האירוניה שבטרגדיה בהאיטי

רעש האדמה העז בהאיטי הוכיח פעם נוספת את כוחו ההרסני של הטבע. מעדויות הניצולים עולה שהמקום שרוי בכאוס טוטאלי, בתוהו ובוהו. "השמיים אפורים מאבק", העיד אחד מנציגי האו"ם, על רקע בניינים הרוסים ומראות הזוועה.

ואולם סיפור מותם הטראגי של מאות ואלפי תושבי האיטי, רק חוזר וממחיש את סיפורו הטראגי של מערב האי היספניולה. קריסת ארמון הנשיא בעקבות רעש האדמה היא בבחינת אירוניה עצובה של ההיסטוריה

כולה. עם למעלה מתשעה מליון תושבים, האיטי היא המדינה הענייה ביותר בחצי הכדור המערבי. 80 אחוז מתושביה חיים מתחת לקו העוני.

כשני שליש מהם נסמכים על הסקטור החקלאי, ונותרו פגיעים לנזקי טבע, המכים בהם לעיתים קרובות, ורק מוסיפים ומחמירים לנוכח כריתת היערות ההרסנית.

חרף סימני התאוששות זניחים מהשנים האחרונות, עם גידול של 1.3% בלבד בתוצר המקומי הגולמי בהאיטי, ארבע סופות טרופיות שפגעו באי בשנת 2008 הוסיפו חורבן למערכת התשתיות הרעועה, ופגעו קשות בסקטור החקלאי במדינה. כדי להבין את גודל מצוקתה הכלכלית של האיטי, די להביט בנתוני התמ"ג (לאדם), המוערך בכ-1,300$ בלבד, וממקם אותה במקום 203 ביחס לשאר מדינות העולם.

האיטי זקוקה לעזרה, לא רק בגלל אסון הטבע

מגמה כלכלית נוספת ניתן לבחון גם באמצעות כוח הייצוא. בשנת 2008 הסתכם כלל הייצוא של המדינה בכ-490 מליון דולר בלבד. 70% ממוצריה מגיעים לארה"ב, וכעשרה אחוזים לרפובליקה הדומיניקאנית. המערך החקלאי מהווה את עיקר קיומה, עם שדות קפה, מנגו, קני סוכר, אורז, תירס וסורגום. התעשייה של האיטי, מהווה כ-20 אחוז מכוח הכלכלה המקומית, נשענת בעיקרה על ייצור טקסטיל ומלט.

הכלכלה המקומית פגיעה: המחסור בהשקעות זרות זועק, ומקורו בחוסר יציבותה הפוליטית, בבעיות הביטחון הקשות ובהיעדר תשתיות ראויות. בפועל קיומה של הממשלה הנוכחית נשען בעיקרו על תמיכה כלכלית בינלאומית.

ממרד במאה ה-18, לכאוס מוחלט במאה ה-21

סיפורה הטראגי של האיטי, שגובלת במזרחה עם הרפובליקה הדומיניקאנית, מתחיל עוד בשנת 1492 עם גילויה על ידי קולומבוס. תוך כ-25 שנים מעת ביקורו של גדול מגלי הארצות, כבר נשלט האי במתיישבים ספרדים. בראשית המאה ה-17 מאזן הכוחות כבר השתנה בעיקרו. הצרפתים הגיעו לאי, התיישבו בו ודרשו שליטה על חלקו המערבי. ב-1697 הסכימה ספרד לדרישותיה של צרפת, והעבירה לשליטתה שליש מהאי אספניולה.

הקולוניה הצרפתית שהתפתחה והתבססה על תעשיית הסוכר, הפכה לאחת הכלכלות המשגשגות באותה העת ממדינות הקריביים. האמצעי: ייבוא של אלפי עבדים שחורים מאפריקה. ואולם, לצד הצלחתה של תעשיית הסוכר, הביאו הצרפתים להרס סביבתי משמעותי לאור חוסר שליטתם על אמצעי דרכי הייצור.

לקראת סוף המאה ה-18 היו בהאיטי קרוב לחצי מליון עבדים אפריקאים, שהחלו לגלות סימני מרד משמעותיים. לאחר מסע התקוממות עוין מצדם של העבדים השחורים, הפכה האיטי ב-1804 למדינה השחורה הראשונה בהיסטוריה המכריזה לעצמה עצמאות, אך ידעה רצף של אלימות ברוב ימיה.

בעקבות ניסיונות הפיכה חמושה, אולץ הנשיא לשעבר, אריסטי, להתפטר מתפקידו בשנת 2004 ולעזוב את המדינה. בעקבות גירושו מונתה ממשלה זמנית שאמורה הייתה לפקח על קיומן של בחירות דמוקרטיות הוגנות, אלא שבשל מעשי אלימות ו"עיכובים טכניים", יצאו הבוחרים לקלפיות רק ב-2006.

הנשיא הנבחר, רנה פריבל, זכה אז בכ-51% מקולות הבוחרים, וצפוי לכהן כחמש שנים, עד לבחירות הבאות העתידות להתקיים ב-2011.

מ-2004, כ-8,000 פעילי שלום בינלאומיים מטעם האו"ם הם השומרים על יציבותה האזרחית הרעועה של האיטי. חרף ניסיונות משמעותיים למניעת הגירה בלתי חוקית לרפובליקה הדומיניקאנית, מאות אלפים מתושביה הסתננו אליה בשנים האחרונות בתקווה למצוא חיים ראויים.

בפועל, בין הרפובליקה הדומיניקאנית והאיטי אין גדר גבול אפקטיבית. רוב המסתננים מגיעים לשטחי הרפובליקה בהליכה קלילה, ומצליחים להתחמק מכמה עשרות שוטרים המפטרלים לאור היום. על פי הערכות, בשנים האחרונות חיים ברפובליקה הדומיניקאנית למעלה ממיליון האיטיאנים. עם שכר חודשי זעום, ונטולי זכויות לרוב, הפכו המהגרים מהאיטי לעיקר כוח העבודה בתחום הבנייה והתיירות.

אלה שלא השתלבו בשוק העבודה הבלתי חוקי ברובו, נמצאים בצמתי הרחוב, ודורשים נדבות. רבים מהם מחוסרי בית ומסתתרים בהרים. שאלת השתלבותם של המהגרים הפכה בשנים האחרונות לשאלה פוליטית שנויה במחלוקת. הקונגרס הדומיניקאני פועל לאחרונה לאישורה של חקיקה חדשה אשר אמורה להסדיר אחת ולתמיד את מעמדם של המסתננים, תוך קביעת סנקציות כלכליות ופליליות למעסיקיהם.

טוב מראה עיניים

הצפיפות הקשה בהאיטי ניכרת לכל. מראות החופים הטרופיים של הרפובליקה הדומיניקאנית מתחלפים בנקל בתמונות קשות של יתומים בודדים ואלפי משפחות חסרות קורת גג. בביקורי האחרון בגבול שבין

האיטי והרפובליקה הדומיניקאנית, ב-2008, נדרשנו לעמוד דקות ארוכות רק כדי להאמין עד כמה גדולה המצוקה.

כמה מאות מטרים בודדים לא רק מבדילים בין תרבויות שונות, אלא חוצצים בין תקווה לשבר מוחלט. בין אמהות המגדלות ילדיהם למרגלות נהר מזוהם, ובין תעשייה דומיניקאנית מתפתחת ומוזיקה לטינית תוססת. בין מציאות של מחלות ומוות ובין מים נקיים ומזון.

אסון רעש האדמה צפוי להביא להאיטי סיוע בינלאומי רב. זהו טבעו של אסון. ארה"ב כבר הבטיחה את מקומה; אליה מצטרפות עתה גם רבות ממדינות אירופה. ואולם, הצלתה של האיטי משברה של עצמה, יבוא רק אם הסיוע הבינלאומי יראה לנגד עיניו את עתידה של המדינה כולה, ולא רק את הצלתם של נפגעי אסונות הטבע.

• הכותב עו"ד יוסי עבדי הוא מנכ"ל התאחדות העסקים: ישראל - רפובליקה דומיניקנית והקריביים.
• ארגון "Israeli Flying Aid" מגייס תרומות עבור ניזוקי רעש האדמה בהאיטי. מס' טלאול לתרומות 0577-224411. או ישירות לבנק דיסקונט, סניף 199 מספר חשבון 57797 Swiftcod Idblilit.
• ניתן לתרום גם באמצעות המחלקה ההומינטרית הבין לאומית בארגון "לתת" - באמצעות קו חירום בטלפון 1700-504-033. מס' חשבון בנק לתרומות: 12/609/200803.