עדה במשפט רצח קרפ: התוקפים העיפו לו שיניים

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב נמשך היום (א') משפטם של הנאשמים ברצח אריק קרפ בחוף תל-ברוך באוגוסט אשתקד. במהלך הדיון עלתה לראשונה להעיד החיילת אור לוי, שנאשמת בעבירה של אי-מניעת פשע, ובסעיף התקדימי של חובת הצלה והושטת עזרה על פי חוק "לא תעמוד על דם רעך". היא טענה כי ניסתה להניא את רוצחי קרפ מלהכות אותו.

במסגרת המשפט נאשמים שלושה צעירים בביצוע הרצח, וארבעה נוספים, בהם אור לוי, כי לא מנעו את המעשה. לוי אמרה בעדותה, כי הנאשמים תקפו את קרפ פעמיים, כשבפעם הראשונה הוא הצליח להימלט, אולם הם רדפו אחריו ושוב היכו

אותו. לדבריה, היא אף ראתה כיצד עפות לו שיניים מהפה.

לוי, בת 19 וחצי, ונערה נוספת ששמה אסור לפרסום בשל היותה קטינה, בילו עם שלושת הנאשמים בליל הרצח. בבית המשפט היא סיפרה היום כי באותו לילה הגיעו כמה מהנאשמים לאסוף אותה מביתה, והיא נסעה עמם לכיוון החוף, שאליו הגיעו כחצי שעה אחרי חצות.

"ישבנו על הספסלים, אני וחברה שלי. הלכנו לעשות פיפי, וכשחזרנו ראינו מכות, ראינו שנותנים לו בוקסים", סיפרה. לדבריה, נאשם אחד תקף את קרפ באגרופים, והאחרון היה במצב של שכיבה כשהגיעה. "גם נאשם אחר נתן לו בוקסים. רק אחר כך ראיתי אותו קם ובורח, ואז הם תפסו אותו בפעם השנייה, ונתנו לו בוקסים בפנים ובאף. ראיתי את השיניים שלו נופלות. הוא קם ורץ, ולא ראיתי אותו יותר".

התוקפים לא ענו, וחזרו לאסוף בלילה

לוי המשיכה לגולל את שאירע: "בפעם השנייה ראיתי איך השיניים שלו נפלו על הרצפה, ואז הנאשמים ברחו ורק שתינו נשארנו. הם ברחו לכיוון החניה, והוא ברח לכיוון הים". לדבריה, בתקיפה השנייה הנאשמת הקטינה חטפה בטעות אגרוף מאחד התוקפים, שהתכוון להכות את בתו של קרפ. "צעקנו להם שלא ירביצו, שהוא אדם מבוגר", טענה.

לדבריה, לאחר מכן הנאשמים ברחו מהמקום, והיא התקשרה אליהם, אך הם לא ענו. רק בשלב מאוחר יותר בלילה הם אספו אותה ואת הנאשמת הקטינה מתחנת אוטובוס בדרך נמיר, ומשם נסעו כולם לכיוון חורשים.

בשבוע שעבר ספג קו ההגנה של הנאשמים מכה קשה, כשהפתולוג ד"ר קונסטנטין זייצב, שבדק את גופת קרפ, העיד כי מותו נגרם ללא ספק באופן ישיר מהמכות שהטיחו בו הנאשמים. דבריו עמדו בניגוד לטענת הצעירים, שהצהירו כי קרפ לא נפגע קשה מהמהלומות וכי כשנמלט מזירת האירוע "הוא רץ כמו ספורטאי".

הפתולוג סיפר כי על גופתו של קרפ ניכרו חבלות קשות בראשו, וכי למוחו נגרם נזק חמור מהמכות. הוא הדגיש כי למרות

הנזק הכבד, יכול היה קרפ לבצע פעולות מוטוריות שונות, ובהן הליכה. "אחרי חבלת הראש, הקורבן יכול היה גם לרוץ, אפילו עשרות דקות מאוחר יותר", מה שעשוי להסביר כיצד הגיע אל מעגן תחנת הכוח "רידינג" שבו נמצא לבסוף מת.

כשנשאל על-ידי התובע מטעם הפרקליטות אם ייתכן שמותו של קרפ נגרם מטביעה, שלל ד"ר זייצב את האפשרות, והוסיף כי אופי הפגיעות מעיד על כך שאת החבלות בגופו לא גרמו הסלעים בים. "היו שברים בעצמות האף ובארובת העין השמאלית. כל החבלות נגרמו לו בזמן שהיה בחיים", הבהיר.