שנה לאובמה: הנשיא שאפתן, העולם קשה לפיצוח
ברק אובמה הציב לעצמו משימות שאפתניות עם כניסתו לבית הלבן: לנקות את העולם מנשק גרעיני, לקדם את השלום בין ישראל לפלסטינים ולחסל את הטרור באפגניסטן. מה השיג אובמה בשנתו הראשונה כנשיא המעצמה הגדולה בעולם?
לא כל העולם (או)במה. בערב כניסתו של ברק אובמה לבית הלבן הוא התבשר על כוונת מחבלים מסומליה לבצע פיגוע בוושינגטון בעת השבעתו לנשיא. שנת 2009 נחתמה בניסיון של מחבל ניגרי להפיל מטוס נוסעים בחג המולד. שני הפיגועים הכושלים מבטאים יותר מכל את שנתו הראשונה של אובמה כנשיא ארצות הברית. המלחמה בטרור הפכה להיות המלחמה שלו עוד לפני שכף רגלו דרכה בחדר הסגלגל והיא רודפת אחריו עד למקום חופשתו בהוואי.
במערכת הבחירות לנשיאות ב-2008 טען אובמה שהנשיא דאז, ג'ורג' בוש הבן, פגע במלחמה האמיתית בטרור כשהפנה משאבים לטובת מערכת חסרת תכלית בעיראק. אובמה הצהיר על כוונתו לשוב להילחם בקיצונים האחראים למתקפת 11 בספטמבר 2001 ובארגון אל-קאעידה ונספחיו. במקביל למאמציו להסיג את כל הכוחות הלוחמים מעיראק עד השנה הבאה, הוא מעמיק את נוכחות הצבא האמריקני באפגניסטן - שם נמצא לב לבו של אל-קאעידה ושם מרכז אובמה את כוחותיו.
בשנת 2009 הורה אובמה להגביר את התקיפות בשני צדי הגבול של אפגניסטן ופקיסטן באמצעות מטוסים ללא טייס מדגם "פרדטור". אובמה נתן את האור הירוק ל-CIA וכך ביצעה סוכנות הביון המרכזית 50 תקיפות במעוזי אל-קאעידה וטליבאן. בשנתו הראשונה של אובמה בבית הלבן היו יותר תקיפות מסוג זה מאשר בוצעו במשך כל שמונה שנות כהונתו של בוש. אובמה גם לא היסס להרחיב את פעילותן של יחידות קומנדו בתימן, בסומליה ובמוקדים נוספים.
במקביל לאגרופי הכוחות המיוחדים שמפעיל אובמה ברחבי הגלובוס, הוא גם מושיט עלה של זית. בנאום ההשבעה שלו למרגלות גבעת הקפיטול הציע אובמה לפתוח את האגרוף הקמוצה לכף יד פתוחה המושטת לשלום. הוא השקיע מאמץ ניכר בפניה לעולם המוסלמי, מתוך הבנה שבעולם כולו מתנהל קרב הסברה על לבם של צעירים מוסלמים. קרב זה, כך סבור הנשיא האמריקני, הוא שיכריע במידה רבה את המאבק באל-קאעידה ובגרורותיו.
הירושה של בוש
התרחיש המאיים ביותר שמדיר שינה מעיני אובמה הוא פיגוע רדיולוגי בעיר אמריקנית, ולכן הוא מצהיר על מלחמת חורמה שמטרתה להשמיד את אל-קאעידה ואת העומדים בראשו. אולם הוא נמנע במכוון מלהשתמש בצירוף המילים "טרור איסלאמי" או "האיסלאם הקיצוני". שלא לדבר על ביטויים שהיו שגורים בפי בוש והרפובליקנים, כמו "איסלמו-פשיזם" ו"מסע צלב".
אובמה ביקש להוריד את מפלס האלימות המילולית. בנאומים מרהיבים באנקרה ובקהיר, וכן במכתבים ובמסרים פייסניים כלפי טהרן, ניסה הנשיא לפתוח פרק חדש עם העולם הערבי והמוסלמי. הוא הצהיר על החלטתו לסגור את מחנה המעצר הידוע לשמצה בגואנטנמו, שאליו הושלכו ללא משפט חשודים בטרור איסלאמי מכל העולם. הוא סבור כי המשך כליאת מחבלים בקובה משמש נשק תעמולתי בידי הטרור האיסלאמי והוא נחוש להעביר את העצורים למשפט על אדמת ארה"ב.
החלטתו השנויה במחלוקת להעמיד לדין בבית משפט פדראלי בניו יורק את חאליד שייח מוחמד, מתכנן הפיגוע במגדלי התאומים, עוררה עליו ביקורת קשה. רפובליקנים תוקפים אותו על התייחסות למחבלים כמו מוחמד והמחבל הניגרי עומר פארוק עבד אל-מוטלב בתור עבריינים פליליים. הם סבורים שיש להעמידם לדין בבתי משפט צבאיים וכי צעדי אובמה משחקים לידי התעמולה של אל-קאעידה. אובמה, לעומת זאת, מאמין שאם ארה"ב תישמע לחוק הבינלאומי, היא תזכה בנקודות חשובות בקרב ההסברתי, שהוא חלק חשוב במלחמה בטרור. גם בוש הגיע למסקנה דומה, אבל הוא עשה זאת בשקט.
כאמור, שטח ההפקר באזור הגבול הפקיסטני-אפגני הוא מוקד הלחימה של אובמה בבכירי אל-קאעידה והטאליבן. אולם זהו רק נושא אחד ברשימה ארוכה של בעיות שהועברו בירושה לממשל אובמה. ג'ורג' בוש הותיר לו גם לא מעט בעיות אחרות: פירוק צפון קוריאה מנשק גרעיני ומניעתו מאיראן; בלימת התחממות כדור הארץ וחיפוש אחר אנרגיה חלופית לנפט; השגת הסכם עם רוסיה להמשך הפירוק הדדי של ראשי חץ-גרעינים; הסדרת יחסי אמון עם סין לטיפול בנושאי הכלכלה; ולבסוף גם השגת הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים למדינות ערב.
בחוד החנית של המאמץ הדיפלומטי הנשיאותי ניצבת הילרי קלינטון.
רק השבוע התפרסם ספר
שתיאר כיצד אובמה כמעט התחנן בפני מי שהיתה יריבתו המרה בפריימריז
לקבל על עצמה את תפקיד מזכירת המדינה. קלינטון, מצדה, אינה פראיירית. היא גם לא אחת שתיפול על חרבה עבור אובמה בכל אחת מהזירות המסובכות. 
| הבטחות | מעשים |
| להתחיל לפנות את הכוחות הלוחמים מעיראק | בעבודה |
| לא להקים בסיסי קבע בעיראק | מקיים |
| לשלוח תגבורת לאפגניסטן | מקיים |
| להתנות את הסיוע לפקיסטן בהשתתפותה במאבק בטרור | מקיים |
| להפסיק לענות מחבלים ולסגור את גואנטנאמו | בעבודה |
| לפנות בצורה ישירה ולהושיט יד לעולם המוסלמי | מקיים |
| למנוע מאיראן נשק גרעיני | בעבודה |
| לקדם פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני | בעבודה |
| לצמצם את מאגרי הנשק הגרעיני בעולם | בעבודה |
הצעד המבריק של קלינטון היה למנות שליחים מיוחדים לכל אחד ממוקדי המחלוקת הדלקתיים. מיד עם כניסתו לבית הלבן הודיע אובמה על מינוי שליחים "כוכבים", כמו ג'ורג מיטשל למזרח התיכון וריצ'רד הולברוק לפקיסטן ולאפגניסטן. דיפלומט מנוסה כדניס רוס ומומחה כגרי סימור מונו לטפל בתיק האיראני. אישים אחרים מונו לשמש שליחים מיוחדים לצפון קוריאה, לאפריקה ולזירות אחרות. בכל אימת שאירע כישלון, היה זה כישלון של השליחים. עם ההצלחה הצליחו אובמה וקלינטון להתמודד בכוחות עצמם.
אובמה מכדרר את העולם
שנה זה זמן קצר מדי - אפילו לנשיא שאפתן כמו ברק אובמה. אולם גם הוא מודה ששאיפתו לקדם עולם ללא נשק גרעיני לא תתגשם בימי חייו. בינתיים הוא מתקשה להגיע להסכם עם רוסיה להמשך הפירוק ההדדי של ראשי חץ.אובמה השקיע באופן אישי מאמץ אדיר לקדם את מערכת היחסים עם ההנהגה בבייג'ינג, אבל לפי שעה הוא נתקל בחומה סינית בצורה. המשטר הסיני בעיקר מביע דאגה בנושא הכלכלי, מתעלם ללא קושי מהדרישה הבינלאומית להפחתת הזיהום התעשייתי ואינו ממהר להתייצב לצד ארה"ב בהטלת סנקציות על איראן.
באפגניסטן גילה אובמה בור ללא תחתית לבזבוז כספים חסר תוחלת ומשטר מושחת שאינו פועל לשפר את מצב האוכלוסייה ולרתום את האזרחים להתנגדות לטאליבן ולאל-קאעידה. אובמה מדבר רבות על אפגניסטן ואף שולח אליה תגבורת, אבל תשומת לבו מופנית בעיקר אל שכנתה. פקיסטן מחזיקה בארסנל של נשק גרעיני ובשולי המדינה מסתתרים ככל הנראה אוסמה בן-לאדן וצמרת הג'יהאד העולמי.
ארה"ב פיטמה את פקיסטן בכסף ובנשק בשנים האחרונות. אולם הצבא המקומי השתמש בחלק גדול מהסיוע כדי להמשיך את מירוץ החימוש מול הודו, במקום לחסל את הטרור של אל-קאעידה, שעימו מזדהים חלקים בצבא ובמודיעין הפקיסטני.
האסטרטגיה של הנשיא אובמה מול איראן היתה להחזיר את ארה"ב למרכז הדיפלומטיה העולמית ולקנות את אמונם של האירופים, הרוסים והסינים, שאבדה לחלוטין בתקופת בוש. הוא מעוניין למצות עד תום את שיחות הגרעין בתקווה שכאשר יגיעו ביחד לדרך ללא מוצא - יתייצבו כולם לתמוך בסנקציות. אסטרטגיה זו הגיעה לרגע האמת. בשבועות הקרובים נוכל לראות אם המאמץ הדיפלומטי של ממשל אובמה יישא פרי סנקציות.
בסכסוך הישראלי-פלסטיני היה אובמה מעורב מהרגע הראשון שלו בבית הלבן. הוא הקיף עצמו באנשים מוכשרים ומנוסים בתקווה שיצליח היכן שנשיאים קודמים נכשלו. אולם שני דברים התבררו לנשיא הטירון: גם אנשים מוכשרים עושים שטויות והמזרח התיכון הוא מקום קשה.
שנתו הראשונה של אובמה בתפקיד החשוב בעולם התחילה עם המון תקוות, טיפול נמרץ במגוון נושאים ויריות לכל הכיוונים. כמו הודיני מדיני הבטיח הנשיא לזרוק לאוויר כמה כדורים ולטפל בכולם מבלי שאף אחד ייפול. המציאות היתה שונה: כמה כדורים נפלו, ולכמה יצא האוויר. עם תחילתה של שנתו השנייה נאלץ לראות כיצד יכדרר אובמה את כדור הארץ ב-2010.
לפנייה לכתב/ת 
