תעתועי פישר שולחים את הדולר ל-3.68 ש'

ההייטקיסט הישראלי נפגע ישירות מהשקל החזק: נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, רוכש אמנם מט"ח, אך הרכישה קטנה מדי ואינה אפקטיבית כלל וכלל.

עת התחילה מתקפת הספקולנטים וריצתם אל השקל, התחזק השקל מול הדולר מרמה של כ-3.8 שקלים לדולר לרמה של 3.68 שקלים לדולר, בשבוע אחד. כלומר, בשבוע אחד חל תיסוף של 3.5%. יצואני ההיי-טק והתעשיות המסורתיות במשק הישראלי סובלים באופן ניכר ממגמה זו, ואף חוששים מתסריט חוזר של שנת 2008, בה השקל נסק לרמה של 3.2 מול הדולר.

ייתכן שרוב הציבור לא מודע ביום-יום לבעיה הקשה שיוצר התיסוף עבור המשק הישראלי. כך למשל, חברת היי-טק ממרכז הארץ, המירה סכום של מיליון דולר לשקלים לפני שבועיים וקיבלה עבורם סך של 3.8 מיליון שקל. כסף זה שימש את החברה לתשלום משכורות.

אותה החברה המירה היום (ה'), מיליון דולר נוספים וקיבלה עבורם 3.68 מיליון שקל. בחישוב פשוט קיבלה החברה 120 אלף שקל פחות מהתמורה בשבוע שחלף, המשקפים הפסד משערי מטבע לכל דבר ועניין. זהו רק מהלך אחד באותו החודש, שלא לדבר על יצואנים בסדר גודל גבוה ממה שתואר כאן.

ההשלכות על המשק ועל עובדי ההיי-טק הן מיידיות. החברה מקבלת פחות ומרוויחה פחות, ובהתאם נדרשת לצמצום הוצאות שבא לידי ביטוי בחסכון ופיטורי עובדים. אל תתבלבלו, זו המציאות הלכה למעשה. ייתכן שהצמיחה במשק הישראלי מטשטשת את "הצרות", אך חשוב לזכור, שצמיחה ברת קיימא לא תתקיים ללא תמיכה ביצואני ההיי-טק, שהם הקטר של המשק הישראלי.

מחכים לתגובת הנגיד

מדוע הנגיד אינו מגיב בעוצמה? האם יתרות המט"ח הגבוהות שנצברו במאזן בנק ישראל הם אלו שמונעות מהנגיד לרכוש דולרים נוספים, או שמא מדובר בטקטיקה של מסחר? התשובה לשאלה האחרונה חיובית. גם בבנק ישראל ישנם סוחרים, סוחרים במלוא מובן המילה.

ייתכן שהעדר תגובה מיידית נובעת מבדיקה של עוצמת המתקפה הספקולטיבית. כלומר, בבנק ישראל בודקים תחילה את עוצמת המתקפה, על מנת לרכוש את הדולר במחיר זול יותר. לאחר מכן, כאשר המתקפה תבוא לידי מיצוי, לפחות בעיני הספקולנטים, תגובת בנק ישראל תהיה אגרסיבית בכדי ליצור לחץ למצב שנקרא בשוקי ההון שורט-סקוויז.

כך או כך, המשק הישראלי מפסיד מסביבת השערים הנוכחית. ובלשון הסקירה מיום ב', בנק ישראל חייב להיות יצירתי יותר, כדי להיות אפקטיבי יותר.

דולר-שקל – הדולר עלה היום ב-0.436% ושערו היציג נקבע על 3.683 שקלים. רוב שעות היום נסחר הצמד ביציבות יחסית. המתקפה הספקולטיבית על השקל נמשכת, אך באופן מתון יותר. בנק ישראל פעל אתמול (ד') בשוק החופשי ורכש סכום של כ-200 מיליון דולר. פעילות זו לא הצליחה להחליש את השקל.

בשוק המקומי מצפים לפרסום מדד המחירים לצרכן שיפורסם מחר. התחזיות בשוק הן לעלייה של עד 0.4%. קריאה גבוהה יותר תיצור לחץ נוסף על הדולר ותחזק בהתאם את השקל. בסה"כ רצועת המסחר נעה בטווח של 3.6635-3.6837 שקלים לדולר.

אירו-דולר – האירו השיל היום -0.142% ושערו היציג נקבע על 5.3363 שקלים. הצמד נסחר ביציבות וברמה של 1.449 דולר לאירו. כצפוי, הריבית במדינות גוש האירו נותרה ללא שינוי וברמה של 1%. אתמול בערב (ד'), פורסם ספר הבז' של כלכלת ארה"ב. מפרסום זה עולה כי כלכלת ארה"ב משתפרת, אך נותרה נמוכה.

בינתיים, רצועת המחסר לצמד אירו-דולר מחזיקה מעמד בטווח של 1.43-1.45 דולר לאירו. המשקיעים ברחבי העולם ממשיכים לחפש רמזים, מי מבין הכלכלות הגדולות תתחיל במדיניות של הידוק מוניטארי.

שוק הסחורות מתקן בירידה קלה של כ- 0.5%. מחיר הנחושת שומר על רמתו סביב רמת 7,500 דולר לטון. הזהב השחור נסחר מתחת ל-80 דולר לחבית. 

הכותב הוא מנהל חדר מצב ואנליסט בשקל אג'יו מקבוצת שקל