרים למשק האמריקני חבילת תמריץ בשווי אסטרונומי של כ- 800 מיליארד דולרים. הסכום האדיר העמיק את הגרעון, אבל אמור היה לספק מקומות עבודה חדשים. למרות ההזרמה חסרת התקדים, אחוז האבטלה נותר סביב עשרה אחוז.
יריביו טוענים שהוא שיעבד את הדורות הבאים שיצטרכו לממן את חבילת התמריץ שעזרה לוול סטריט אבל הותירה את המובטל הממוצע ללא פרנסה. יש כלכלנים הטוענים כי צעד זה בלם גידול באבטלה ומיתון עמוק ביותר. לך תספר את זה למי שמחזיק בציפורניים במטה לחמו ומתקשה לשלם את שכר הדירה.
את הציבור אי אפשר לסובב במתק שפתיים ובחלקלקות לשון. אמריקנים ממשיכים עד עצם היום הזה לאבד מקומות עבודה, בתיהם משועבדים לבנק והפנסיה שלהם נמחקת על המסכים המרצדים של וול סטריט. הציבור מתקשה לקבל הסברים. האמריקנים כבר לא רוצים לשמוע שזוהי הירושה של הנשיא הקודם. טיעון זה היה משכנע במאה ימי החסד, מקסימום עד הקיץ.
מבחינת האמריקנים, הכלכלה של היום חדלה להיות ירושה - זו הכלכלה של אובמה. הוא מחזיק במושכות השלטון ותפקידו לתקן אותה. אם הוא לא יתחיל להראות תוצאות, הוא ישלם על כך בנובמבר 2010, עם אובדן השליטה בקונגרס, וייתכן שגם בנובמבר 2012, עם אובדן הבית הלבן.
סופר את הדקות עד נובמבר
בשנתו הראשונה בבית הלבן ניסה אובמה לקדם את האג'נדה נחברתית שלו, אבל הוא אינו נשיא אידיאולוג כפי שיריביו מנסים לתאר אותו. הוא אדם מוכשר ופרגמטי, אבל חסר ניסיון, המבצע שגיאות תוך כדי תנועה ומשלם על טעויותיו בסקרים. ואכן, מ-70 אחוזי תמיכה בינואר 2009 נפל אובמה לפחות מ-50 אחוז בינואר 2010.
אובמה הגיע לוושינגטון על כנפי הבטחת השינוי, אבל בסופו של דבר הוא גם פוליטיקאי המחובר ל"כסף הגדול". כמו כל 43 הגברים שישבו בחדר הסגלגל לפניו, גם הוא פועל מאחורי הקלעים לכרות בריתות עם בעלי אינטרסים.
ומה באשר להבטחות הבחירות? אובמה יכול לנופף ברפורמה בביטוח הבריאות, שמתקדמת לקראת אישור סופי בקונגרס. אולם הגורמים בקצה השמאלי של המפלגה הדמוקרטית אינם מרוצים כלל וכלל. הנשיא הסכים לסגת מהאופציה ציבורית בביטוח הבריאות, ומבחינתם מוטב לוותר על כל העניין. אובמה יודע שבפוליטיקה צריך להתפשר וטוב הישג חלקי מאשר כישלון מוחלט.
אם שואלים את אנשי האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית - אלה שתמכו באובמה מהיום הראשון בפריימריז - מה הם חושבים עליו, ניתן לשמוע תחושה צורבת של בגידה. הם לא מבינים מדוע הוא התיישר למרכז, מדוע הוא לא סוגר את מחנה המעצר גואנטנמו ולא מבטל את מדיניות "אל תשאל, אל תספר" הנדרשת מהומואים כתנאי לשירות בצבא. הוא גם לא מקיים את הבטחתו לא להעלות מיסים למי שמרוויח יותר מ-250 אלף דולר בשנה. השחורים בארה"ב, שהם הנפגעים העיקריים מהמשבר הכלכלי, מתחילים גם כן להתייאש ממנו, למרות שהם כנראה ימשיכו לתמוך בו.
שנת 2010 תהיה השנה שבה אובמה יהיה חייב להשלים את כל יוזמות החקיקה שלו. בעוד 11 חודשים יתקיימו בחירות המשנה לקונגרס. בסופן ייתכן שהרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים יצטמק ואילו בסנאט הוא יגלוש מתחת לרוב של 60 מחוקקים, הדרוש לאישור חוקים מבלי להזדקק לפשרה עם המיעוט הרפובליקני.
ההיסטוריה מלמדת שרוב נשיאי ארה"ב מאבדים את כוחם בקונגרס בבחירות הביניים, המתקיימות בין מערכות הבחירות לנשיאות. ביל קלינטון שנבחר ב-1992 איבד את הרוב בקונגרס לרפובליקנים בבחירות הביניים ב-1994. אובדן הרוב בקונגרס קרה אפילו לנשיא פופולרי כמו רונלד רייגן, ואם זה קרה לו, לאובמה יש סיבה לדאגה.
לפנייה לכתב/ת 
